בג"צ ביטל הבוקר (30.3.06) הסדר אשר כבל עובדים זרים לעבוד אצל מעסיקם הישראלי, על-ידי החתמת שם המעסיק בדרכונו של העובד. זאת במסגרת עתירה שהגישה עמותת "קו לעובד" ועמותות נוספות כנגד מדינת ישראל, שר הפנים ושר העבודה והרווחה.
העובדים הזרים המגיעים לישראל עוברים חוויות וטלטלות קשות מצידם של המעסיקים הישראלים ומצד השלטונות. היום נחלץ בית המשפט לעזרתם ומתקן עוול ממושך. על-פי הנוהל של משרד הפנים, רישיון הישיבה של העובדים הזרים מותנה בכך שהעובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמין אותו לישראל. במקביל מתחייב המעסיק להבטיח את יציאתו של העובד מישראל בתום יחסי-העבודה.
לשם כך מוטבע שמו של המעסיק בדרכונו של העובד, וחל עליו איסור לעבוד אצל מעסיק אחר או לעבוד בעבודה נוספת. הפרת תנאי זה מובילה לפקיעת רישיון העבודה של העובד והופכת אותו לשוהה בלתי חוקי בישראל.
בעתירה שהגישו ארגוני זכויות האדם עוד בשנת 2002 נטען, כי הסדר זה איננו חוקי ופוגע פגיעה חמורה ובלתי סבירה בזכויותיהם של העובדים הזרים, וביסודו מונחת התפישה כי העובד אינו אלא קניינו של המעסיק.
מנגד טענה המדינה, כי מדובר בניסיון להתמודד עם תופעת ההגירה הבלתי-חוקית והצורך בפיקוח על כניסתם ושהייתם בישראל. עוד ציינה המדינה, בתשובתה לטענה שמדובר בהסדר הפוגע בחופש העיסוק של העובדים הזרים, כי זכות זו שמורה אך לאזרחי מדינת ישראל ותושביה.
יש לציין, כי גם התאחדות הקבלנים ואיגוד מגדלי הפרחים, אשר הצטרפו לעתירה כמשיבות, טענו כי לשיטתם אין כל פגם בהסדר.
"בחינת מציאות העסקתם של עובדים זרים בישראל במהלך שנים אלו מגלה תמונה קשה ומכבידה. כמתברר, הגעתם לישראל של עובדים ממדינות זרות מתאפשרת לכתחילה לאחר שאלה משלמים סכומי-כסף גבוהים, לעיתים תוך משכון רכושם ונטילת הלוואות, למתווכים וסוכנויות כוח-אדם. סכומי-כסף אלה מתחלקים בין חברת כוח-האדם במדינת המוצא לבין מתווכי כוח-האדם בישראל", כותב השופט אדמונד לוי בפסק דינו ומציין, כי גם תנאי העבודה והמחייה המוצעים לעובדים זרים הינם ירודים.
לפי השופט לוי, "הסדר הכבילה למעסיק פוגע בזכויות-היסוד של העובדים הזרים. הוא פוגע בזכות הטבועה לחירות. הוא פוגע בחופש הפעולה של האדם. הוא מאיין את האוטונומיה של הרצון החופשי. הוא רומס את הזכות היסודית להשתחרר מחוזה-עבודה. הוא שולל כוח-מיקוח כלכלי בסיסי מצד חלש ממילא ליחסי-העבודה. בעשותו את כל אלו, פוגע הסדר הכבילה למעסיק בכבודו ובחירותו של האדם במובנם היסודי ביותר".
עוד מוסיף השופט לוי, כי ההסדר מחליש, ולעיתים מבטל לחלוטין, את כוח המיקוח הנתונה לעובד ואף פוגע בזכות לבחור עבודה "באופן חופשי", זכות המעוגנת, הן בהצהרה האוניברסאלית על זכויות האדם והן באמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
השופט [בדימ.] מישאל חשין הצטרף לעמדתו של לוי בציינו כי, "בהסדר הכבילה שהיא עצמה קבעה והשליטה, רצעה המדינה את אוזנם של העובדים הזרים למזוזת ביתם של מעסיקיהם, וכבלה את ידיהם ואת רגליהם באזיקים ובנחושתיים למעסיק ש'ייבא' אותם ארצה... על-פי הסדר הכבילה היו העובדים הזרים למכונות-עבודה - בייחוד כך שהמעבידים התירו לעצמם, בניגוד לחוק, להעבירם מיד-אל-יד - והפכו להיותם כעבדים של ימי-קדם, כאותם בני-אנוש שבנו את הפירמידות או שחתרו במשוטים להסיע ספינות של האימפריה הרומית אל המלחמה".
בג"צ דוחה גם את טענת המדינה שקיים "נוהל מעבר ממעסיק למעסיק", לפיו ניתן לאפשר לעובד זר לעבור בתנאים מסויימים ממעביד אחד לאחר כדי לפתור את הפגם שקיים בהסדר, וקובע כי מדיניות העסקה של עובדים זרים בדרך של כבילת העובד למעסיקו, פוגעת באורח בלתי-מידתי בזכויות-יסוד, ועל כן בלתי חוקית ואסורה.
בג"צ מקבל את העתירה ומחייב את המדינה להשלים בתוך 6 חודשים מהיום הסדר חדש.
בארגונים העותרים ברכו על פסיקתו העקרונית של בג"צ, בציינם כי מדובר בהישג משמעותי וכי כעת הם מקווים שהמדינה תשכיל לגבש הסדר חדש וראוי, אשר יבטיח את זכויות היסוד של העובדים הזרים.
לדברי עו"ד איתי סבירסקי מהתוכנית למשפט ורווחה באוניברסיטת תל אביב, אשר ייצגה את הארגונים העותרים, ביטולו של הסדר הכבילה ייטיב גם עם שוק העבודה הישראלי. זאת כיוון, שהסדר זה הוא שאיפשר העדפת עובדים זרים, אותם קל היה להעסיק בתנאי ניצול, על פני עובדים ישראלים. ביטולו של ההסדר אמור - לאורך זמן - לאפשר שיפור בתנאי התעסוקה בענפים, אשר אוישו עד כה בעיקר בעובדים זרים ואופיינו בתנאי שכר ועבודה ירודים.
מנהל תחום העובדים הזרים בהתאחדות חקלאי ישראל ומזכיר ארגון מגדלי הפרחים, חיים חדד, מסר בתגובה לפסק הדין: "בג"צ הפעיל היום שיקול דעת מוטעה ופגע בצורה קשה בזכותם של החקלאים להתקיים בכבוד. ההחלטה אולי נכונה לענפים בהם יש תוהו ובוהו בהעסקת העובדים הזרים והעובדים זקוקים להגנת החוק, אולם ביחס לחקלאים תגרם כאן פגיעה בלתי נסבלת באפשרותם להתפרנס. בג"צ למעשה הופך את החקלאים למהמרים שצריכים להביא עובדים לארץ ולהמר על כך שהם יסכימו להשאר ברשותם עד לסיום מועד העסקתם.
פסיקת בג"צ תביא לכך שמסעדות וקבלנים ממרכז הארץ יוכלו לפשוט על משקים חקלאיים ולפתות את העובדים לנטוש את מעסיקיהם".
התאחדות חקלאי ישראל הודיעה שתפתח במאבק ציבורי לתיקון הנזק, כהגדרתם, שגרמה החלטת בג"צ באמצעות חקיקה או בדרך אחרת.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
