צו השעה

די לטיוח

חננאל עראמי הי"ד הוּכר כנפגע טרור, לאחר מאמצים מרובים שהפעילה המשפחה כדי לשנות את הנחת המשטרה השגוייה שמדובר בתאונת עבודה.

למרבה הצער חננאל לא לבד. כזכור גם יוסי פלמור ובנו הפעוט יונתן ז"ל נהרגו לפני שנים אחדות בריכבם מפגיעת אבן פלשתינית, ואף שכל הממצאים בשטח הצביעו על כך, המשטרה בהתחלה התעקשה שמדובר בתאונת דרכים.

אי-אפשר להתעלם גם ממסע הווייה- דה- לרוזה הממושך, שעברה משפחתו של הרב משה טלבי ז"ל, שלאורך כל הדרך המשטרה דבקה בהנחתה שהאיש התאבד. בסופו של דבר רק לאחרונה קיבלה המשטרה את טענת המשפחה, שמדובר בפיגוע לאומני.

אין ספק שנוח למשטרה להתנער מאחריות למחדליה ולאוזלת ידה בטיפול בטרור, ולהצביע על נסיבות הריגה שאינן תלויות בה, אלא בגורם אנושי. אולם הגיעה השעה שהמשטרה תלמד ממקרים אלה שטיוח לא יעזור וכי עליה להגביר את מאמציה במיגור הטרור. ובא לציון גואל.

בל תשחית

לאחרונה פורסם שהחקלאים ישמידו 8000 טונות תפוחי אדמה בעקבות גידולי שיא בארץ, והצפת השוק המקומי ביבול, העלולים להביא לירידת מחירים.

לשפשף את העיניים ולא להאמין. האם זה קורה במדינת ישראל, שֶבָּה למרבה הצער יש נזקקים רבים? מדוע לא לתרום כמות אדירה זו לבתי תמחוי ולעניים, במקום להשליכם לפח ולעבור בזדון על 'בל תשחית'? איפה הלב היהודי הרחום ועם ישראל הוולונטרי? האם התמיכה בנזקקים פוסחת על המגזר החקלאי?

ביבי אחר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרבה להתהדר בנאומיו בציטוטים ממקורות היהדות, בביטוי 'בעזרת השם' ובשיעורי התנ"ך שהוא מנהיג בביתו. אך דומה שכל זה היה כלֹא היה בעת שבביקור ממלכתי בארה"ב, במפגן נוכחות מול הקהילה היהודית, האזרח מספר אחת של המדינה סועד במסעדת 'דבר אחר' לאוכלי חזיר. תמונה אחת חזקה יותר מאלף מילים כבר אמרנו?

לא סוד הוא שהחזיר הפך בתולדות עם ישראל לסמל אנטי לאומי, לא פחות מאשר לסמל אנטי דתי. המדינאי והסופר ברל כצנלסון, ממפא"י ההיסטורית, שאין לחשוד בו בדתיותו, כתב מינשר בגנות אכילת החזיר והסחר בו. האם זה הסמל היהודי שמביא ראש ממשלתנו לתפוצות? די לבושה.

הרב והחכם

דומה כי להיכנס לנעליו הגדולות של הרב עובדיה יוסף זוהי משימה בלתי אפשרית. זאת לא משום קטנותו, חלילה, של העומד מולו, אלא משום גדלותו של הרב. הרב היה שילוב של ענק בתורה, תלמוד מהלֵך על שתיים, עם מנהיגוּת, כריזמה עם עממיות, ענווה בצד גאונוּת פנומנלית, כמו גם הקפדה על חוּדה של הלכה בצד פתיחוּת ליברלית.

השפעתו הציבורית והפוליטית חרגה הרבה מעֵבר להנהגה הרוחנית של ש"ס, וחבקה גם דיפלומטיה בינלאומית, אף אחרי כהונתו כרב ראשי לישראל. מה הפלא ששמוּר לו מקום של כבוד בפנתיאון הלאומי. ביטוי סמלי לכך ניתן עם השקת בול לזכרו לציון שנה לפטירתו.

אין ספק שחכם שלום, כפי שמכונֶה הרב שלום כהן, מנהיגה הנוכחי של תנועת ש"ס, שינק מתורתו של מרן, כשמו כן הוא. תלמיד חכם שדבק בתורה מינקותו ועד שיבתו, ושנים רבות מרביץ תורתו לתלמידיו בישיבת 'פורת יוסף'. בצד דבקותו בתורה הוא מצטיין במאפיינים אחרים של 'חכם', המשתקפים בענוותו ופשטותו. הוא איש תורה ופחות דמות של מנהיג ציבור. דומה כי גם בהשקפותיו הוא קיצוני יותר ממרן.

עם זאת באשר לסערה הציבורית שעורר בהצהרתו על התנגדותו למכללות החרדיות לנשים ראוי להבהיר, כי הוא היה בעצה אחת עם מרן בעד פתיחת המכללות. התנגדותו נבעה משמועות שהגיעו לאוזניו על מכללות, שלא עמדו בתקנים ההלכתיים המחמירים שנקבעו, והשפיעו לרעה על התלמידות ומשפחותיהן.

תוכי דוס

מה הקשר בין תוכי לחזרה בתשובה? תשמעו סיפור שקרה, ברוּח ימים אלה, על-פי ספרו של הסופר עודד מזרחי "אור חוזר 2".

תוכידס מכירים? זה היה השם שנתנה משפחת יעקובי מאור יהודה לתוכי שגידלה בביתה. יום אחד המשפחה חזרה בתשובה ולאוצר המילים של התוכי החקיין נוספו אפוא מילים יהודיות דוגמת 'בעזרת ה" ו'שבת שלום'.

פעם אחת התוכי, שעף מהחצר, לא מצא את דרכו חזרה לבית, ונחת במגרש משחקים. בסופו של דבר הוא התגלגל לידיו של חובב תוכים באזור, ששמו ישראל אדמון. בני המשפחה התפעלו מאוד מיופיו של התוכי ומדיבורו. כשחזר ומלמל 'תוכידס' הם הבינו שזה שמו. אולם למרבה הפלא היה זה תוכי יהודי, שלא חדל לקרקר 'בעזרת ה', ומדי יום ששי שיגר מפיו ברכת 'שבת שלום' חמה לחלל האוויר. בעקבות זאת שינתה המשפחה את שמו ל'תוכי דוס'.

אולם בכך לא תם הסיפור. האישה הופנטה מיהדותו של התוכי וחזרה אף היא בתשובה עם משפחתה. ומי היה המדריך המקָרב? ניחשתם נכון. היה זה לא אחר ממיודענו אלדד יעקובי, בן עירו, שאיבד את התוכי. וכך לאחר שמילא את שליחותו בקירוב ליהדות של משפחת אדמון, חזר התוכי בשלום לביתו האבוד.

גמר חתימה טובה!