אהוד ברק הוא כיום אדם פרטי שצבר הון רב בדרכים עלומות, אבל פעם הוא היה ראש ממשלת ישראל שזרח ודעך במהירות שיא. במשך שנים היה חלומו לחזור לצמרת ולכן יהיה זה אך סביר להניח שהתשוקה הזו עדיין לא התפוגגה. לכן אל לנו להתפלא אם יום אחד, כאשר עם ישראל יקלע למצוקה ביטחונית חמורה, כמו זו שבה הוא נתון היום, אולי נתעורר מביעותי המציאות ונמצא לצדנו את גנרל ברק בתפקיד המושיע הלאומי, כמו גנרל דה גול בשעתו.
אבל בטרם נכרע על ברכינו ונתחנן בפני ברק שיואיל ברוב טובו לחזור ולהציל את המדינה, חשוב מאוד שהלוחם המעוטר הזה ייתן לציבור הסברים מלאים על חלקו המכריע בפרשה שכמעט לא באה לידי ביטוי בתקשורת הישראלית, אך הסעירה את ארה"ב – פרשת החנינה שהעניק הנשיא
ביל קלינטון, ביום האחרון לכהונתו בבית הלבן, למיליארדר האמריקני מרק ריץ', איש העסקים הבינלאומי וידידו של ברק, שרשויות הממשל בארה"ב הגדירו אותו בתואר הלא מכובד 'עבריין נמלט'.
כדי להבין את מהות המעשה החמור שבו הפעיל ברק לחצים כבדים על הנשיא דאז קלינטון לחון את ריץ' מעבירות פליליות שבהן הורשע, ראוי לציבור בישראל לדעת מה היה הסיוע החשאי שהעניק המיליארדר הזה באמצעות ממונו הרב ורשת קשריו הענפה להעלאת יהודים מתימן ומאתיופיה בתחילת שנות ה-80 ובשנות ה-90 של המאה הקודמת, ומה היו הקשרים העסקיים שניצל כדי לסייע לארגוני ביון ישראלים – קרי: "המוסד" - במידע על אירן, וגם: האם הפעיל את משרדיו הרבים ברחבי העולם כבסיס פעולה ישראלי במדינות אויב.
מרק ריץ'
מרק ריץ' היה המייסד של חברת הסחר הבינלאומית "Marc Rich & Co AG" (שלימים המירה את שמה ל-Glencore) ונודע בכינוי "מלך הקומודיטיס", כיוון שהיה הסוחר הפרטי הגדול ביותר בעולם בנפט. ב-2012 הוא דורג במקום ה-242 ברשימת 400 עשירי העולם של המגזין "פורבס" כאשר הונו האישי הוערך ביותר מ-30 מיליארד דולר.
הפרשה העלומה של המיליארדר המסתורי החלה בשנת 1983 כאשר הורשע ריץ' בבית משפט פדרלי בארה"ב בהעלמת מס בשיעור של 48 מיליון דולר. במקביל הואשם בעוד 51 מקרים של מרמת-מס. כיוון שארה"ב נוהגת ביד ברזל עם מעלימי מס הבין ריץ' מה צפוי לו ונמלט לשוויץ שממנה ניהל את עסקיו חובקי העולם עד מותו ב-2013.
את אופי עסקיו של ריץ' היטיב לתאר מרטין אוירבך, אחד משני עוזריו הבכירים של התובע הכללי האמריקני, שעקב במשך שנים אחר ריץ', וכתב כך באחד המסמכים המתארים את הפרשה: "ריץ' היה אחד מסוחרי הקומודיטיס הגדולים בעולם. היו לו משרדים ופעילויות עסקיות ב-140 מדינות. היו לו חברים בכל מקום – בדרגים רמי מעלה ונמוכים כאחד – והיה ברשותו מידע רגיש ממקורות מגוונים".
על מהות השימוש שעשה במידע הרגיש אפשר ללמוד ממכתב ששלח לנשיא קלינטון שבתאי שביט, מי שהיה ראש המוסד בשנים 1989-1996. שביט כתב כי במשך תקופה ממושכת היו לו קשרים עם ריץ' והוסיף: "ביקשנו את עזרתו של ריץ' בחשיפת מידע על נעדרים ישראלים והוא גם סייע לנו בחילוץ יהודים ממדינות אויב. הוא תמיד נענה לבקשותינו, ניצל את רשת קשריו המסועפים במדינות אלה ולעתים אף השיג תוצאות שהיו מעל למה שיכולנו לצפות".
על עוללות פרשת החנינה לריץ' כתב השבועון "טיים": "החלטתו של קלינטון לחון את המיליארדר הנמלט הציתה סערת-אש ומחלוקת ציבורית חריפה בשני בתי הנבחרים בארה"ב, הקונגרס והסנאט, וכן גל מחאה בקרב הדמוקרטים וגם הרפובליקנים".
בעקבות הסערה החליטו הסנאט ובית הנבחרים – כל אחד בנפרד – לחקור את הפרשה ולזמן רבים וטובים מבין אנשי הממשל למסור עדות ולחשוף את המסמכים הרלוונטיים. תוך זמן קצר לאחר פתיחת החקירות בבתי הנבחרים פתחו חוקרים פדרליים בניו-יורק גם בחקירה פלילית בחשד שריץ' קנה את החנינה בכסף טוב שהגיע גם אל הזוג הנשיאותי – הילארי וביל קלינטון. בתור דוגמה לאופן שבו עבר הכסף מכיס לכיס יודעת התקשורת בארה"ב לספר, כי אשתו לשעבר של ריץ' שטיפלה בנושא החנינה, תרמה מיליון דולר למפלגה הדמוקרטית, 70 אלף דולר למסע הבחירות של הילארי ו-450 אלף דולר לקרן 'הספרייה הנשיאותית' של ביל.
