"היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מבקשים לחזק את ידי המשטרה בימים סוערים אלה. אכן, בחודשים האחרונים נחקרו חשדות לעבירות שונות במשטרה, הן בתחום טוהר המידות הן בתחום עבירות המין. מח"ש - שהינה חלק מפרקליטות המדינה - תמשיך לחקור כל חשד סביר לביצוע עבירה, כמתחייב.
עם זאת, יש להיזהר מלהכפיש ארגון מקצועי מסור ומשקיע, הכולל כ-30,000 שוטרים, שמתוכם כ-5,000 קצינים. היועץ המשפטי ופרקליט המדינה מביעים תמיכתם במפכ"ל, בקציני המשטרה ובשוטריה, העושים מלאכת קודש בהגנה על ביטחון הציבור ושלומו, לילות כימים".
אלו דבריהם (יום ב', 6.10.14) של
יהודה וינשטיין ו
שי ניצן, אשר הובילו אותנו לכותרת של מאמר זה. כי אם השניים אינם חיים מחוץ לכדור הארץ, נשארנו עם שתי אפשרויות: שאין להם מושג מהי המציאות, או שיש להם מושג והם משקרים. נשמע מוכר, נכון? אותם דברים בדיוק
נכתבו כאן בשבוע שעבר לגבי מושא תהילתם של וינשטיין וניצן, הלא הוא
יוחנן דנינו. ועל זה נאמר: מצא מין את מינו.
"מח"ש תמשיך לחקור כל חשד סביר לביצוע עבירה", מבטיחים לנו וינשטיין וניצן. אם היא תמשיך לעשות את מה שעשתה עד עכשיו, יש לכולנו סיבה טובה לדאגה. פסקי דין מגלים שוב ושוב, כיצד המחלקה לחקירות שוטרים מטייחת חשדות ומורחת תיקים. לא תמיד, כמובן; יש אכן לא מעט מקרים בהם שוטרים שסרחו מטופלים כיאות. אבל לומר שהיא חוקרת "כל חשד סביר" - זו אינה האמת.
15 רק בחודש האחרון
נעבור לעיקר. "יש להיזהר מלהכפיש ארגון מקצועי מסור ומשקיע". את קביעת מידת הדיוק שבשלוש המילים האחרונות נשאיר לכל אחד מכם; נעסוק באזהרה שבתחילת המשפט. כולנו מסכימים איתה: אסור לעשות הכללות. אבל המציאות, אוי המציאות. היא מגלה שההכללות ממש אינן שגויות. הנה כותרות שפורסמו ב-News1 רק בחודש האחרון:
שוטר היכה אזרח בוויכוח על חניה. המדינה תשלם 60,000 שקל על אלימות שוטרים. 3.5 שנות מאסר לשוטר מג"ב לשעבר. ארבעה שוטרי מג"ב מואשמים בתקיפה. יומנאית במשטרה מואשמת בגניבת מחשב משוטרת. זוכתה מתקיפת שוטרים בשל סתירות בעדויותיהם. מח"ש טייחה תלונה על אלימות שוטרים. תשעה חודשי מאסר לשוטר על מעשים מגונים.
שמתם לב? לא מדובר על קצינים בכירים, איננו עוסקים בניצבים המואשמים/חשודים בפלילים, אלא בשוטרים מן השורה. בין אלו אנו מוצאים שוטרים אלימים, שוטרים שבית המשפט לא מאמין להם, נאשמת בגניבה ואחד שביצע מעשים מגונים. במקרים הללו היו מעורבים כ-15 שוטרים שונים מיחידות שונות במקומות שונים - והכל בתוך חודש אחד. מקרה? ממש לא. אתם מוזמנים לעיין בתיקיית "משטרה במוקד" שלנו ולראות עוד ועוד מקרים כאלו. זה כבר לא תפוחים רקובים בארגז; זה מטע שלם.
דברי שלמה המלך
"אם גזל משפט וחפץ תראה במדינה, אל תתמה על החפץ, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם" - אומר שלמה המלך במגילת קהלת שנקרא בשבת הקרובה. ובתרגום לענייננו: אם אתם רואים שוטר עבריין ומעליו סמל עבריין, אל תתפלאו - כי העבריינות הולכת עד למעלה. שכן אם השוטר למטה יודע שהסמל שלו יתייחס במלוא החומרה לשקרים ולאלימות, הוא ייזהר שבעתיים שלא לעשות זאת; ואם הסמל יודע שכך ינהג הפקד שמעליו - גם הוא ייזהר; וכך הלאה, עד לדרג המפכ"ל. וזה נכון גם בכיוון ההפוך. עבריינות בדרג הנמוך ביותר חייבת לאותת על כך, שבדרג הגבוה ביותר לא מתייחסים אליה ברצינות הראויה.
