בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
לאיש הרפואה האינדיאני יש 12 כללי יסוד לחיים בהם: הגוף הוא פלא ויש לקדשו, לעולם לא לפעול כצייד בודד, לא להיתפס לייאוש ולאובדן תקווה, להתפלל לרוח הגדולה, יש לשמור על אימא אדמה, לצפות ביקום ולהקשיב לרחשיו, להתרחק מחמדנות, להעניק אהבה לכל, מוזיקה היא הרפואה האמתית, יש להתאמן באמנות השתיקה, להתאגד בחבורות ולהיזהר מהתערבות יתר בבריאה
|
אינדיאנים. חלק משבטי ישראל האבודים? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
למדתי רבות מן הספר המרתק 'נוצה שסועה'. כתב אותו שוקי בן עמי, שעבר מסע אישי מיוחד במינו, במהלכו הוא מגלה את משפחתו בשמורה אינדיאנית בדרום דקוטה, ארה"ב. שוקי שנולד וגדל כחרדי ירושלמי, מגלה כי אמו הייתה אינדיאנית משבט הלקוטה-סו, שהתגיירה ונישאה לאביו בהיותו באמריקה. פרק מיוחד בספר מוקדש להוכחות של איש הרפואה האינדיאני, כי מוצאם של האינדיאנים הוא מעשרת שבטי ישראל האבודים. לדעתו הגיעו לצפון אמריקה יורדי ים יהודים וגם גלי הגירה אחרי מות המלך שלמה, אחרי גלות אשור ובבל, ואחרי חורבן בית המקדש השני. הרב ד"ר דייב ליברמן, רב אמריטוס של קהילת 'עדת ישראל' בפלורידה, חקר את הקשר בין האינדיאנים לעם ישראל. נוסע יהודי שחי במאה ה- 17, אנטוניו די מונטזינוס, אשר ביקר באמריקה, פגש בשבטי הילידים והאמין שגילה את שבטי ישראל האבודים. כמוהו סבר גם בן דורו, מנשה בן-ישראל, רב יהודי, בן למשפחת אנוסים מהולנד. בן-ישראל כתב ספר, 'תקוות ישראל', שבו תיאר את גילוי שבטי ישראל האבודים בקרב האינדיאנים ביבשת אמריקה. הצייר והסופר ג'ורג' קאתלין, שהיה בין ראשוני הלבנים שחיו בקרב שבטים אינדיאניים, חתם את ספריו במסקנה, שדמם של בני ישראל זורם בעורקיהם של האינדיאנים. הוא האמין שהאינדיאנים הם חלק מעשרת השבטים האבודים של בני ישראל, שמצאו את דרכם לאמריקה והתבוללו בילידי המקום. החיים הם שדה ציד אחד גדול, שיש בו שתי אפשרויות בלבד - להיות צייד או ניצוד. אין אפשרות אחרת!. בשדות הציד אין מקום לרכרוכי לב. רכות לב תגרום עינוי בל ישוער. אם תהיה רך לבב, תגרום סבל רב לעצמך ולסובב אותך. האדם, כמוהו כחץ, עליו להיות ישר, חד, נוקשה, שנון ומאוזן. חץ כזה שיישלח ממיתר מתוח בידיו של צייד מיומן, יפלח את הניצוד כהרף עין. אך אם החץ יהיה רכרוכי, מפותל, לא ישר ולא מאוזן, הוא יסכן את הצייד ויסב ייסורים קשים ביותר לניצוד. לפעמים, עדיף לעוף בעיקול קשתי, כך קולעים תמיד אל המטרה. כל עץ יודע מתי לכופף ולהשפיל את צמרתו בנשוב הרוח המשברת. סוד החיים נעוץ בהישרדות, לא בשבירה והתרסקות. החכמה האמתית היא לדעת כיצד לשרוד, אך הישרדות איננה בהכרח חיים. לעתים, החיים הם אבדון. חיים ללא כבוד גרועים מחידלון וכליה. מעשה גבורה יכול להותיר אדם בזיכרון עד אינסוף. אדם יכול לשרוד בזיכרונם של אחרים ולהוסיף להתקיים בעולם החיים, גם הוא כבר מת ועבר לעולם המתים. כן, הוא יתקיים בשני העולמות בעת ובעונה אחת... פריחתה המחודשת של תרבות היא נקמתה האמתית מאויביה. הנקמה טבועה בסוד הקיום. סמל הנקמה הנערץ הוא איקטומה, איש העכביש המסית והמדיח. אנו לומדים ממנו את הגדולה שבמעלות, סבלנות אין קץ, ציפייה דרוכה וסוד ההתבוננות הנסתרת. כאשר הוא צופה במתרחש סביבו, הוא מגיע למעלה גבוהה של ביטול ישותו, עד שלא ניתן להבחין בו. הוא מלמד אותנו כיצד להפיל במלכודת גדולים וחזקים מאתנו. יש לטוות את הנקמה לאט, ולהמתין בסבלנות עד לרגע שהקורבן ייפול אל תוך הרשת. כמו עכביש הממתין לקרבנו, כך האדם ימתין לנקמתו. רק כך הוא יוכל לגבור על אויביו. טעמה של הנקמה מתוק מדבש, אין מתוק ממנה. אך יש ללמוד מהעכביש דבר נוסף. היצור הקטן והנוקם מכלה את חייו בטוויית קורים ומזימות, כשכל כולו מרירות ותאוות נקם. האם כדאי לכלות את החיים בציפייה נפסדת לסיפוק תאוות הנקמה? ראוי שנדגיש את הברכה ולא את הנקמה. ייעודו של האדם בחייו הוא השגת שלום, לא נקמה או עשיית צדק. 12 כללי היסוד של איש הרפואה האינדיאני: 1. גופנו הוא פלא - קדש אותו ושמור על קדושתו. 