הניצחון הסוחף של תנועת החמאס גרם לזעזוע אזורי ולשינוי תמונת המצב האסטרטגית של מדינת ישראל. כחודש וחצי לאחר "המהפכה הירוקה" וכיבוש השלטון הפלשתיני, ממאנים באגף המודיעין מלפרסם רשמית את דוח וועדת הבדיקה לבחינת הערכות המודיעין ערב הבחירות ברשות. כזכור, מינה ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, את העומד בראש מחלקת הבקרה של חיל המודיעין, אל"מ (במיל.) ק', בשיתוף צוותו המצומצם, לבדוק את התהליכים שהובילו את אמ"ן לגבש את ההערכות שהוצגו לדרג המדיני.

ל-Nfc נודע כי מחלקת הבקרה של אמ"ן "מנקה" את אגף המודיעין וחטיבת המחקר, וטוענת במשתמע, כי הפגם היה בכך שהדרג המדיני לא הפנים את משמעויות ההתרעה המודיעינית. "המסר פשוט לא חלחל מספיק", טוען קצין בכיר במערכת. לצד אלה, נשמעת ביקורת על אופן שיטת העבודה הקיימת בחטיבת המחקר, על העובדה כי המסר לא היה חד דיו, ועל עצם הענקת משקל יתר לסקרים שהתפרסמו מטעם המכונים הפלשתינים השונים בשטחים.

בריחה מאחריות

בשיחה עם Nfc מותח גורם בכיר בקהילת מודיעין ביקורת קשה על "הבריחה מאחריות" של אמ"ן. "שוב המודיעין מגלגל את האחריות לפתחו של הדרג המדיני, לכיוונו של שר הביטחון, שאול מופז ולידיו של מ"מ רוה"מ, אהוד לאולמרט - במקום להסיק מסקנות אמיצות ולהפיק לקחים במישור המתודולוגי ולחנך על בסיסם את דור החוקרים הצעיר". "אילו ההתרעה הייתה כל כך ברורה", לועג הגורם הבכיר, "מדוע נמנע אמ"ן מלפרסם רשמית את הדוח וממשיך להתהדר בהצלחתו האדירה להעריך מראש את ניצחון החמאס, הערכה שבה הודו בכישלון גורמי המודיעין של ארה"ב, מצרים, ירדן, וגורמי מודיעין אחרים באירופה?".

"יתרה מכך", מדגיש הגורם, "כאשר הערכה אינה מחלחלת לדרג המדיני, חלה חובה על המודיעין לשוב ולהתריע, ולא לעמוד מנגד ולהסתפק באמירה: אני התרעתי, את שלי אמרתי, ובזאת תמה אחריותי". משל למה הדבר דומה, הוא מסביר. "אם המודיעין מוציא על סמך מידע מבוסס התרעה לפיגוע מצד ארגון החיזבאללה או על חטיפת חייל, המודיעין אינו יכול להסתפק בהפצת התרעה לדרג המבצעי ולרחוץ בניקיון כפיו - אלא חלה עליו החובה לוודא שהדרג המבצעי הבין את ההתרעה, ונקט את הפעולות המתחייבות לפיה". אם לא כן, הוא מדגיש, "חובה עליו לחדד שוב ושוב את ההתרעה".

חודשיים לפני - התמונה הייתה שונה

ב-30 בנובמבר 2005, חודשיים לפני הבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית, העריך ראש אמ"ן, האלוף זאבי פרקש, במסגרת דיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, כי אם החמאס יזכה לתמיכת ‎30% מהבוחרים, יהיה זה לגביו "הצלחה והישג פוליטי גדול, וכישלון גדול לרשות הפלשתינית". במילים אחרות, הערכת המודיעין של ראש המוערכת, אך חמישה שבועות לפני הבחירות, לא נתנה יותר משלושים אחוז לחמאס - פחות ממחצית ממה שהוא קיבל בפועל.

כיממה לפני הבחירות ברשות, אלוף-משנה זוהר פלטי, סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן, שנלווה לרמטכ"ל בתדרוך לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אמר בפני חברי הוועדה כי "הסקרים ברשות הפלשתינית מדברים על פער של 2 עד 10 אחוזים של הפת"ח לעומת החמאס". במעמד זה, הוסיף פלטי בנימה אופטימית, כי "הערכה באמ"ן היא שהפער בתוצאות הבחירות יהיה של כשבעה אחוז לטובת תנועת הפת"ח".

על-רקע הדברים, טוען הגורם הבכיר כי "גם ראש אמ"ן היוצא, זאבי פרקש, החריש במהלך ישיבת הפרידה ממנו בוועדת החוץ והביטחון ב-20 בדצמבר, ולא הזכיר - ולו במילה אחת, את ההערכה הכל כך בטוחה שהם החזיקו בה, ולפיה אנו עומדים בפני מפץ פוליטי אדיר שישנה את תמונת המצב האסטרטגית בכללותה".

"להעביר את מחלקת הבקרה לוועדת חוץ וביטחון"

במודיעין יש הטוענים כי מחלקת הבקרה באמ"ן אינה ממלאת תפקידה כפי שהוגדר בעקבות "וועדת אגרנט" לחקר כישלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים. "המילה מחלקה מרמזת על צוות חוקרים גדול, בעוד המדובר בצוות מצומצם בלבד, אשר אנשיו מקבלים שכר מחיל המודיעין וקידומם תלוי בצמרת החיל", מוסיף הבכיר באוזננו. יתרה מכך, הוא טוען, "העומד בראש מחלקת הבקרה דהיום, שימש באותו התפקיד במהלך שירותו הצבאי, ולאחר שפרש לפנסיה, הוחזר לאותו הכסא, אך הפעם בלבוש אזרחי".

מכאן, קובע הגורם הבכיר, "קיים קושי טבעי לבקר מערכת שניזונה מחיל המודיעין". בהקשר זה הוא טוען כי "צריך לעשות שינוי, להגדיל משמעותית את תקניה, לערוך שינוי ארגוני מקיף, ולהפוך אותה לגוף חיצוני תוך הכפפתה למבקר משרד הביטחון, או לחלופין להעמידה תחת וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וזאת כדי להעניק לה סמכויות לבקר הערכות המודיעין של השב"כ ושל מחלקת המחקר במשרד החוץ".