בינתיים נחשף בארה"ב "הקשר הישראלי" של הפרשה כאשר יו"ר ועדת החקירה מטעם הקונגרס האמריקני, הרפובליקאי דן ברטון, שיגר מכתב לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ובו ביקש הבהרות בשאלה מה היה חלקו של ברק בלחצים שהופעלו על קלינטון לחון את ריץ'.
על-אף העובדה שהוועדה לא פרסמה את הנוסח המלא של הפנייה גילו עוזריו של ברטון, על-פי כתבה שפורסמה ברשת ABC, כי ברק נתבקש לפרט מתי, באיזה אופן וכמה פעמים הוא שוחח עם קלינטון על אודות חנינת ריץ'. ברק אף נתבקש לתאר בפרטים מדויקים את תוכן השיחות הרלוונטיות. ברטון תבע מברק גם לספק תשובה לשאלה ספציפית נוספת: האם מישהו לחץ על ברק כדי שיתערב בפרשה ויבקש מקלינטון להעניק את החנינה לעבריין הנמלט.
עוזריו של קלינטון שהעידו בפני ועדת ברטון טענו, כי התנגדו נמרצות למתן החנינה לריץ', אך סיפרו כי קלינטון היה מושפע מאוד ממספר שיחות שהיו לו בנושא עם אהוד ברק ומנהיגים אחרים.
בהקשר הזה גילה "ניו-יורק טיימס" כי קלינטון עצמו אמר כי "לרבים מן הבכירים בשתי המפלגות הגדולות (דמוקרטים ורפובליקאים) וכן למנהיגים של הקהילה היהודית בארה"ב ובאירופה ואנשי שלטון שונים בהווה ובעבר, הייתה השפעה על החלטתי להעניק את החנינה". קלינטון הוסיף הסבר, כי כל אלה ששוחחו אתו ציינו את הסיבות לחשיבות שבמתן החנינה ב"תרומתו של ריץ' למטרות צדקה, סיועו למאמצי "המוסד" לחלץ יהודים מארצות מצוקה, וכן סיועו לתהליך השלום במזה"ת באמצעות מתן חסויות כספיות לתוכניות חינוך ובריאות של הפלשתינים ברצועת עזה ובגדה המערבית". בראיון אצל מנחה הטלוויזיה הנודע הרלדו ריוורה הודה קלינטון כי "ישראל השפיעה על החלטתי באופן יסודי".
אישור נוסף ומעניין על מעורבות ברק בפרשת החנינה פורסם בכתבה ב"ניוזוויק" שהתבססה על תעתיקי השיחות שהוקלטו על-ידי אנשי הבית הלבן ושככל הנראה הודלפו לשבועון. מן התעתיקים האלה עולה, כי קלינטון וברק ניהלו את שיחתם הראשונה בעניין ריץ' כבר ב-11 בדצמבר 2000. כחודש מאוחר יותר, ב-8 בינואר 2001, שוחחו השניים פעם נוספת בעניין. בשיחה זו קלינטון רמז לברק, שהפליג בשבחיו לריץ', כי מוטב שלא ירבו לשוחח בעניין כי השיחה מוקלטת.
בפרשה הזו רב הגלוי על הנסתר, אבל כל מי שמכיר את שיטות הפעולה היסודיות של הממשל בארה"ב יכול להעריך במידה רבה של סבירות, כי מערכת החקירות המסועפות תגיע, בסופו של דבר, אל כל התשובות. במועד בו תיחשף האמת בפני דעת הקהל האמריקנית כנראה שגם אנחנו, בישראל הקטנה, נדע מדוע התערב ברק באופן כה פעיל ונמרץ בהשגת החנינה לריץ'. אולי ברק פעל, באמת ובתמים, רק כדי להשיב טובה לריץ' על כל הטוב שעשה למען "המוסד" וישראל, ואולי היו סיבות אחרות.
ברק עצמו אינו מכחיש ששוחח עם קלינטון בפרשת חנינתו של ריץ', אבל עדיין קיימות שאלות רבות הקשורות באהוד ברק וקשריו עם מרק ריץ' שנותרו ללא מענה.
אם אכן ינסה ברק אי-פעם לשוב אל קדמת הבמה הציבורית בישראל, הוא יהיה חייב לספק את תשובות האמת שרק לאחר חשיפתן יוכל ראש הממשלה לשעבר לנסות לחזור לעמדת הנהגה.
ואלה השאלות העיקריות:
האם תרם מרק ריץ' סכום כלשהו למימון מסע הבחירות שהוביל את ברק לראשות הממשלה ב-1999?
האם תרם מרק ריץ' סכום כלשהו למפלגת "העבודה" או לעמותות שהריצו את ברק מול נתניהו?
אם היו תרומות כאלה – מה היה היקפן?
האם תרם מרק ריץ' אישית לברק - אם כן, כמה? - כדי שיפעיל את קשריו הטובים והשפעתו על הנשיא קלינטון במטרה להשיג את החנינה הנשיאותית הנכספת?
האם סייע מרק ריץ' בדרך כלשהי – כספית או אחרת - לקדם את עסקיו של ברק לאחר שפרש מן החיים הפוליטיים והתחיל "לעשות לביתו" ולצבור במהירות עושר רב?
