מי כאן גזען

גם יחסה לערביי השטחים אינו שייך לגזענות. יש כאן תביעות מוצקות ומוצדקות לזכות אבות, לביטחון, להבטחת ההישרדות בג'ונגל הים תיכוני הגועש. אם יש גזענות כאן ועכשיו, היא נמצאת כל-כולה בעזה וברמאללה. בלשכת אבו מאזן, שהצהיר מעל בימת עצרת האו"ם רק לפני שבועיים, כי ישראל היא מדינה גזענית שביצעה בצוק איתן רצח עם בפלשתינים.

אותו אבו מאזן, הלוחם הנודע בגזענות, הצהיר באוגוסט 2011 מבלי להניד עפעף, שאם יוכתר המו"מ הישראלי-פלשתיני בהצלחה (זה קרה כמובן לפני 'צוק איתן', כשאיש לא חלם על מנהרות תופת ומתקפת טילים עזתית), וימומש מיתווה שתי המדינות, כי אז יונהג במדינה הפלשתינית משטר גזעני פאר-אקסלנס. תואם חוקי נירנברג. אף יהודי לא יורשה להתגורר ו/או להימצא בתחומיה. מה זה אם לא גזענות מזוקקת?

ועל אף הנימה הגזענית הבוטה מאין כמוה שבדבריו, זה לא הפריע לו להאשים את ישראל בגזענות, כפי שזה כלל לא הזיז לעולם הנאור. האירופים והאמריקנים, המצהירים על סלידתם מן הגזענות האנטישמית, עדיין מנופפים בפתרון הנירנברגי. מילא האירופים, הפועלים מתוך מניעים אנטישמים ברורים (שהפכו כאן ועכשיו את האנטישמיות הטבועה בדמם, שכיום איננה פוליטיקלי קורקט, לאנטי ישראליות), אבל מה לאמריקנים ולגזענות הזו, בעיקר עכשיו, לאחר שנשיאם, שהתעקש בעבר שהסיכסוך הפלשתיני-ישראלי הוא אם כל הצרות במזרח התיכון, חזר בו וטען שיש גורמים אחרים לממלכת הרשע במזרח התיכון?

כל זה לא מונע מן הנשיא האמריקני לדרוש מישראל לקדם את מיתווה שתי המדינות. כאילו לא היו מינהרות תופת בעזה ורקטות ששוגרו למרכזי אוכלוסייה אזרחית, וכאילו אין בסביבה לא דאעש ולא ג'בהת א-נוסרה ולא שאר פונדמנטליסטים שרצחנותם אומנותם.
איך כל זה מסתדר עם הגזענות הפלשתינית במדינה הפלשתינית, אם תקום? מסתבר שהשקר הפלשתיני נקלט. 'פעילי השלום' (איזה ביטוי שקרי) בשמאל ההזוי ממשיכים להתעלם מהניאו-נאציות הפלשתינית. הם, שאולי באמת סולדים עקרונית מגילויי גזענות, יסבירו לעצמם, כי הפלשתינים נוקטים בעמדה זו מטעמים טקטיים בלבד, במסגרת מאבקם בחמאס ובשאר הדאעש'יסטים למיניהם.

אבל דווקא הפלשתינים עצמם, טורחים להבהיר שוב ושוב, כי מדובר בתורה גזענית נטו. ללא שום פירוטכניקה. הגזענות הפלשתינצית ממחזרת את עצמה שוב ושוב, אולי כדי לאשר את עצם קיומה, כנגד כל המלעיזים: רצח ישראלים ללא הבחנה, רק בשל היותם ישראלים; סלקציות שנערכות מידי פעם להפריד בין פלשתינים ליהודים, על-מנת להתנכל רק ליהודים; טרור דמים כנגד אוכלוסייה אזרחית יהודית; הסתה גזענית מפלצתית במוסדות החינוך הפלשתינים שמייצרת דור גזענים פלשתינים חדש; פעילות טראנס-אטלנטית שנועדה לפגוע בשמה ובכלכלתה של ישראל – מה כל אלה אם לא גזענות לשמה?

צחוק הגורל הוא, שלעיתים דווקא פעילי השמאל הכי קיצוני, המטורפים-עם-קבלות, ניכווים מן הגזענות הזו. למשל עיתונאית 'הארץ' עמירה הס, העיתונאית הכי פרו פלשתינית בתקשורת הישראלית (לצידו של גדעון לוי), המדבררת את הפלשתינים טוב יותר מאשר הם עצמם. היא למשל צידדה בזכות הפלשתינים ליידות אבנים - אותם אבנים שרצחו ב-2011 את אשר פלמר ובנו יהונתן בן השנה סמוך לחברון, ופצעו אנושות את אדל ביטון סמוך לאריאל.

הס, המתגוררת ברמאללה מתוך אידיאל של אהדה לפלשתינים, הגיעה ב-30 בספטמבר השנה לכנס אינטלקטואלים ערבים במכללת ביר זית, שאירגנה קרן גרמנית הנושאת את שמה – כמה אירוני - של היהודיה רוזה לוקסמבורג. הס, שזה שנים לוקה בעיוורון מוסרי חמור, בחסות עיתון הארץ, סברה לתומה (?) כי בזכות היותה הדוברת הרהוטה ביותר בעברית של הפלשתינים, שכתיבה תומכת בחמאס יותר מאשר באבו מאזן, תוכל לשבת באירוע בשקט. אבל, אופסס! אפילו אותה הקיאה הגזענות הפלשתינאצית.

"באמצע ההרצאה", דיווחה בעיתונה, "ניגשו אלי במירווח של 10 דקות שתי מרצות וביקשו שאצא, כי עליהן לדבר איתי. ביקשתי לחכות עד ההפסקה, אבל יצאתי כשהתבקשתי בפעם השלישית לצאת ובדחיפות. 'אז מה?', שאלתי בחצי התלוצצות, 'אסור לי להיות פה?' – והמרצה ענתה שיש בעיה... יש כבר 20 שנה חוק באוניברסיטה שאסור לישראלים (כלומר, יהודים) לשהות בתחומה. שתי המרצות דרשו שאעזוב, ועזבתי".

הגזענות של נירנברג והגזענות של ביר זית/רמאללה, היא אותה גזענות. יהודים ראוס. וזה במקרה הטוב. כך החל החזון הנאצי. כך נמשך חזונם של הפלשתינאצים. נירנברג נמצאת ברמאללה. ע"ע עמירה הס.