|   15:07:40
דלג
  מגזין הטכניון  
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
"ההצלחה המשמעותית בעכברים, ויכולתם לזהות גם פפטיד בעל רצף אנושי, נותנת לנו סיבה לאופטימיות". פרופסור-משנה מיקי רהט [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

נשק חדש במלחמה בסרטן

מחקר שנערך בטכניון ובמרכז הרפואי כרמל מוכיח כי שימוש בחלבון אמפרין בולם את התפתחותם של גידולים סרטניים, ויתר על כן - יוצר זיכרון חיסוני יעיל המונע התפתחות עתידית של גידולים כאלה
24/11/2014  |   מגזין הטכניון   |   כתבות   |   הטכניון   |   תגובות
צוות מנצח
המחקר הנוכחי של פרופסור-משנה רהט הוא המשך לשיתוף פעולה רב-שנים בינה לבין פרופסור ניצה להט ופרופסור חיים ביטרמן, גם הם מהפקולטה לרפואה. שלושת החוקרים עובדים יחד במסגרת המרכז הרפואי "כרמל" של שירותי בריאות כללית, בניסיון להבין טוב יותר מה בדיוק מתרחש בגוף במצב דלקתי, ואיך אפשר לסייע לו למגר את הדלקת.

סוסים טרויאניים, קרבות על טריטוריה ומאבק על חמצן - אלה רק חלק מהדרמות הכרוכות במלחמתו של הגידול הסרטני באורגניזם. פרופסור משנה מיקי רהט מהפקולטה לרפואה בטכניון חוקרת את ההתרחשות הזאת במטרה לסייע לצד הטוב - הגוף - לנצח את הפולש הרע.

מאבק טריטוריאלי
למטה משמאל (A): הקווים הצבעוניים מציגים את גודל הגידול, על ציר הזמן, בקרב עכברים שקיבלו מינונים שונים של פפטיד אמפרין. הקו השחור מציג את גודל הגידול אצל עכברים שקיבלו טיפול סרק (scrambled - זריקות של פפטיד בעל אורך דומה אך הרכב שונה של חומצות אמינו). כל העכברים קיבלו אותו טיפול: החדרה של תאים סרטניים ושלוש הזרקות של פפטידים - בעיתוי המסומן בחץ. אפשר לראות כי פפטיד אמפרין אכן בולם משמעותית את התפתחות הגידול, ובמקרים מסוימים מצליח אפילו לצמצם את הגידול.

למטה מימין (B): עכברים שהחלימו בשלב הראשון (שהוצג בגרף A) קיבלו כעבור חודש וחצי הזרקה נוספת של תאים סרטניים, ללא טיפול נוסף בפפטיד אמפרין. הגרף מציג את ההצלחה המוחלטת ביצירת זיכרון חיסוני אפקטיבי - שכן הזרקת התאים הסרטניים לעכברים שהחלימו לא הובילה אפילו למקרה אחד של התפתחות גידול. זאת לעומת התפתחות הגידול (הקו הירוק בגרף) אצל עכברים שהיו בריאים שמעולם לא טופלו.

[צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
▪ ▪ ▪

"אפשר להתייחס לגידול הסרטני כאל כסוג של מחלה דלקתית כרונית," מסבירה פרופסור רהט. "הגידול שואף להתרחב ולהשתלט על טריטוריה הולכת וגדלה, אבל מערכת חיסונית תקינה מגיבה אליו, כמו לכל גורם עוין, באגרסיביות. בלשון מקצועית זוהי תגובה פרו-אינפלמטורית: הגוף שולח למקום המאוים 'חיילים' ואמצעי לחימה שונים כגון ציטוקינים, תאי T, תאי B ומאקרופאג'ים, שהם חיסוניים הבולעים את תאי הגידול והורגים אותם. במקרה כזה, כלומר כשהמערכת מגיבה בהצלחה, האדם אפילו לא מודע לקרב שהתחולל בגופו. הבעיה היא שהמערכת לא תמיד מגיבה בהצלחה."

