הפרקליטות: יוגש כתב אישום כנגד ראש עיריית לוד

פרקליטות המדינה הודיעה (א', 05.03.06) על הגשת כתב אישום כנגד ראש עיריית לוד, בני רגב, באשמת קבלת שוחד מאיש העסקים דוד אפל במסגרת התמודדותו לראשות העיריה בבחירות המוניציפיליות של שנת 98'.

רגב עבר באחרונה שימוע בעניינו בפני פרקליט המדינה, ערן שנדר, אולם האחרון סירב לשנות את החלטתו הקודמת, והורה על הגשתו של כתב-האישום במהלך הימים הקרובים, בידי פרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב.

במקביל, ממשיך להתנהל משפטו של דוד אפל בבית משפט השלום בתל אביב. במסגרת כתב האישום המקורי, שהוגש נגדו בספטמבר 2003, הואשם איש העסקים במתן שוחד לשישה אנשים: ראש הממשלה אריאל שרון; השר אהוד אולמרט; נחמה רונן, מנכ"ל המשרד לאיכות המשרד לשעבר; זמיר בן-ארי, ראש מועצת גבעת שמואל; עודד טל, בכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל, ורגב עצמו.

כתב האישום היכה גלים כשפורסם לראשונה, אולם במהלך חודש אפריל 2005, כתוצאה מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לסגור את תיק "האי היווני" בכל הנוגע לראש הממשלה ובנו גלעד, בחרה הפרקליטות לתקן את כתב האישום, ולהסיר ממנו את האישומים הקשורים לשרון, אולמרט ורונן.

עוד נמחק מכתב האישום הטיעון, שהופיע בחלק הכללי, לפיו אפל צבר במהלך השנים כוח והשפעה על גורמי ממשל ושלטון ברמה הארצית והמוניציפאלית.

במקביל לשינויים אלו, הוחלט גם על סגירת התיק כנגד מי שכיהן כראש המועצה המקומית גבעת שמואל, שנחשד בלקיחת שוחד מאפל, וכן הוחלט על הגשת כתב האישום כנגד רגב, בכפוף לעריכת השימוע, שכאמור לא הביא לשינויי ההחלטה.

על-פי המתואר בכתב-האישום המתוקן נגד אפל, הציג רגב את מועמדותו לבחירה נוספת לראשות העיריה במסגרת הבחירות המוניציפליות בנובמבר 98', במסגרת סיעה עצמאית בשם לוד 1. לשם קידום בחירתו של מי שזוהה קודם לכן עם מפלגת העבודה, הוקמה בסוף שנת 97' עמותת "אזרחים תומכים בני רגב".

לרגב עצמו לא היו מקורות עצמיים למימון מערכת הבחירות, וניסיונות העמותה לגייס כספים מתרומות לא צלחו - כבר בשלבים מוקדמים של מערכת הבחירות עמדה קופת העמותה בגרעון של מאות אלפי שקלים. ללא סיוע כספי, נטען, ממקור חיצוני, לא היה באפשרות העמותה או רגב לממן את מערכת הבחירות.

במסגרת תפקידו כראש עיריית לוד, צויין בהמשך, בשנים 1996-1998, קידם רגב את ענייני שכונת גני אביב, פעל לסיפוח קרקעות גנתון לעיר לוד ותמך בשינוי יעוד הקרקע לצורך בניה. לאור האינטרסים המתמשכים של דוד אפל וחברת מגדל הזוהר לבניין בע"מ בעיר, הייתה לגביהם חשיבות עליונה מי יעמוד בראשות העיריה, ופעולותיו של רגב, נטען, קידמו את האינטרסים של הנאשמים באותן קרקעות.

לאור-זאת, טענה הפרקליטות, בסמוך לתחילת חודש ספטמבר 98', החליט אפל בצוותא עם החברה, לפעול לבחירת רגב לכהונה נוספת כראש עיריית לוד.

בשלב מסויים נתדבר אפל עם נאשם נוסף, בנימין בן יעקב תבין - בעליה של חברת איכות חיים בגני אביב בע"מ, שעיסוקה במתן שירותי ניקיון, אחזקה, שמירה, ניהול וכד' - על כך שתבין יקבל כספים ממגדל הזוהר, באמצעות חשבוניות כוזבות שתוציא איכות חיים, וזאת לצורך מימון מערכת הבחירות של רגב.

בשלב זה תוארה בכתב-האישום מערכת מסועפת של העברות כספים מחברת מגדל הזוהר לחברת איכות חיים, כנגד חשבוניות כוזבות של האחרונה - כביכול בקשר ל"עבודות באתר" שביצעה עבור מגדל הזוהר.

מאוחר יותר, הועברו הכספים לחברה אחרת, נכסי ירין אחזקה ושירותים בע"מ - הנמצאת בבעלות חיים פליטר, הוקמה ביוזמת שחר פועה, ונוהלה הלכה למעשה בידי תבין - כנגד חשבוניות כוזבות הקשורות כביכול במערך התחזוקה ותוכניות העבודה שנעשו עבור איכות חיים.

בשלב האחרון, נטען, העבירה נכסי ירין כספים לעמותה לצורך תשלום לנותני שירותים או שילמה להם בעצמה, והעמידה לרשות העמותה אמצעים לצורך ניהול מערכת הבחירות, בסך כולל של כמעט 1.4 מיליון שקלים.

בנוסף, מתוארת בכתב האישום גם העברת טובות הנאה נוספות לרגב, בדמותן של ערבות בנקאית בקשר למערכת הבחירות ומתן יעוץ אסטרטגי ולוגיסטי.

במעשיהם אלה, נטען בסיכום, נתנו אפל וחברת מגדל הזוהר שוחד לרגב, בקשר למילוי תפקידו כראש עיר ובקשר להיותו מועמד לראשות עיר, וזאת בהיותם מודעים למעמדו זה, בהיותם מודעים לפעולות שביצע כראש העיריה לקידום ענייניהם. הנאשמים נתנו את השוחד, הודגש, על-מנת לשמור על האינטרסים העסקיים שלהם בשכונת גני אביב, ובאדמות גנתון ולקדמם, ועל-מנת להטות את רגב למשוא פנים לטובתם בדרך כלל.