כיצד מנסה זילכה להטעות את השופטת <br>דניה קרת כדי לקבל חסיון על מסמכים

יגאל זילכה, שנודע כגנב, רמאי עם קבלות ועבריין מס, מנסה שוב להוליך שולל ולהסתיר מידע מהותי מהציבור. הפעם מנסה זילכה, יחד עם בא-כוחו, עו"ד יוסי כהן, המעניק לו שירותים כקונסיליירי, לעשות שימוש בעייתי בשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת מאיר, ולהוציא ממנה, בתחבולה, צו שיטיל חסיון על מסמכים שהוא נאלץ להגיש לבית המשפט - כתגובה לתביעה שהגישו נגדו שותפיו, אברהם קלדרון ועודד כהן. בדרך זו מנסה זילכה למנוע חשיפת האמת ובירור פומבי בבית המשפט, כולל מפיהם של שניים שהיו חבריו-שותפיו במשך כ-20 שנים. ברי, כי קלדרון וכהן יודעים היטב, ומקרוב, על מעשיו הנפשעים של זילכה בשורה ארוכה של עניינים, לרבות מידע על נכסים שהוא מסתיר גם בימים אלה מרשויות המס בישראל.

בבקשה שהגיש במסגרת התביעה (ת.א. 55526-12-12) הנדונה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מבקש זילכה מהשופטת דניה קרת-מאיר להטיל חסיון על המסמכים שצורפו לתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמו. "לתצהירים אלו מצורפים כנספחים, אישורים, הסכמים ופרוטוקולים של ישיבות דירקטוריונים של חברות ציבוריות, אשר מסמכיהן אינם אמורים או צריכים להיות גלויים לציבור הרחב", טוען זילכה באמצעות עו"ד יוסי כהן ("המתערטל הסדרתי"), ומוסיף: "כמו-כן, מצורפים לתצהירים כנספחים, פרוטוקולים של חברות ציבוריות והסכמים אשר נקבעה להם חובת סודיות בגוף ההסכם". בקשתו של זילכה: "על-מנת לשמור על סודיות המסמכים האמורים ותוכנם, מתבקש בית המשפט להורות, כי לא יתאפשר לצד שלישי כלשהו, שאיננו בעל דין או בא-כוחו בתובענה זו, לעיין בנספחים, ו/או להעתיקם ו/או לפרסמם". השופטת קרת-מאיר הוציאה צו המאשר חסיון זמני עד קבלת תגובת התובעים, שלאחריה היא תכריע בבקשה. התובעים אמורים ליתן תגובתם עד יום 21.08.14.

מיותר כמעט לציין: זילכה חושש שגם מסמכים אלה יובאו בפני News1 ו/או שהוא יידרש למוסרם לידי הח"מ (במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים), וכי המסמכים יאפשרו לחשוף עוד ועוד מידע על מעלליו ומעשיו הבלתי חוקיים כלפי הציבור והרשויות. לכן פנה לבית המשפט בתקווה לטרפד העברת המסמכים.

המידע שהסתיר זילכה מהרשויות


כאמור, מדובר בבקשה תמימה לכאורה, אך לא כך הדבר, כפי שנפרט להלן.

כפי שפרסמנו כאן (01.01.13), במסגרת התביעה שהגישו טוענים קלדרון וכהן לבעלות אישית על חלק ניכר מהמניות שמחזיק זילכה באופן רשמי (60%) בחברת (י.ז.) קווינקו בע"מ. לטענתם, חלקם ההיסטורי בחברה נרשם בנאמנות על-שמו של זילכה. במשך שנים הם קיבלו חלק מפירות ההשקעה המשותפת, כפי-חלקם ותרומתם לניהול החברות. קלדרון מבקש בתביעתו להכריז עליו כמי שמחזיק 24% מהמניות הרשומות על-שמו של זילכה בכל חברות החברות הקבוצה; עודד כהן תובע להכריז עליו כמי שמחזיק 13.5% ממניות הקבוצה. לגישתם, בדיווחים שמסרו קווינקו וזילכה לרשויות בישראל (רשות ניירות ערך, רשות המיסים, רשם החברות) דווח שוב ושוב כי זילכה הוא בעל המניות ובעל השליטה (כולל חלקם), אך למצער, דיווחים אלה לא היו נכונים - שכן זילכה שימש כנאמנם, ועליו חלה חובת הדיווח כנאמנם.

