מדוע הם פוחדים מהתקשורת

כאשר יעלה "חוק ישראל היום" להצבעה טרומית בפרלמנט הישראלי ניווכח כי המפלגות החרדיות - "יהדות התורה" ושס, תיעדרנה מההצבעה. כך לפחות מסר ח"כ משה גפני לרדיו "קול חי", עוד ערוץ שמשתדל להיות לויאלי לעסקנים החרדים, במסגרת ה"סטאטוס-קוו" הצפון קוריאני, ששולט בתקשורת של היהדות החרדית, וביד רמה ונוקשה. לא לחינם שתי הכנופיות החרדיות בפרלמנט הישראלי מאוחדות דווקא בעניין אי-התערבותן בהצבעות שכרוכות סביב התקשורת הישראלית הכללית.

למעשה הכול היה צריך להיות הפוך מבחינת האינטרס החרדי והיהודי. הדת היהודית והחרדים הם למשיסה בידי התקשורת החילונית המתחזית ל"כללית". מעטים הם העיתונים והאתרים הנוהגים בהגינות כשהם מסקרים אירועים חרדים או נושאי יהדות. העיתון ידיעות אחרונות - זה שהעלה את החוק להעלמת ישראל היום, הוא אולי חוד-החנית נגד היהדות החרדית ונגד ההשקפה התורתית, ולא פעם הוא לא שם ליבו לעניין של "אתיקה", וכשהיה מדובר ביהדות החרדית הוא כינה אותה שוב ושוב בגוף שלישי, מעין "אנחנו ואתם". והגיע המצב שאותו העיתון אף הוציא לעז ושקרים כמו המצאת סיפור סבתא על חרדית מבני ברק שנאנסה במקווה ונאסרה על בעלה, או אפילו שטען כי הרב אמנון יצחק מסית לרצח חילוניים (שם כבר שילמו שקרניו כסף עקב תביעת דיבה של הרב...). והיו כמובן החשיפות הגדולות נגד עסקני החרדים, ובראשן פרשת אריה דרעי, על כל הצפון בה.

והנה ממול לידיעות אחרונות עומד ישראל היום, שמיום הקמתו הוא בדרך כלל הגון יותר מכל היומונים החילוניים, בהתייחסותו ליהדות ולחרדים. שלוחי ציבור כנים ואמיתיים באמת - מטעם היהדות החרדית, היו חייבים לתמוך בישראל היום, הן משום שהחוק המוצע הוא אנטי ליבראלי והן משום הגינותו של ישראל היום. אבל הנה העכברים של "יהדות התורה" ושס המהוללה בורחים מן המליאה דרך כל חריץ מצוי כשמתקרב מועד ההצבעה. אז בכל זאת מהי הסיבה לכך?

העניין הוא פשוט, הח"כים החרדים יודעים היטב כי חטוטרת של עסקות אסורות טמונה בכיסן, ולכן הם לא מעט מפחדים מכך שמי שלא ייתמך על ידם ייהפך למחרת ההצבעה לחושף השערוריות נגדם. הם כמובן ינמקו את אי-הצבעתם בכך שהם אינם חפצים שאח"כ ינקמו בהם, בתקשורת, מבחינה רעיונית, אך כמובן שזו רק קלישאה. ידיעות אחרונות וחבריו ימשיכו להלום בדת ובחרדים ללא שום קשר לצורת ההצבעה החרדית, אבל העיקר אצל העסקנים החרדים הוא אחר. העיקר הוא שלא יהלמו בם אישית, ובמיוחד בעידן של דרעי, בניזרי,יאיר לוי וחבריהם נוספו גם פליטי "הולילנד" החרדים כמו רבין, שימחיוף ובמיוחד לופוליאנסקי ה"צדיק".

לעסקנים החרדים לא תהיה שום בעיה "מצפונית" ביחס לכך שהם לא היו מעורבים בכל הנוגע לעיצוב תקשורת חופשית בישראל. נהפוך הוא: תקשורת חופשית - גם אצל החילוניים, איננה בדיוק משאת נפשם של העסקנים החרדים, שדרך התקשורת החרדית המגויסת שלהם הם לא רק שולטים בציבורם אלא גם ברבניהם, שחלקם בכלל מוכתרים בעיתונות הזו על-ידי העסקנים החרדים עצמם. לבד מהתקשורת הצפון קוריאנית, הרי שהתקשורת החרדית בארץ היא התקשורת היחידה בעולם שהמילה "חופשית" היא מילה בזויה וגסה עבורה.

שישה עיתונים חרדים (ארבעה מהם יומיים...) הם בעצם ביטאוני מפלגות, שכל מהותם של הביטאונים הללו היא שטיפת מוח והעלמת האמת, ואשר "מקצועיותם" נעה בתחתית של החבית, עד שרוב כתבותיה מועתקות מהעיתונות החילונית, ו"המודיע" למשל התנצל לא מכבר על העתקת כתבה מ"דה-מרקר".

יתרה מכך, בין ארבעת היומונים החרדים ("יתד נאמן", "הפלס", "המודיע" ו"המבשר") אין אפילו עיתון אחד שאינו מפלגתי (!), ואף השבועונים שייכים למוקדי כוח פוליטיים, כששלושה מהם ("המחנה החרדי", "העדה" ו"יום ליום") הם ביטאוני מפלגות באופן מוצהר ועם צנזורה על כל שביב של ביקורת אמיתית.

גם ערוצי הרדיו החרדים הם למעשה מנגנון לשטיפת מוח - ומעניין שהמדינה נותנת ידה לכך, כנראה כדי לנווט היטב את את הציוניזציה והמשמעת ביהדות החרדית, ובמיוחד במפלגות החרדיות. לשום מפלגה פוליטית אין "רדיו ממלכתי - מפלגתי" אלא לשס. "קול ברמה" הוא ערוץ שטיפת המוח של שס, ולאחרונה השסניקים מהערוץ הזה מכים בשטיפת המוח שלהם חלקים אחרים בשס, ובראשם את אריה דרעי ואת ההנהגה שבנה מסביבו. שום מפלגה חילונית בארץ, או מפלגה נכרית בעולם, לא זכתה למתנה תקשורתית כזו. גם רדיו "קול חי" נשמע בעקיפין לעסקנים ולפוליטרוקים החרדים הכול יכולים, ובוודאי שלא יערכו בו תחקירים וכתבות על שחיתות חרדית, על פרשיות "גיור" וכשרות מפוקפקות שחרדים ובתי דין חרדים מעורבים בהם וכו'. ולכן נוח מאוד לח"כים החרדים לברוח מהויכוח האמיתי והליברלי על קידום העיתונות החופשית בישראל של המאה ה-21 לטובת "זכות הציבור לדעת".