|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מתקן להזזת חפצים בעזרת שימוש פשוט בג'ויסטיק לאישה הלוקה ב-CP ועמדה ייחודית למיחם שמאפשרת לאדם בכיסא גלגלים להכין לעצמו משקה חם הם רק חלק מפתרונות יוצאי-דופן שיצרו סטודנטים מהמחזור האחרון של הקורס "ביומכניקה שיקומית" במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה עבור בעלי מוגבלויות ● הנדסה ברוכה
|
|
מתקן ליצירת צורות אמנותיות מחימר שיוצר במיוחד עבור בעלי מוגבלויות מוטוריות [התמונות באדיבות דוברות המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה]
|
|
|
|
|
מי שנהנו השנה יותר מכולם מהדמיון הפורה ומכושר הביצוע של אנשי המחלקה להנדסת מכונות במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה שבכרמיאל הם בעלי מוגבלויות פיזיות, שפועלים ב"מארג" - המרכז לפיתוח אומנויות, שהוקם בכפר ורדים במיוחד עבור אוכלוסייה זאת. סטודנטים מהמחזור האחרון של הקורס "ביומכניקה שיקומית" אימצו אותם, למדו את המגבלות שלהם וכחלק מפרויקט הגמר שלהם סיפקו להם פתרונות שיקלו על חייהם.
"המטרה היא לחשוף את הסטודנטים למורכבות שכרוכה במציאת פתרונות הנדסיים לבעלי מוגבלויות, תוך הבנה והתחשבות באתגרים היומיומיים שעומדים בפניהם, ולמידת הפתרונות החלקיים למצוקתם, שקיימים בשוק", מסבירה ד"ר אורית בראון-בנימין, מרכזת הקורס. "המפגשים בין הסטודנטים למוגבלים יוצרים ביניהם 'חיבורים' מרגשים. אני משוכנעת שהקורס תורם לפיתוח מודעות חברתית גבוהה בקרב המשתתפים בו".
עד כמה הקורס מקדם את המשתתפים בו מבחינה מקצועית?
"זהו קורס בחירה (3 נ"ז) שניתן בשנה השלישית והרביעית ללימודיהם", מסבירה ד"ר בראון-בנימין. "הקורס מאלץ את משתתפיו לעבור תהליך מורכב של התמודדות עם דרישות לקוח, שאינן תמיד ברורות ומובנות, כשברקע פער גדול בין עולמם הפרטי של הסטודנטים לעולמו של האדם המוגבל שעבורו הם עובדים. עם זאת, לוח הזמנים הקצר לביצוע, והלקוחות שמעוררים באופן טבעי אמפתיה, העלו את המוטיבציה של הסטודנטים לתכנן ולייצר פתרונות מרשימים. אני תקווה שיש בפתרונות שפותחו ויפותחו בהמשך, כדי לסייע במקצת לאדם המוגבל בחיי היום-יום שלו".
|
|
לשנע את התיק האישי אל קדמת כיסא הגלגלים
|
|
|
|
|
|
אלי קיקוס וניר הולנדר פיתחו עבור מרגלית, לוקה ב-CP ומוגבלת בתנועות ידיה, מתקן מיוחד שמאפשר לה להעביר את תיקה האישי מהסל, שבגב הכיסא, אל קדמתו. הסטודנטים תכננו מערכת, המאפשרת למרגלית, בלחיצת כפתור פשוטה בג'ויסטיק הניווט, להפעיל את המנוע ולקרב אליה את חפציה. ההשראה לפיתוח המנגנון לפתיחה ולסגירת זרועות האלומיניום נלקחה מהתקן של חלונות חשמליים ברכב.
|
|
המגש החדש של ההליכון האחורי
|
|
|
|
|
|
הסטודנט אבי הראל תכנן מגש מתפרק להליכון אחורי, שיעניק יותר עצמאות למשתמש. בעת שימוש בהליכון אחורי הידיים דוחפות את ההליכון ואינן פנויות לפעילויות אחרות. אבי הצליח לתכנן פתרון נוח לתפעול וגם אסתטי. מדובר במגש מתפרק, שמתקפל לצד ההליכון וניתן להניח על המגש חפצים שונים, כגון כוס קפה או צלחת אוכל באופן עצמאי. למגש שני מצבים - סגור ופתוח, והוא מותאם למגבלות המשתמש בו.
|
|
|
|
|
|
הסטודנטים רועי שטרית ומיכאל קרזנר תכננו עמדה ייחודית למיחם, שמאפשרת לאדם בכיסא גלגלים להכין לעצמו משקה חם. העמדה תוכננה כך שהנכה מניח כוס בשקע ייעודי מתחת לפיית המיחם ומזיז ידית, שמובילה אל הכוס את האבקה הרצויה: קפה נמס, קפה שחור, שוקו, סוכר וכדומה. לחיצת אצבע קלה של המשתמש על האפשרות המבוקשת משחררת מהמיכל מנת אבקה מדודה ישירות לכוס. העמדה הייחודית נבנתה על בסיס עמדת מחשב מתכווננת, ובשלב הבא, כך לפי התוכנית, היא תחובר למנוע בוכנה שיאפשר, בלחיצת כפתור, להגביה ולהנמיך את המיחם ובהתאם לגובה המשתמש.
