אביגדור ליברמן מעולם לא התנתק מאיל ההון היהודי אוסטרי, מרטין שלאף שהפך אותו בשעתו לאדם עשיר ובכך תרם להעמקת השחתתו האישית כפי שנהג לגבי אישים בכירים אחרים במדינה. כל הדרכים של ליברמן הובילו מאז ומתמיד אל שלאף.

לאורך השנים נקט ליברמן הערמומי בתחבולות שונות כדי להערים על שלטונות החוק ולהסוות את פגישותיו עם שלאף שחלקן מן הסתם היו מיועדות לצרכי תיאומים וסיכומים. בשעתו, בקדנציה הקודמת של נתניהו כראש ממשלה בעיצומן של החקירות שנערכו כדי לאסוף ראיות על העבירות הפליליות שביצע ליברמן, הייתה לי הזדמנות להיות עד לאחד מתעלוליו. ליברמן שכיהן אז כיו"ר ועדת החוץ והביטחון טען שהוא נוסע לבלארוס לביקור משפחתי. כאשר המתנתי בנמל התעופה לוד לקרוב משפחה שאמור היה להגיע מוינה לא הופתעתי כשבין הנוסעים החוזרים באותה טיסה היה לא אחר מאשר ליברמן שחזר מביקור נוסף אצל שלאף.

ליברמן הערמומי כפה על נתניהו להפקיד בידיו את המינויים של מערכת המשפט. הייתה לו מעורבות בבחירת היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת חבר הכנסת דוד רותם ואחרים והוא ידע למה גם אנחנו כבר יודעים. ללא קשר, כמובן, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין גרם עוולה חמורה לשלטון החוק כאשר החליט לסגור בנסיבות טראגיות את תיקו הכבד של ליברמן. אין ספק שהחלטה זו הייתה אומללה הרימה את גבותיהם של משפטנים בכירים מוערכים במדינה וגרמה למורת רוח בפרקליטות ולהתמרמרות בקרב חוקרי משטרת ישראל.

בפרשת ליברמן נהג וינשטיין בחלמאות כאשר החליט להגיש את כתב האישום נגד ליברמן בתיק הקטן של ניסיון לשבש חקירה. הוא הביע בפומבי את בטחונו שליברמן יורשע בתיק זה. כנראה שהשלג הירושלמי צינן את הביטחון העצמי של היועץ המשפטי. הטיב להגדיר את התנהלותו של וינשטיין, ברוך קרא, הפרשן המשפטי של ערוץ 10 ומעריב: "זה היה אקורד סיום מביך לסימפוניה של זיופים, פרי יצירתו של התובע הכללי, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. הזיוף הוא לא בעצם ההחלטה שלא לערער. זו החלטה משפטית לגיטימית לפי כל קנה מידה. הזיוף הוא בחוסר הקוהרנטיות, בבלבול, בנרפות הנוראה לאורך הפרשה כולה".

מן הסתם ליברמן ושלאף מצאו זמן לחגוג בווינה לכבוד החוק הישראלי שהפך לצחוק. כדאי לציין כי על-פי טיוטת כתב האישום שהתפוגגה בינתיים, ליברמן נחשד בכך שקיבל לאורך שנים מאיל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, שהיו לו אינטרסים כלכליים בארץ, סכומי כסף בסך מיליוני דולרים שהועברו לחשבונות בנק סמויים. אחד הנימוקים לסגירת התיק נגד ליברמן היה סירובו של שלאף להיחקר בפרשה זו ולמסור עדות נגד ליברמן וגם נגד אישים אחרים שהוא שיחד, ביניהם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ושני בניו, עמרי וגלעד.

בימים האחרונים נחשף שליברמן ביקר פעם נוספת אצל שלאף וטען להגנתו שפניו היו מיועדות בעצם לכנס של קהילות יהודיות.