"המערכת החיסונית נחלשת עם השנים, ולכן אנשים מבוגרים וקשישים חשופים הרבה יותר לסרטן, כמו גם למחלות אחרות. בהקשר הסרטני ישנה בעיה נוספת: הגידול חומק מהמערכת החיסונית בדרכים שונות, ואם זו אינה מזהה אותו, או מזהה אותו מאוחר מכדי לגבור עליו, הוא מצליח לצבור מסה קריטית של מוטציות. בשלב הזה האגרסיביות שלו גוברת, והוא מתחיל להתחלק ללא בקרה. "כשהגידול מגיע לקוטר של שני מילימטר בערך, הוא נתקל בבעיה: מחנק. הסיבה לכך היא שבגלל גודלו של הגוש הסרטני, התאים שבמרכזו כבר רחוקים מכלי הדם של הרקמה, ולכן לא מקבלים חמצן וחומרי מזון שהגידול זקוק להם. זהו מצב של היפוקסיה - מחסור בחמצן."

לפרופסור רהט ניסיון רב-שנים בחקר היפוקסיה והשלכותיה. היפוקסיה מהווה גורם מרכזי בספקטרום רחב של "מחלות סטריליות" - כגון התקף לב וארוע מוחי - שאינן נגרמות מזיהום חיידקי אלא בגלל חסימה של כלי דם ומחסור בחמצן ברקמות חיוניות.

הגוף הבריא יודע להגיב להיפוקסיה בתהליך של אנגיוגנזה - יצירת כלי דם חדשים. המערכת החיסונית שולחת לרקמה הפגועה תאים חיסוניים, בעיקר מקרופאג'ים. תהליך זה מניע תאי-אנדותל - התאים המרפדים את דופן כלי-הדם - לעבר הרקמה ה"חנוקה", ושם יוצרים תאי-האנדותל כלי דם חדשים.

במילים אחרות, המקרופאג'ים - שיודעים לתפקד כצוות תקיפה כנגד חיידקים ותאים סרטניים - יודעים גם ליזום אנגיוגנזה ולתקן רקמה חולה. הבעיה היא שהגידול הסרטני מטעה את המקרופאג'ים, ומזמֵן באמצעותם תאי אנדותל שיוצרים כלי דם בתוכו. "אפשר לומר שהגידול הוא מעין סוס טרויאני שמנצל מנגנון פיזיולוגי קיים וגורם למקרופאג'ים 'להנשים' אותו במקום לחסל אותו. כך הם חוברים אליו עד, שבסופו של דבר, הם יכולים להוות כמחצית ממסת הגידול.

מעבדות לחרות

זוהי התמונה שעמה נדרשים פרופסור רהט וצוותה להתמודד. "ההנחה שלנו הייתה היא שאם נבין איך תא-הגידול יוצר את האינטראקציה עם המקרופאג', נוכל להתערב בכך, לשחרר את המקרופאג'ים משלטון הגידול ולאפשר להם לתקוף אותו. ואכן, גילינו שחלבון בשם אֶמְפְּרִין (EMMPRIN) הוא גורם-מפתח באותה אינטראקציה, ולכן שיערנו שאם נצליח לדכא אותו, נאפשר למקרופאג'ים לעשות את העבודה."

פרופסור רהט וצוותה פיתחו כמה נוגדנים פוטנציאליים כנגד האמפרין, ואחד מהם אכן הצליח לבלום את התהליך האנגיוגני שבלעדיו הגידול "נחנק". בניסויים בעכברים גילו החוקרים כי הנוגדן האמור אכן מדכא גידולים סרטניים.

בשלב הבא פיתחה הקבוצה פפטיד מלאכותי, שמזוהה על-ידי המערכת החיסונית, ומגרה אותה לתקוף את החלבון אמפרין באופן אפקטיבי. הזרקה של פפטיד זה לעכברים האטה משמעותית - בשיעור של יותר מ-80% - את קצב התפתחותו של הגידול, ובמקרים מסוימים הביא לנסיגה מלאה של הגידול, כלומר להבראה מלאה.

יתר על כן, הפפטיד יצר "זיכרון חיסוני" בגופו של העכבר, וכך מנע התפתחות של גידולים עתידיים בהצלחה של 100%. כדי לבדוק זאת, לכל אותם עכברים הוזרקו תאים סרטניים כעבור חודשיים ו-11 חודשים, ובכל המקרים התאים לא התפתחו לגידול.

