לא אחת אנו עדים לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם בדרך כזו או אחרת. במקרים כגון אלה מתעוררת לעיתים רבות השאלה, האם העובד נפגע בשל רשלנות או
הפרת חובה חקוקה של המעביד כלפיו, וככל שמדובר בעבודה פיזית יותר, כך עולה הסיכוי שהתשובה לשאלה זו תהיה חיובית.
בפקודת הנזיקין נקבע, כי לעוולת הרשלנות שלושה יסודות: קיומה של חובת זהירות על המזיק כלפי הניזוק; הפרתה של חובת הזהירות - דהיינו התרשלות; ונזק. מאמר זה עוסק ביסוד השני ובאלו מצבים יטה בית המשפט לקבוע, כי המעביד הפר את חובת הזהירות ובשל כך התרשל.
במסגרת חובת הזהירות החלה על המעביד, עליו לנקוט כלפי עובדיו בזהירות סבירה למען בטחונם ושלמותם הן מכוח פקודת הנזיקין, והן מכוח חוקים שונים המיועדים להגנת העובדים, כגון פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות. במסגרתו זו, המעביד חייב לנקוט אמצעי זהירות המתחייבים, לפי נסיבות העניין, במטרה להרחיק כל סכנה אפשרית. ידיעת העובד לגבי הסכנה הכרוכה בעבודתו, אינה משחררת את המעביד מחובתו לנקוט אמצעי זהירות אלה.
מעביד חייב להזהיר את העובד מפני סכנות הכרוכות בעבודתו והצפויות לו, ולספק לו ציוד תקין ונאות. עליו להדריך אותו בהיבטים הקשורים בהגנה מפני סיכונים, ובעניין ההפעלה והתחזוקה של מכונות בעבודה, באופן המקנה לו בקיאות ברמה סבירה, בהתאם לתפקידו במקום העבודה ולסיכונים להם הוא חשוף. חוסר אזהרה, פיקוח או הדרכה של המעביד כלפי העובד, עשוי להוות רשלנות.
מזגנים, בצק ובור
בית המשפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעה של אופה במאפייה שנחתכה בידה במהלך עבודתה ממעבד לחיתוך בצק, וחייב את מעבידה לשלם לה 450,000 שקל. בית המשפט קבע, כי המעביד הפר את חובתו לספק לה ציוד מגן תקין ותקני על-מנת להגן עליה מפני הסכנות הצפויות בזמן הכנת הבצק באמצעות המעבד.
בית המשפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של איש תחזוקה שעבד במפעל בקצרין, שידו נתפסה ונמחצה במכונה אותה התבקש לתקן, וחייבה את המעביד לשלם לו 485,000 שקל. בית המשפט קבע, כי העובד לא היה מוסמך לתקן את המכונה ממנה נפגע, וכי דרישתו של המעביד ממנו לבצע את התיקון בה, היה הפרה בוטה של חובת הזהירות המוטלת עליו.
בית המשפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעה של קב"ט בקניון בחדרה, לאחר שהתבקש לפנות פסולות ומנועי מזגנים ישנים מגג הקניון. כאשר ביצע זאת, החליק אחד המנועים על ידו, והעובד קרע גיד ושבר סחוס. בית המשפט חייב את המעביד לשלם לו 173,000 שקל. הוא קבע, כי הרמת מזגן שמשקלו 50-30 ק"ג, יוצרת סיכון בלתי סביר שהמעביד היה יכול למנוע באמצעים סבירים וזולים, כגון שימוש בציוד שינוע, אשר היה חוסך מהעובד נזק גוף.
קיימים מקרים בהם בתי המשפט מייחסים לעובד אשם תורם לתאונה שאירעה, כגון כאשר נקבע, כי העובד פעל בניגוד להנחיות שקיבל. עם זאת, גם במקרים כאלה, יטה בית המשפט לייחס למעביד את מירב האחריות לתאונה.
כך למשל, בית המשפט השלום בקריית גת קיבל תביעה של מרכיב פיגומים, לאחר שנחבל בברכו בשל נפילה לבור שלא היה מכוסה בעת שסחב דיקט. הוא חייב את מעבידו לשלם לו 166,000 שקל שמתוכם הופחתו 10% כאשם תורם, משום שבעת שאירעה התאונה, העובד הרים את הדיקט מבלי להסתכל לאן הוא הולך ומבלי להנמיך את מבטו לקרקע, ולכן נפל לבור. עם זאת, גם במקרה זה, ייחס בית המשפט את מירב האחריות למעביד וקבע, כי מעביד חייב לצפות שתאונת עבודה עשויה להתרחש עקב רשלנות של העובד, ועליו לנקוט באמצעים למניעתן.