ליברמן הוא "לקוח ותיק" של אומ"ץ זו הסיבה שלא יכולנו לנטוש אותו בעת צרה. אומ"ץ פנתה, אפוא, אל מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא: "תנועת אומ"ץ עוסקת בשנים האחרונות בקשריו הסמויים והגלויים של שר החוץ, אביגדור ליברמן עם איל ההון היהודי-אוסטרי, מרטין שלאף שנחשד בשנים האחרונות בשיחוד אישי ציבור בכירים במדינה. מערכת קשריו הבעייתיים של שלאף עם ליברמן נחשפה גם במהלך חקירתו של ליברמן על קשריו העסקיים עם שלאף. באחרונה נחשף כי ליברמן ביקר באורח סמוי באוסטריה במהלך נסיעתו לאירופה ותירץ לאחר מכן את הביקור כנסיעה חיונית לכנס ארגונים יהודיים. אומ"ץ מבקשת שמשרד מבקר המדינה יבדוק את הנושא ביסודיות מחשש שהביקור בכנס הנ"ל היה עילה נוספת לליברמן לבקר את שלאף לצרכים לא כשרים"....

אומ"ץ ממתינה להחלטת מבקר המדינה. בכל מקרה לא נראה בה סוף פסוק.

הגילוי האחרון שהחתן הטרי עופר עיני שכיהן בעבר כיו"ר ההסתדרות חצה את הקווים והפך להיות יועץ של הנהלת בנק דיסקונט לענייני יחסי עבודה לא הפתיע את מי שמכיר את עיני מקרוב. אחרי הסערה הציבורית שקמה בעקבות המינוי ההזוי, שיקר עיני כאשר טען שהמינוי נעשה על דעת הוועד המיליטנטי של עובדי הבנק. הוועד הזדרז להכחיש את דבריו והביע התנגדות למינוי של האיש שבעבר סר למרותו.

עיני גרם, ללא ספק, עוולה גדולה לרבבות חברי הסתדרות שראו בו מנהיג פועלים עממי והלכו אחריו ללא סייג, ועתה התבררה שהמלך הוא לא עירום אלא לובש מחלצת משי.

עיני היה מאז ומתמיד משועבד לכסף לא רק כדי לחיות חיי רווחה של נהנתן, אלא גם לצרכי הימורים שהם מאז ומתמיד בבת-עינו. לא בכדי נבחר עיני באחרונה כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, ענף הספורט שבו משגשגים הימורים. בתפקיד זה ירבה עיני לנסוע לחו"ל ויחגוג מכל הבא ליד. עיני לא היה מעולם מנהיג עובדים אותנטי, אלא מתחזה חסר עקרונות ונאמנויות בעל אינטרסים אישיים שהשתמש בהסתדרות כקרדום לחפור בו. לשם כך בעט לעיתים מזומנות לא בכדור אלא בכללי המנהל התקין וטוהר המידות.

לא הייתה זו גם הפעם הראשונה שעיני התחבר אל אילי הון. כבר לפני שנתיים תכנן לפרוש מההסתדרות ולהתמנות לתפקיד בכיר בקבוצת החברות של יצחק תשובה ורק ברגע האחרון התוכנית לא יצאה אל הפועל. במקביל דאג עיני לשבץ את קרובי משפחתו בחברות של קבוצת אי.די.בי. כאשר נוחי היה עדיין דנקנר. התגמול היה אמור להיות שקט תעשייתי.

את ההכשרה המוקדמת קיבל עיני בתקופת עבודתו בסניף מס ההכנסה בבאר שבע כאשר נתגלה כאדם דורסני שהמטרות האישיות שהוא הציב לעצמו קידשו את כל האמצעים. לא בכדי נבחר עיני כיו"ר כוחני של עובדי רשות המיסים. בתפקיד זה הוא צד את עינו של יו"ר ההסתדרות דאז עמיר פרץ שהזניק אותו לצמרת ההסתדרות והפך אותו ליורשו הפוטנציאלי. בשלב מסוים פרצו בין השניים חילוקי דעות בכמה נושאים ועיני יצא בפומבי נגד מטיבו פרץ, ניתק אתו את היחסים ובגד בו. תופעה זו של הפרת אמונים כלפי בני ברית פוליטיים הפכה ללחם חוקו של עיני שלא היסס מאהוד ברק, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ואחרים.

