1. המתלוננת הגישה במאי 2003 תלונה לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) על המשטרה. ואלה פרטי התלונה:
בנובמבר 2000 הגישה המתלוננת למשטרה תלונה שבה טענה כי אנסו אותה שני גברים (להלן - החשודים). לטענת המתלוננת, היא והעובדת הסוציאלית המטפלת בה פנו מאז פעמים רבות לחוקרת שטיפלה בתיק חקירת האונס (להלן - החוקרת) ולפרקליטות המחוז (להלן - הפרקליטות) וביקשו לדעת מה מצב החקירה בעניין התלונה, אך בתחנת המשטרה שבה הוגשה התלונה (להלן - התחנה) ובפרקליטות לא ידע איש להשיב להן על כך ואף לא ידע לציין את מספר תיק החקירה שנפתח בעקבות התלונה.
2. בירור הנציבות העלה כדלקמן:
(א) ב-3.12.00 מונתה החוקרת לחקור בתלונה. החוקרת עשתה כמה פעולות בתיק החקירה, שכללו גביית עדות מהמתלוננת ומהחשודים והפניית המתלוננת לבדיקה רפואית. לדברי החוקרת, היא תייקה בתיק סיכום חקירה שהכינה, ובו המלצה להעביר את התיק לפרקליטות ולהעמיד את החשודים לדין.
על-פי הרישומים שבמחשב התחנה, הנעשים בידי רשמת של התחנה, הועבר תיק החקירה לפרקליטות ב-1.1.01. אולם הבירור שעשתה הנציבות בפרקליטות העלה, כי התיק לא התקבל שם.
(ב) בירור נוסף שעשתה הנציבות העלה, כי תיק החקירה נמצא ב-31.7.03 בארכיב התיקים הגנוזים של התחנה. התיק נגנז בארכיב בלא שניתנה הוראה לגנזו או הנחיה אחרת לגבי המשך הטיפול בו.
(ג) לאחר שהנציבות הביאה לפני מפקד המרחב את ממצאיה האמורים, החליטה המשטרה למנות קצין אשר יבדוק את נסיבות העניין והאחראים להזנחת תיק החקירה ולטיפול הרשלני בו. הקצין הבודק מצא, כי הרישום במחשב, שלפיו הועבר התיק לפרקליטות ב-1.1.01, נעשה ב-13.8.02, לאמור - כשנה ושמונה חודשים לאחר התאריך הרשום במחשב, וכי הוא נעשה על סמך הודעה בעל פה בלא כל אסמכתה בכתב. בממצאיו ציין הקצין הבודק, כי שוברי הדואר המתעדים העברת תיקי חקירה מתחנת המשטרה לגופים אחרים מבוערים לאחר כשנה וחצי עד שנתיים.
כשהמתלוננת והעובדת הסוציאלית שטיפלה בה שאלו את החוקרת על מצב החקירה, היא השיבה להן, בהסתמך על הרישום במחשב שבתחנה, כי התיק הועבר לפרקליטות. אולם גם לאחר שנאמר לחוקרת כי התיק אינו בפרקליטות, היא לא ביררה היכן הוא נמצא ולא דיווחה על העניין לממונים עליה.
הקצין הבודק ציין עוד בממצאיו, שבתיק החקירה לא נמצא סיכום החקירה שלטענת החוקרת ערכה ותייקה בתיק; לא נמצאו ההנחיות לחקירה של קצין החקירות, שניתנות בתחילת כל טיפול בתיק חקירה, וכן לא נמצאה חוות הדעת הרפואית שניתנה בעקבות הבדיקה הרפואית שנעשתה למתלוננת.
עם סיום החקירה המליץ הקצין הבודק שהמחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן - מח"ש) תחקור כיצד הגיע תיק החקירה לארכיב התיקים הגנוזים; כיצד נעלמו ממנו מסמכים; ומי ביקש מהרשמת לרשום במחשב, שהתיק הועבר לפרקליטות ב-1.1.01.
כן המליץ הקצין, לשמור את שוברי הדואר המתעדים העברת תיק מתחנת המשטרה לגופים אחרים במשך חמש שנים לפחות, ולדאוג שתהיה אסמכתה בכתב לכל רישום בדבר העברת תיק.