2. לעולם אל תפעל כצייד בודד - במישורים הרוחניים האדם אינו נמדד על-פי עושרו או נכסיו. הוא מוערך על-פי נדיבותו ונכונותו לתת. נתינה, נדיבות לב וחמלה הן מילות המפתח בכל חבורה רוחנית, אוהבת, תומכת ומגובשת. כאבו של אחד הוא כאב של הכלל. כבודו של האחד הוא כבודם של הכלל. 3. לעולם אל תיתפס לייאוש ולאובדן תקווה ואל תיכנע להם - הידבק בצדיק ובעץ ובסלע הקיום. 4. התייחד והתפלל לרוח הגדולה - לאלוהים האינסופי - במרחב מקודש. 5. אימא אדמה היא האם הגדולה של כל הברואים - שמור עליה. 6. צפה ביקום והאזן לרחשיו. 7. התרחק מתאווה ותשוקה, חמדנות וקנאה. 8. בריאות - היא איזון והרמוניה ובעיקר: הענקת אהבה לכל. 9. מוזיקה מרגיעה וסיפורים מעודדים - הם הרפואה האמתית. 10. התאמן באמנות השתיקה. 11. התאגד בחבורות. 12. היזהר מהתערבות יתר בבריאה.
|
תאריך:
|
11/09/2014
|
|
|
עודכן:
|
11/09/2014
|
|
משה חסדאי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
טבריאני
|
12/09/14 15:18
|
|
ברק אובמה ממשיך בשלו: הוא אינו לומד מן הניסיון, הוא מתעלם מן המציאות והוא זורה חול בעיניים. האסטרטגיה שלו למלחמה בדאעש, כפי שהציג אותה (יום ה', 11.9.14), לא תוביל לניצחון על הארגון הזה, משום שהיא חלקית ומטופשת. ומה שגרוע עוד יותר: משמעות נאומו של אובמה היא שארה"ב למעשה נוטשת את המלחמה בטרור, כי האמצעים שהוא מוכן להפעיל אינם מתאימים למלחמה זו.
|
|
|
בפרשתנו מצווה משה את עם ישראל לקיים את מעמד הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל, ומפרט מי משהשבטים יעמוד בהר הברכה (הר גריזים) ומי מהשבטים יעמוד בהר הקללה (הר עיבל). לאחר מכן, מפרטת התורה מהם הדברים שהעושה אותם מבורך הוא, והעובר עליהם ארור הוא: עושה פסל ומסכה, מקלה אביו ואמו, מסיג גבול רעהו, משגה עיוור בדרך, מטה משפט גר יתום ואלמנה, שוכב עם אשת אביו, שוכב עם בהמה, שוכב עם אחותו, שוכב עם חותנתו, מכה רעהו בסתר, לוקח שוחד ומי שלא יקים את דברי התורה.
|
|
|
הרשעתו של גואל רצון מייצרת מציאות שיש בה כדי השפעה על המשך הליכים משפטיים שיצטרכו לקבל מענה בתחום דיני המשפחה. גבר שמואשם בעבירות מין ומרצה את דינו במאסר, מעלה שאלה לגבי גורל ילדיו. במקרה גואל רצון (לו 49 ילדים מ-21 נשים), נשאלת השאלה כיצד יזכו למזונות ובעיקר מה יהיו הסדרי הראייה עימם. הנשים שחיו עימו ונחשבות לידועות בציבור, זכאיות לתבוע מזונות עבורן ועבור ילדיהן הקטינים, ולהגדרת הסדרי ראייה עם רצון אם הוא ידרוש כאלה.
|
|
|
אין ספק שמדינת ישראל נפרדת מדור הנפילים של האמנות המודרנית.
|
|
|
לאהבה פנים רבות בספרו של אשר דיין "מַקְשִׁיב לְקוֹלִי". האהבה למשפחה, האהבה לזולת שהוא מכיר ואף שאינו מכיר. האהבה היא זו המדליקה את המיַת הקולות שמצויה כאן והמפעילה את נפש היוצר ונפש היצירה." בְּנֹעַם שִׂיחַ וּבְאִמְרֵי בִּינָה / אֶעֱטֹף נַפְשִׁי בְּמִצְהֲלוֹת רִנָּה". נפשו של היוצר מתרוננת בשמחת היצירה, שותלת זרעי אמונה ומנביטה תקווה ואופטימיות לחיים הרמוניים. קול ההקשבה הוא קול של ריפוי. בימינו קוראים לזה טיפול הוליסטי המכשיר את המטפל להקשיב לקולו של המטופל. " מַקְשִׁיב לְקוֹלִי הַלּוֹחֵשׁ / הַבָּא מִתּוֹךְ לִבִּי הַגּוֹעֵשׁ./ מַקְשִׁיב בְּלַהַט קֶשֶׁב מְרֻכָּז / לַשִּׁיר הַנִּכְתָּב מִלִּבִּי מְחֹרָז".
|
|
|
|