בשלב מסוים נראה היה שעיני נושא את עיניו להנהגת מפלגת העבודה אבל הוא החל להסתבך בשורה של פרשות שהעידו על כך שהוא אדם לא אמין:

• עיני שילב את אחיו בתפקיד מפתח בהסתדרות ובכך החל גם בהסתדרות תופעת הנפוטיזם האישי שנפוצה במקומות העבודה הגדולים במדינה, הוא מעולם לא יצא נגדה. בשעתו חקרה המשטרה חשדות נגד עיני, בכל הקשור למינוי מקורבים, ולהענקת טובות הנאה אבל החקירה נתקעה משום מה.

• עיני עסק מדי פעם בהימורים בעיקר בחו"ל והוכיח שבתחום זה השליטה העצמית שלו מוגבלת. מקורות המימון נותרו עלומים.

• עיני הצליח בערמה לגרום לכך שההסתדרות תרכוש לצרכי מגוריו בתל אביב דירה בשכונה יוקרתית בנימוק שהנסיעה היומיומית לביתו בבאר שבע קשה עליו. מאוחר יותר התברר שהיה זה תרגיל מוקדם לקראת גירושיו. הבית בבאר שבע נשאר בידי גרושתו.

• עיני מינה את עוזרתו בלשכה עו"ד רוית רום למנכ"לית של רשת החינוך ההסתדרותית "עמל" חרף שהיא נעדרת כישורים לתפקיד היוקרתי.

כאשר הלשונות הטובות טענו שהמינוי הינו על-רקע הקשרים האישיים שנרקמו ביניהם הזדרז עיני לזרות חול בעיניים הפקוחות וטען שהקשר החל רק אחרי המינוי השערורייתי. בטקס הנשואים המתוקשר של צמד הנאהבים ההסתדרותי שנערך בימים אלה דובר דווקא על אהבה בעלת וותק.

אומ"ץ טיפלה בכל הפרשות הללו אך למרבה הצער הן לא הבשילו לכדי צעד מעשי נגד עיני הן בשל העובדה שמבקר המדינה מנוע מלערוך ביקורת גורפת בהסתדרות והן משום שרשויות אכיפת החוק לא גילו היבטים פליליים. וכך נסגר המעגל של עיני שבגד בציבור העובדים והפך להיות איל הון מתחיל.

אומ"ץ תעקוב מקרוב אחר פעילותו והמשך תהליך הסתאבותו.

בחלום הבלהות הגדול ביותר שלו לא העלה על דעתו ראש עיריית בת ים לשעבר שבית המשפט יטיל עליו קלון וישלח אותו לגלות בת שבע שנים מהחיים הפוליטיים. לחיאני הגיב על גזר הדין שהטיל עליו השופט בני שגיא, ששה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 250 אלף שקלים בהתחסדות: "ציפיתי למשהו אחר. אני מודה שחשבתי שהעניין יסתיים אחרת. קשה לי לתפוס שהלוואות, שקיבלתי והחזרתי בתחילת דרכי לפני כעשור בצורה שקופה וגלויה, מייצרות תוצאה זו". אין ספק שגזר הדין המוזר גרם עוולה לשלטון החוק. לחיאני עמד בראש הפירמידה העירונית והציפיות ממנו לעמידה ברף גבוה של טוהר מידות חייבות להיות גבוהות. הוא הודה בעבירות חמורות ובהשחתת הכפופים לו. הוא הצטרף לטרנד הנאשמים מבין אישי הציבור המטיחים ביקורת לא מוצדקת על מערכת החוק.

ספק אם עונשו הולם את רף הענישה שהתוו בשנה האחרונה בתי המשפט המחוזיים וגם בית המשפט העליון בעבירות מסוג זה. נשמעה טענה צינית שלחיאני אולי הילך קסם על השופט, כפי שהילך קסם על שורה של עדי אופי שהעידו לטובתו. הסכמתו של לחיאני לחתום על עסקת טיעון ולהודות בביצוע עבירות שבעבר התכחש להן נעשתה רק אחרי ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר כבדים לנאשמי פרשת הולילנד שהורשעו בקבלת שוחד.