(ד) הקצין האחראי בתחנה על חקירת עבירות נוער, הודיע במכתב לנציבות מ-12.8.03, כי לאחר מציאת התיק הוא הועבר לחוקרת, "ובימים אלה מושלמת החקירה והתיק יועבר בהקדם להמשך טיפול פרקליטות".
התיק הועבר לפרקליטות המחוז ב-8.10.03, אולם התברר לפרקליטות כי גם לאחר שהוחזר התיק לחוקרת לא הושלמה החקירה הבלתי ממצה, שנעשתה בתיק בשנת 2000. לפיכך שלחה הפרקליטות ב-2.11.03 לקצין המשטרה המרחבי "בקשה דחופה לביצוע השלמת חקירה" בתיק, שהעתקה נשלח לנציבות.
3. נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה מוצדקת. טיפול המשטרה בתיק החקירה היה רשלני ובלתי תקין, דבר שגרם לאי-מיצוי חקירת תלונתה של המתלוננת, הן בשלבי הטיפול הראשונים והן לאחר שנמצא התיק.
הנציב הצביע לפני המשטרה על הצורך לדאוג לכך שכל רישום במחשב בדבר העברת תיק חקירה אל מחוץ לתחנה החוקרת, ילווה באסמכתה בכתב לכך של מי שמוסמך להורות על העברת התיק; ברישום יצויין מספר שובר הדואר המתעד את המשלוח; לא ייעשה כל שינוי ברישום אלא על פי אסמכתה לכך בכתב; יש לשמור את האסמכתות במשך פרק זמן סביר; על הרישום לבטא נאמנה את מצב הטיפול בתיק.
4. הנציב העיר למשטרה, כי הזנחת הטיפול בתיק החקירה ואי-מיצוי החקירה גם לאחר שנמצא התיק, עלולים לגרום לכך שהחקירה לא תמוצה כלל בסופו של דבר, נוכח הזמן הרב שעבר מאז התלונה והשפעתו, בין היתר, על זכרונם של הנחקרים.
5. המעקב שקיימה הנציבות אחר המשך הטיפול של המשטרה, הפרקליטות ומח"ש בעניין העלה כדלקמן:
המשטרה השלימה את החקירה בתלונה, על-פי הנחיות הפרקליטות. החוקרת שהופקדה על השלמת החקירה, הוחלפה בחוקר אחר, בעקבות בקשת המתלוננת בפנייתה אל הנציבות. לאחר השלמת החקירה והעברת התיק לפרקליטות לקבלת החלטה, נפגשה הפרקליטה המטפלת בתיק מטעם הפרקליטות עם המתלוננת. הפרקליטות החליטה, לאחר בחינת התיק, שלא להעמיד לדין את החשודים, מחוסר ראיות, והודיעה על כך למתלוננת. יצוין, כי לפי הוראות סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הייתה למתלוננת זכות לערור על החלטה זו, אולם היא לא ניצלה זכות זו.
מח"ש הודיעה לנציבות ולמשטרה שהחליטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין, כיוון שלא "מתגבשת תשתית קונקרטית לביצועה של עבירה פלילית ע"י מי מהשוטרים", ולכן החזירה את התיק למשטרה "להמשך טיפולה בהיבטים המקצועיים והמשמעתיים העולים מן הבדיקה".
מח"ש הודיעה לנציבות, שאף כי המתלוננת לא הייתה זו שהגישה תלונה במח"ש, היא תטפל בפנייתה כערר, אם תפנה אליה המתלוננת. הנציבות הודיעה זאת למתלוננת.
6. המשטרה הודיעה לנציבות על הפעולות שנקטה בעקבות הערות הנציב, כדי למנוע הישנות הליקויים שהעלה הבירור. כן ציינה, כי החוקרת הועמדה לדין משמעתי בשל התרשלותה בטיפול בתיק החקירה.
כמו כן שלחה המשטרה למתלוננת ב-12.1.04 מכתב התנצלות על דרך הטיפול בתלונתה.