זה לא רק בתיאוריה. תראו את המינויים של דנינו.
ניסו שחם למפקד מחוז ירושלים למרות שקריו המתועדים בכפר מימון.
אפרים ברכה לראש יאח"ה למרות שבית המשפט קבע ששיקר.
מנשה ארביב שנאלץ להתפטר מלהב 433 אחרי חודשים בודדים. יוסי פריינטי שהתפטר מתפקיד מפקד מחוז ירושלים בנסיבות עלומות. שלושה ניצבים שמאיימים - לא לייחוס - שיתפטרו אם ימונה מפכ"ל מחוץ למשטרה ובכך מנסים להלך אימים, על גבול ההתמרדות, נגד הדרג המדיני. אלו האנשים של דנינו; אז מה אנחנו צריכים לחשוב על המשטרה שלו?
ולא רק המינויים. הסנגוריה הציבורית - יחידה-אחות של אותה פרקליטות שנחלצה להגנת המשטרה - קובעת ש"תוכנית המפנה", בבת עינו של דנינו,
נוגדת את חוק המעצרים והביאה לזינוק במספר מעצרי השווא; המשטרה ממשיכה להפר בצורה נרחבת ושיטתית את זכותם של עצירים להיוועץ בעורכי דין לפני חקירתם. ואילו
מבקר המדינה קובע, שהמשטרה מפרה כמעשה של יום-יום את החוקים והכללים
הנוגעים למעצרם ולחקירותיהם של קטינים. בקיצור: אפשר להתווכח אם המשטרה היא "ארגון מקצועי מסור ומשקיע"; דומה שאי-אפשר להתווכח שהיא גוף שבצורה ממוסדת ושיטתית מפר את החוק.
מה מלמדים הנתונים
"העושים מלאכת קודש בהגנה על ביטחון הציבור ושלומו", מתארים וינשטיין וניצן את עבודתם של השוטרים.
בואו נראה מה אומרים נתוניה של המשטרה עצמה לשנת 2013. מספר התיקים שנפתחו עלה ב-1.75%. כמעט בכל סוגי העבירות נרשמה עלייה: 6% באלימות החמורה, 9% בנסיונות רצח, 21% בתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, 5% בעבירות מין חמורות, 7% בעבירות אלימות במשפחה, 9% בעבירות מחשב, 7% בעבירות סחיטה, 23% בעבירות נשק. מספר תאונות הדרכים עלה ב-4% ומספר ההרוגים בהן - ב-5%. 87% מהמעצרים מסתיימים בלא כתבי אישום; ב-95% מתיקי עבירות הרכוש - שהן 40% מכלל העבירות - אין העמדה לדין.
מה חושב דנינו בעצמו על המשטרה שלו, מה הוא חושב באמת ולא מה הוא אומר, אפשר ללמוד מהוראתו לשלוח אלפי קצינים לבדיקת פוליגרף; ומה מצבה האמיתי של המשטרה, ניתן ללמוד מכך שמסתמן שלא מעטים מהם יסרבו. למשטרה הזו ולמפכ"ל הזה נותנים וינשטיין וניצן את מלוא הגיבוי.
וינשטיין וניצן מצויים בניגוד עניינים מובנה: הם עובדים בצמידות למשטרה ולמעשה תלויים בה למילוי תפקידיהם במישור הפלילי. אז חסר להם שלא יגבו אותה; כי כאשר ניצבים מאיימים להתפטר אם השר יעז למנות מפכ"ל שאינו מקובל עליהם - מה ימנע מהם לעשות לתביעה חיים קשים אם ראשיה לא יתייצבו לצידם?
כדאי שווינשטיין וניצן יזכרו: הם עובדים אצל אזרחי ישראל, לא אצל שוטרי ישראל. הם מופקדים על בטחונם של האזרחים, לא על יוקרתם של השוטרים. די לנו בכך שהמפכ"ל מנסה למכור לנו בלופים העומדים בסתירה למה שהמשטרה עצמה אומרת; אם היועץ המשפטי ופרקליט המדינה מצטרפים אליו - אנו כבר לא על-פי תהום, אלא עמוק בתוכה.
