יגאל עמיר ולריסה טרימבובלר הגישו (16.3.06) את תשובתם לעתירה שהגישו חברי הכנסת הצעירים של מפלגת העבודה, נטע דוברין ורונן צור, כנגד החלטת שירות בתי הסוהר לאפשר לעמיר לבצע הזרעה מלאכותית בטרימבובלר.
כזכור, בתחילת החודש החליט נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר יעקב גנות, להיענות בחיוב לעתירתו של יגאל עמיר, לקיים הליך של הוצאת דגימת זרע לצורך הפריה מלאכותית באשתו, לריסה טרימבובלר.
בהודעת דובר שירות בתי הסוהר נמסר, כי "נציב שב"ס ופרקליט המדינה בחנו את העתירה ואישרו לקיים את ההליך של הוצאת הזרע לצורך ההזרעה, אך אין בהסכמה להעברת דגימת הזרע את האפשרות להוציא את האסיר אל מחוץ לכותלי הכלא לצורך טיפולי פוריות".
בעקבות קבלת הבקשה הגישו דוברין וצור עתירה לבג"צ כנגד שירות בתי הסוהר, במטרה למנוע את ביצוע ההפריה. בין יתר הטענות טענו העותרים, כי "משמעות ההחלטה הנדונה הינה כי רוצח ראש הממשלה שנטל חיים במכוון, ברצח נפשע של ראש ממשלת מדינת ישראל ושלא הביע כל חרטה על רצח זה עד עצם היום הזה, יוכל לתת חיים לדור חדש מזרעו שלו וכפועל יוצא מכך יוכל להנחיל את המורשת שבה הינו מאמין לדור נוסף, באמצעות בנו". עוד טענו השניים, כי "טובת הילד" מחייבת שלא לאפשר את ההפריה.
בתגובה שהגישו עמיר וטרימבובלר, באמצעות עו"ד ארי שמאי ואורון שוורץ, נכתב: "בסופו של יום, תבקש עתירה זו להכריע אודות מידת יושרתה, מוסריותה, חוסנה, אצילותה והאומץ המצוי בקרביה של חברה המעניקה זכויות יסוד דווקא לשנוא נפשה. שהרי, הענקת זכויות יסוד לאהוד אינה מעשה סבוך. דווקא יושרה זו - כואבת, מייסרת, אמוציונאלית וטעונה ככל שתהיה, גילוי זה של אנושיות כנגד הבזוי והנקלה, השנוא והמתועב, תבקש ללמד דווקא על חוסנה של חברה, הדורשת מעצמה שלא להיות במעמדו של השפל אשר ביקש לקום כנגדה".
לדברי שמאי, אין בלבו רחמים על העונש שהוטל על עמיר, אך שלילת זכות אדם, גם מן הבזוי שבאדם, מהווה חציה של קו אדום מחברה מענישה וצודקת, אל עבר חברה נוקמת, נוטרת, שבטית וחשוכה.
עוד מציין שמאי, כי אין לקבל את הגזירה השווה, אותה מבקשים העותרים לעשות, לפיה "על נוטל חיים ייאסר להעניק חיים" וכי אין כל מקור סמכות לשלילת חירותו של אדם כלוא להביא צאצאים.
בנוגע לטענת "טובת הילד" שהעלו העותרים טוען שמאי, כי "אצטלה זו מבקשת לדרוס ברגל גסה את דבר האמונה הליבראלית הבסיסית בדבר אוטונומיית הפרט בענייניו האינטימיים, תוך העלאת ספקולציות מרושעות, לומברוזיאניות כמעט, שההיגיון הנאור מסרב לקבל", ומוסיף, כי אין בעובדה שעמיר וטרימבובלר יוולד ילד, בכדי לסכן בכל דרך את החברה בישראל.
לבסוף נטען, כי אין כל אינטרס כבד משקל, במערך החוקתי המוכר, המסוגל לגבור על הזכות לצאצאים.