"כידוע, אחת הבעיות המרכזיות בגידולים סרטניים היא יכולתם לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים. לכן, בנוסף לבדיקת השפעתו של החיסון על הגידולים הסרטניים הראשוניים, בדקנו גם מודל של גרורות. במודל זה מזריקים תאים סרטניים למחזור הדם של עכברים, והתאים 'מתיישבים' בריאה ומפתחים מוקדים גרורתיים. גם במודל הזה הצלחנו להראות את יעילות הפפטיד שפיתחנו - הוא עיכב משמעותית את התפתחותן של גרורות (סרטן כליה וסרטן המעי הגס), והאריך את משך חייהם של העכברים."

הדרך הלאה

הצלחתם של הניסויים בעכברים זיכתה את המחקר במענק "קמין", השמור למחקרים יישומיים משמעותיים, מטעם משרד הכלכלה. כעת נערכים פרופסור רהט ועמיתיה לאתגר הבא, כלומר פיתוח הפפטיד כתרופה חיסונית שתוכל לפעול באופן אפקטיבי בני אדם. "זאת משימה מורכבת מאוד, משום שלאנשים פיזיולוגיה שונה מזו של עכברים, וגם משום שרצף החלבון שלנו - אמפרין - זהה רק ב-65% בין עכברים ובני אדם, אבל ההצלחה הגדולה בעכברים נותנת לנו סיבה להיות אופטימיים."

פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תאריך:  24/11/2014   |   עודכן:  11/01/2015
מגזין הטכניון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
נשק חדש במלחמה בסרטן
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הידד וכול הכבוד
25/11/14 06:16
2
גדי מחולון
26/11/14 16:43
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אנדרה לייסט (28), הוא סטודנט לתואר שני ללוחמה בטרור וביטחון פנים בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. לייסט, שהוא דור שלישי לניצולי שואה, נולד למשפחה יהודית בברזיל וגדל בסאו פאולו. לפני שמונה שנים הוא עלה לארץ כשהשפה היחידה בה דיבר היא פורטוגזית. מאז, החל ללמוד אנדרה את השפה העברית ובמהרה החל להתנסח בה ברהיטות ובכישרון רב. יכולת התנסחות זו היא שאפשרה ללייסט לצלול אל תוך עולם ההסברה הישראלי. גילוי האהבה לתהליכי הסברת מדינת ישראל גרם ללייסט לצלוח את המשימות בהן הוא מתמקד כיום ובהן הוא מעוניין להמשיך להתמקד גם בעתיד, ביניהן - משימות ההסברה מעבר לים.
24/11/2014  |  מאורי הירש  |   כתבות
האם גם אתם נוהגים להחזיק את התרופות בבית בארון בחדר האמבטיה? למרות שכך נהוג בבתים רבים, זהו למעשה אחד המקומות הגרועים לאחסון, עקב תנאי חום ולחות אשר פוגמים בתרופות.
24/11/2014  |  טלי ריפא  |   כתבות
הספר, המלא הגדוש הזה בידע חובק עולם, מביע אכזבה מכך שכישרון פנומנאלי כמו שניחן בו משוררנו הלאומי ח"נ ביאליק - החמיץ פן חשוב ביכולותיו - הפן הדרמטי. ביאליק הרי ניסה כוחו בהצלחה אדירה בכל תחום ספרותי שאפשר להעלות על הדעת: שירה, סיפורת, מסה, כינוס, עריכה, תרגום, ורק בתחום הדרמה, שבוודאי היה בו ניצוץ ("לא זכיתי באור מן ההפקר"), איכשהו לא הסתייע להפגין את מלוא כוחו.
24/11/2014  |  משה גרנות  |   כתבות
בין אם תקראו להם וירוסים, תולעים או סוסים טרויאנים – מספר סוגי התוכנות הזדוניות, והאנשים שינסו לגרום לכם להתקין אותן על המחשב שלכם, הוא עצום. אבל למרות הכמות האדירה, רשימת הסיבות שלשמן קיימות תוכנות זדוניות היא יחסית קצרה. אבל הבנה של אותן סיבות יכולות לעזור לנו להימנע מהן. הנה חמש הסיבות העיקריות לקיומן של התוכנות הזדוניות:
24/11/2014  |  גיל נוילנדר  |   כתבות
בימים אלה בהם חוגג מזל קשת, את יום ההולדת, מומלץ לכם לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים/ או שלא... לשאר המזלות.
24/11/2014  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
ילד מחוץ לניסויים  /  ד"ר רועי צזנה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il