|
תאריך לידה: 1944/--/--
אזרחות: ישראלית
השכלה: דוקטור
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: כלכלן
|
אברהם בן-בסט. יליד יולי 1944.
למד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 השלים תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה. כתב עבודה לתואר שני בנושא מלאי ההון ודפוסי ההשקעה בתעשיה הישראלית, בהדרכתם של פרופ' מיכאל ברונו ופרופ' דוד לבהרי. ב-1971 סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. כתב עבודת דוקטורט בנושא תיק השקעות אופטימלי לרזרבות מטבע החוץ של ישראל, בהדרכתם של פרופ' נדב הלוי ופרופ' דוד לבהרי. ב-1978 הוענק לו תואר ד"ר לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי, אב לשניים.
בשנים 1980-1971 עבד ככלכלן בבנק ישראל. ב-1981 עבד כחוקר אורח במחלקה לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. בשנים 1983-1982 היה סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. בשנים 1987-1983 היה המשנה למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. בשנים 1990-1986 היה יו"ר הצוות לתכנון הרפורמה בשוק ההון בבנק ישראל. בשנים 1990-1987 כיהן בתפקיד מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. מ-1990 נשא בתפקיד מנהל בכיר וממונה על מחלקת המחקר ומחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל. התפטר ב-1998 בנק ישראל על-רקע חילוקי דעות עם הנגיד, יעקב פרנקל.
ביולי 1999 מונה למשרת המנהל הכללי במשרד האוצר. מונה על-ידי הממשלה לגבש המלצות לרפורמה מקפת במערך המיסים בישראל ("ועדת בן-בסט"). דוח שהגישה הוועדה בראשותו נתקבל בהתנגדות עזה מצד מגזרי משק שונים, ולכן יושם באופן חלקי בלבד.
ביום 5.7.01 הודיע על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. ההתפטרות נכנסת לתוקפה בסוף חודש יולי 2001.
במסגרת תפקידו בבנק ישראל עסק בן-בסט בהכנת תזכירי מדיניות, מחקרים וסקירות על המשק הישראלי בקשת רחבה של תחומים במקרו כלכלה, בשוק מטבע חוץ ובשוק ההון. היה חבר במספר ועדות ציבוריות שעסקו בהכנת רפורמות מבניות בענפים שונים במשק, לרבות שוק ההון, בנקאות, תקשורת ומונופולים ציבוריים. כמו כן, היה חבר בצוות שניהל את המו"מ הכלכלי עם הפלסטינים.
עסק גם בהוראה, כמרצה אורח: בשנים 1974-1972 הרצה באוניברסיטת בן-גוריון; בשנים 1980-1973 הרצה באוניברסיטה העברית בירושלים; בשנים 1987-1982 הרצה באוניברסיטת תל אביב; ב-1988 הרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרסם מאמרים בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל.
בשנות עבודתו בבנק המרכזי, נטל חלק בתכנון וביישום מהלכים רבים: בשנים 1991-1986 ניהל את צוות בנק ישראל לרפורמה שתרמה לצמצום מעורבות הממשלה בשוק ההון; בשנים 1996-1989 הנהיג בענף הבנקאות רפורמה להשוואת זכויות ההצבעה של מניות הבנקים, העברת בעלות הבנקים לנאמנויות ציבוריות באופן זמני, חוק קופות הגמל - שכלל סידרת צעדים לצמצום ניגודי אינטרסים ולהגברת תחרות (כמו ועדת השקעה חיצונית), הפחתת ההחזקות של הבנקים בתאגידים ריאליים ל-25% מהון התאגיד הנשלט, חוק הייעוץ להשקעות, הרחבת פעילות הבנקים למשכנתאות והשקעות בתחום הבנקאות המסחרית. כמו כן, היה חבר בוועדת הריכוזיות (ועדת ברודט), שהורתה על ביטול שליטת הבנקים בתאגידים ריאליים ועל צמצום היקף ההחזקות הכולל של הבנקים הגדולים בתאגידים אלה.
בתחום מטבע חוץ היה שותף לקביעת מדיניות שער החליפין מאז תוכנית הייצוב, לרבות המעבר ב-1986 לסל מטבעות ושינוי שיטת המסחר במטבע חוץ ממסחר רב-צדדי לדו-צדדי. בן-בסט הוא המנהל הבכיר הממונה על יתרות מטבע החוץ של המדינה מאז 1991 - ניהול המתבסס על הגישה שפיתח בעבודת הדוקטורט שלו.
הכין את התוכנית לרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון ואת תוכנית החשיפה מ-1990. ריכז בבנק ישראל צוות שגיבש תוכנית כוללת לקליטת מיליון עולים. התוכנית שאומצה על-ידי בנק ישראל, נשענה במידה רבה על תוכנית זו. היה שותף בהכנת החומר ובניהול המו"מ עם האמריקנים לקבלת ערבויות בסך 10 מיליארד דולר. היה יו"ר הצוות המוניטרי בניהול המו"מ בפריז ובמו"מ עם הפלסטינים במסגרת הסכם אוסלו ב'. ניהל בבנק ישראל את הצוות שהכין את תזכירי המדיניות למערכת היחסים הכלכליים הרצויים עם האוטונומיה.