לטענתם, זילכה הפר את אמונם במשך שנים. בעקבות קרע שנוצר בין הצדדים, לאחר שדרשו לתעד כחוק את חלקם ולקבל לידיהם את מניותיהם, הם פוטרו על-ידי זילכה מקבוצת קווינקו והתשלומים שהתחייבו מכוח חלקם, הופסקו. בפועל, טוענים קלדרון וכהן, חלקם בחברה נגזל על-ידי זילכה ועתה הוא מתכחש לכך שהם-הם הבעלים של חלק מהמניות. מכאן התביעה שהוגשה. טענות דומות הועלו גם מצד מולי הירשברג, שותפו של זילכה. הירשברג אף היה שותף להכנת טיוטת התביעה יחד עם קלדרון ועודד כהן, אך ברגע האחרון הצליח זילכה להניאו מפעולה. הירשברג הסכים להמתין, בשלב זה, שכן בינו לבין זילכה הושגו הבנות והסכמים, שגם הם טעונים גילוי בפני רשויות החוק, בית המשפט וציבור בעלי המניות.

זילכה מכחיש כמובן את טענותיהם. בכתב ההגנה שהגיש הוא טוען (10.02.13) כי קלדרון וכהן לא היו שותפיו, כי הם היו בסך-הכל עובדים בחברה, אם כי בכירים, וכי הם פוטרו לאחר שלא היה בהם עוד צורך. לדבריו, הדיווחים שנמסרו במשך השנים לרשויות בישראל היו נכונים, ולראיה: קלדרון וכהן שתקו במשך שנים רבות, ולא טענו לבעלות על המניות הנטענות במסגרת התביעה שהגישו.

עבירות מס גם בקווין קשרי תיירות בע"מ

בתביעה נפרדת שהגיש נגד כל אחד מהם - בעקבות תביעתם הגדולה - בשמה של חברת קווין קשרי תיירות בע"מ (הנשלטת על-ידי זילכה, קלדרון, כהן ואחרים), דורש זילכה לחייבם להשיב יתרת הלוואות שקיבלו בסכומים של מאות אלפי ש"ח, כל-אחד. זילכה הציג תשלומים/הלוואות מ-2004 ועד 2011. קלדרון וכהן דוחים תביעה זו. לטענתם, אין מדובר בהלוואות, אלא בתשלומים כפי-חלקם בקווינקו.

כך או כך, מהתביעה, כמו גם מכתב ההגנה שהגישו עולה כי זילכה, שהיה מנהלה היחיד של קווין קשרי תיירות בע"מ, רימה במשך שנים את רשויות המס - בעצם זאת שהציג תשלומים משל מדובר בהלוואות. זילכה נתון לסיכון כפול גם בסוגיה זו, שכן: אם אכן מדובר בהלוואות שיש להחזיר, כטענתו של זילכה - מדוע לא דאג לבצע חיובי ריבית, מדי שנה, בדוחות החברה, כפי שמתחייב מפקודת מס הכנסה; ואם אכן נכונה הגנתם של קלדרון וכהן, לפיה מדובר בתשלומים - מדוע לא פעל זילכה לגלם את התשלומים בתלושי שכר כדין ו/או מדוע לא דאג לקבל מהם חשבוניות כמתחייב מפקודת מס הכנסה.

החובה: לאפשר חשיפת האמת

יודגש כאן: תביעת קלדרון וכהן לקבל לידיהם את חלקם בקווינקו, היא שתכריע מי בעלי השליטה האמיתיים בקווינקו. אין מדובר בתביעה שולית שאין בה עניין לציבור. המדובר בתביעה מהותית ביותר, שבסופה תידרש השופטת קרת-מאיר להכריע: האם זילכה הסתיר במשך שנים מידע מהציבור, והאם אכן חלק ניכר מהמניות שהוא מחזיק שייך לקלדרון ולכהן. הכרעה זו היא שתיקבע, במקביל: האם ביצע זילכה עבירות של תרמית בניירות ערך, והונה את רשות המיסים ואת רשם החברות - כפי שזה נראה עתה מהמסמכים שהציגו קלדרון וכהן, בעצם זאת שהסתיר כי הוא אינו בעל השליטה היחיד בקווינקו, וכי הוא מחזיק בנאמנות חבילת מניות עבור קלדרון וכהן. בדיקת החשבונות ובירור פתוח בבית המשפט יחשפו, קרוב לוודאי: אילו שימושים בדיוק נעשו בעשרות מיליוני דולרים שהושגו והועברו כרווחים מעסקי קזינו; והאם אכן מדובר בכספים שחורים, שהוסלקו והם מוחזקים גם עתה, בחלקם, ברשותו של זילכה (בחשבונות נסתרים או בידי אחרים).