לחיאני הבין היטב כי השוחד שקיבל עלול להביא אותו אל מאחורי סורג ובריח לכמה שנים לא טובות והיה מוכן לשלם מחיר עבור מחיקת סעיף השוחד שמטיל צל כבד על הפרקליטות. העוולה בפרשה זו נובעת גם מהתנהלות הפרקליטות שהעניקה ללחיאני לאורך השנים הנחות מפליגות והתמהמהה בהגשת כתב האישום נגדו.

במרוצת השנים לא הפסיק לחיאני לשטות ולהתל בפרקליטות במטרה להגיע למערכת הבחירות בלי כתב אישום. אבל הדבר לא עלה בידו . עתירה שהגישה אומ"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה זירזה את הגשת כתב האישום שהביא להשעייתו אחרי שנבחר מחדש לראשות העיר . לחיאני היה משוכנע מראש שבית המשפט יגזור עליו עונש עבודות שירות כפי שקרה אומנם בפועל. רק את הקלון הוא לא לקח בחשבון.
בעבר חלם לחיאני על מסלול פוליטי ארצי של ראשות הממשלה והתכוון להתחרות מול בן בריתו הפוליטי לשעבר יאיר לפיד. בשלב ביניים רקם לחיאני תוכנית להיבחר אחרי עידן חולדאי לתפקיד ראש העיר המאוחדת תל אביב ובת- ים. מה ישעה לחיאני בשבע השנים הקרובות?

אין ספק שלחיאני ימשיך לבחוש מאחורי הקלעים בניהול בת ים ואולי יפיק גם תועלת עסקית במידה ויחליט להחזיר עטרה ליושנה ויחזור להיות קבלן רב זכויות ואולי גם ייהנה פה ושם ממכרז תפור על-פי מידותיו הגדולות.

אולי ינצל את כישוריו כרקדן שזכה להוקרה בתוכנית: "כוכב נולד" ויקים את להקת "הורה לחיאני".

מקבץ של עוולות שנגרמו לאנשים בחדשות:

• ברק מבלה - בשבועות האחרונים רחשה המדינה שמועות על כך ששר הביטחון לשעבר אהוד ברק נעלם ממרקעי הטלוויזיה וכותרות העיתונים בתקופת המבצע האחרון לקה בדמנציה. היו כאלה שהרחיקו לכת וטענו שהוא לקה במחלה ממארת. אני שמח לבשר לכולם שברק בריא ושלם. הוא טרח אפילו להשתתף בהלוויה של צ'יץ ולשוחח עם חלק מהנוכחים ששמחו לראות שהוא במיטבו. היחיד שהתעלם ממנו היה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואפשר לנחש מדוע".

• בר מודאג - מומחים משפטיים טוענים שגזר הדין המקל שהוטל על לחיאני עשוי להשפיע על פסק הדין בעניינו של ראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר שמואשם בקבלת שוחד. רף הענישה שנקבע בתיק לחיאני מקרין על תיקי שחיתות אחרים בשלטון המקומי וזו תוצאה מדכאת במאבק הקשה הזה. אין ספק שלבר נגרמה "עוולה" ע"י הפרקליטות שסירבה לחתום על עסקת טיעון דומה לזו של לחיאני. גם בר נחרד מגזר הדין החמור בפרשת הולילנד וקיווה להינצל אבל נחל אכזבה מרה.

• פואד מאוכזב - המעידה הפלילית של שר הביטחון לשעבר פואד בן-אליעזר הייתה חמורה. לאורך כל השנים לא שעה פואד לעצותיהם של חבריו שהציעו לו להפסיק לצפצף על החוק. אחרי שפואד נאלץ לפרוש מן המרוץ לנשיאות ולבלות את זמנו בחדרי החקירות של המשטרה נמחקה כל ההיסטוריה הצבאית שלו ואזרחי המדינה שכחו את תרומתו לבטחון המדינה והוא לא מפסיק להכות על חטא תרתי משמע.