רוקד על הדם
נחשו מי אמר: "ברכות לשוטרי מחוז תל אביב, שלא צייתו להוראת השר, והסתפקו במעצרו של הדוקר, ולא בהוצאתו להורג" - אבו מאזן? מרואן ברגותי?
אם עוד לא ניחשתם, הדובר הוא לא אחר ממנכ"ל
שלום עכשיו,
יריב אופנהיימר. הוא משתמש במילה המכובסת 'דוקר' למחבל(!) שרצח את החייל אלמוג שילוני ז"ל, ואינו מתבייש לרקוד על דמו הטרי של החייל, ולעשות בו שימוש ציני. כמה סמלי!
מעולם לא שמענו את אופנהיימר ועמיתיו, ארגוני זכויות השמאל, מגנים את הטרור הערבי, המשתולל במחוזותינו, ואשר רבים הם קורבנותיו היהודים. זאת בשעה שהם מוציאים את דיבת
הארץ רעה בעולם ותוקפים את צה"ל שנלחם בחמאס כדי להגן בחירוף נפש על אופנהיימר וחבריו. האם הם גרים בארץ הנכונה?
סוּפר תחרות
הקמת ה'סוּפר קופיקס' הייתה רק שאלה של זמן. אחרי ההצלחה המדהימה של רשת קופיקס, שמכרה קפה ומאפה ב-5 שקלים, וחוללה תחרות ניכרת בענף - ובעקבותיה הוזל הקפה גם ברשתות נוספות - התבקשה הרחבת המיזם גם למוצרים נוספים.
לכן ראוי לברך על הקמת הסוּפר החדש, בבעלוּת איש העסקים אבי כץ, הבעלים של קופיקס, שתמכור מוצרי צריכה בחמישה שקלים. זאת לא רק בגלל הרשת המוזלת שלו, אלא בעיקר בגלל התחרות בשוק שהיא תיצור, שיש להניח כי זו תביא להוזלה ניכרת במוצרים רבים גם ברשתות מזון אחרות. ככה עושים מחאה כבר אמרנו?
עיתון חינם
במקום 'חוק
ישראל היום', הייתי מציעה להרחיב את העיתונות החינמית לכל דורש. בדומה לטלוויזיה המסחרית, והתקשורת הדיגיטלית, היא תתבסס כלכלית על פרסומות. זו תביא לתחרות הוגנת בשוק העיתונות, ובכך להעלאת רמת העיתונות בישראל, אשר תבטיח שהקורא יקבל לידיו מוצר עיתונאי משובח בחינם. וכך העיתונות תצא נשכרת וגם ציבור הקוראים.
מיתגת - עשית?
לא סוד הוא שבעידן המודרני, הנשלט ע- ידי יחסי ציבור, המוטו העסקי הוא 'מיתגת - עשית', ולהפך. לכן מה הפלא שהשר אורי אוריאל עלה גם הוא על הגל הזה של שינוי שם, המציף את משרדי הממשלה והעסקים במשק. במקום השם 'משרד הבינוי והשיכון', החליט השר להתפטר מהשם המיושן 'שיכון' ולהישאר עם השם המודרני 'בינוי' בלבד, המשקף תהליך בינוי דירות מואץ.
אולם עם כל הכבוד לשר, במיתוג לא די. הציבור לא קונה זאת. ההצלחה נמדדת במבחן התוצאה - אם מחירי הדירות יוזלו במידה ניכרת, ויהיו בהישג של כל כיס. רק סמלי הדבר שהמיתוג החדש של המשרד לאחרונה בא בסמוך לקמפיין 'מחיר מטרה', הסנונית המבשרת את מגמת הוזלת הדירות. ימים יגידו אם המטרה אכן תושג.
האיש וההר
הראיון העיתונאי עם יפה גליק, במוסף של המדינה, מאפשר לקוראים הצצה מרתקת אל דמותו האנושית, רבת החסד, של האיש המזוהה בתודעה הציבורית יותר מכל עם המאבק הציבורי על הר-הבית. ומכאן חשיבותה. לפנינו נחשף איש משפחה למופת, המקדיש את כל חייו למשפחה המורחבת שאימץ ולזולת. המאבק על ההר, שעליו שילם מחיר אישי, אף הוא פן נוסף מתוך דאגתו למען הכלל. גם כאן גליק מוכיח שלא כל מאבק אידיאולוגי, גם אם הוא בלתי מתפשר, חייב להיות מתלהם. הוא יכול להתנהל בצורה עקבית ורציונלית.
לא פחות הכתבה שופכת אור על האישה שאיתו, המדהימה באמונתה האופטימית בהחלמתו של בעלה, כמו גם לאורך כל מהלך חייה. היא משדרת אופטימיות רבה גם למשפחות חולים אחרים ובכלל, ומשמשת מודל חיובי בנושא. האישה והמסר. 'חשוֹב טוב יהיה טוב' כבר אמרנו?
על חוד הלשון
נישואים - הולכים על כל החופה.
לובשת מטפחת? הרי את מטופחת.
בקונטרול: מעבדים שליטה.