מאליו מובן, כי בנסיבות אלה - האינטרס הציבורי מחייב: לקדש את עיקרון פומביות הדיון, ולאפשר גישה לתיק בית המשפט הן לבעלי המניות מקרב הציבור, הן לנציגי הרשויות החוקרות, וכמובן לכל גורם שיחפוץ בכך. חובת בית המשפט היא לאפשר חשיפת האמת - גם אם זו כואבת לזילכה, שרימה כל הזמן את כולם.

זילכה נודע, כאמור, בעברו המפוקפק. המידע על מעשיו הפליליים ממשיך לזרום, כולל על יחסיו העסקיים הבעייתיים עם חבר הכנסת לשעבר, שירי ויצמן (בבוא הזמן נעסוק בזאת ברשימה נפרדת). זילכה מסתיר מידע באופן שיגרתי גם מהרשויות החוקרות, ואפילו את דבר הדרישות והתביעה נגדו מצד קלדרון וכהן הוא נאלץ לדווח לרשות ניירות ערך רק לאחר שזו נחשפה ב-News1. יגאל זילכה, יחד עם שירלי זילכה, מסתירים מידע נוסף ודרמטי מהציבור הרחב: בנושא הבוררות המתקיימת בינו לבין פרדי רובינסון בפני השופט (בדימ.) אורי גורן. רובינסון הגיש את תביעתו לאחר שהתגלה כי זילכה גנב 128 מיליון דולר מקופת קזינו פאלאס ברומניה. רובינסון, שנמנה עם שותפיו באותו קזינו, דורש את חלקו בכספים הגנובים. זילכה דוחה את דרישויות. יתרה מכך: זילכה לא דיווח עד כה ולא שילם מיסים בגין הגניבות-ההכנסות שנוצרו לו, ואף לא מסר לחברת קווינקו את הדיווחים המתחייבים על-פי החוק בנושא הבוררות ופרטיה.

האם יצליח זילכה לקבל צו "כמבוקש"


עתה, כאמור, מנסה זילכה להטעות את השופטת קרת-מאיר, בתקווה, אולי, שזו תשרבט "ביד קלה" החלטה "כמבוקש" ותטיל חסיון גורף על המסמכים, בטרם תקיים דיון מהותי בשאלות הנכבדות העומדות על הפרק: א) האם יש להחסות מסמכים שהוסתרו במשך שנים רבות מציבור בעלי המניות בקווינקו, למרות שחובה הייתה לחושפם ולו למצער באסיפות הכלליות של החברה ו/או בפני הרשויות החוקרות; ב) האם יש לאפשר לזילכה - גם אם קלדרון וכהן יסכימו לחסיון - לקיים משפט בעניין כה מהותי בשאלה מיהם בעלי המניות האמיתיים בקווינקו, כשחלקים מהמשפט יהיו נתונים לחסיון מפני ציבור בעלי המניות, רשויות החוק בישראל וצדדים שלישיים; ג) האם זכאי זילכה להגנת בית המשפט - על-אף שהוא מגיע בידיים לא נקיות, ולמרות עברו המפוקפק כעבריין מיסים, גנב ורמאי; ד) האם אכן טובת הציבור קודמת לטובתו/בקשתו של זילכה, המנסה בכל כוחו, תוך הטעיית בית המשפט, להשיג חסיון על מסמכים העלולים לחשוף את מעלליו. ההכרעה בעניין זה צפויה בקרוב. הח"מ יפעל, כרגיל, לאפשר חשיפת המסמכים.

• המשך יבוא