|
|
|
|
|
|
בסדנת הקרמיקה של מרכז "מארג" מייצרים צורות אמנותיות מחימר, באמצעות שבלונות שהוכנו מראש. לצורך קריצת הצורות יש להפעיל כוח ידני שווה בעוצמתו על כל חלקי השבלונה, אך בעלי מוגבלויות מוטוריות אינם מסוגלים לכך ותוצרתם נפסלת, בעיקר בגלל הפעלת כוח יתר בלחיצה. הסטודנטים גריגורי רויטפלד ושחר אל דן ייצרו מתקן שיתאים את כוח הלחיצה כנדרש ובנוחות עבודה מרבית. ההשראה לפתרון נלקחה ממסחטת תפוזים ידנית. המנגנון מבוסס על גלגל שיניים וזרוע, שאת הידית שלה ניתן להתאים למשתמשים שונים. המנגנון מפחית משמעותית את הכוח שנדרש לקריצת החימר, אך אינו מבטל את התנועה הטיפולית שהמשתקמים נדרשים לבצע.
|
|
| תאריך:
|
25/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
25/11/2014
|
|
אילון פרת
|
|
לכל עדה החמין שלה ולכל אחד מהם טעם נפלא, ריח של בית ומיליון קלוריות, אז איך נחשב מה ערכו של הנזק? למרות מה שחשבתם עיקר הבעיה בחמין הוא לא כמה זמן שייקח לכם לקום מהשולחן אחרי הארוחה, אלא איזה סוג של בשר בחרתם להכניס? מהי כמות השמן המוספת? והאם בחרתם להוסיף ממולאים שונים? (למשל הקישקע, גם כאן עיקר הבעיה היא במילוי כאשר קמח תפוח-אדמה ומרגרינה, פחות מומלץ..), נכון שלא מדובר במנה הכי דיאטטית, אבל היא בהחלט עשירה ברכיבים תזונתיים בריאים.
|
|
|
|
|
חרם הוא מושג ותיק שהיה קיים כבר בתקופתנו. אולם היום, בעידן המדיה החברתית, הביטוי שלו עלול להיות אכזרי הרבה יותר. החרם בדרך-כלל מתחיל מהחלטה שרירותית של "מנהיג הכיתה" והילד המוחרם סופג עלבונות קשים, אלימות מילולית ופיזית בבית-הספר ובשעות אחר-הצהריים כאשר כל אחד חוזר לביתו.
|
|
|
|
|
במשך עשרות בשנים מתנהלת התרבות הישראלית במסלולים מקבילים, בהם נוצר מפגש משמעותי בין שפת היידיש לשפה העברית. הדברים הגיעו לידי כך שגם משתוחמו יצירות מיידיש לעברית - עדיין ניתן למנות על אצבעות יד אחת את ההוצאות הדו-לשוניות, המכילות בספר אחד את המקור היידי, כאשר ממולו ניצב התרגום לעברית. בדרך זו הלכו לאיבוד שני מומנטים מכריעים בכל תהליך האינטגרציה של מקורות תרבותיים זהים, אך הכתובים בשפות שונות, ובמקרה זה - ידיש ועברית.
|
|
|
|
|
ישראל זמיר נולד ב-28 ביוני 1929 בעיר וורשה, בירת פולין, לרחל (רוניה) שפירא ולסופר יצחק בשביס זינגר ביתם שכן ברחוב לשנוב 57 בעיר .אביו הסופר כמעט ולא היה בבית ושכר חדר כדי שלא "יפריעו לכתיבתו". כשהיה בן 5-6. נפרדו הוריו .אביו היגר לארצות הברית בעקבות אחיו הסופר, ישראל יהושע זינגר שהיגר לשם שנה קודם לכן .זמיר נשאר עם אמו רחל. יום בהיר, כך מספר זמיר, נקראה אמו למשטרה, נעצרה ונכלאה באשמת פעילות פוליטית חתרנית. התברר כי הייתה אוהדת המפלגה הקומוניסטית ועסקה עם חברותיה בפעילות פוליטית. זינגר מספר, כי בשעה שאמו הייתה בכלא. חברותיה טיפלו בו במשך מספר חודשים, ויום יום, היו הולכות אתו לקרבת בית הכלא ועומדים ברחוב ממול שם ראה את אמו מבעד לסורגים מנופפת לעברו לשלום. כששוחררה מהכלא החליטה רחל שפירא לעזוב את פולין ביחד עם בנה ישראל ולעבור להתגורר במוסקבה. היא עסקה שם בתרגום מפולנית לאידיש בעיתונות אידית.
|
|
|
|
|
השופטת: נעה תבור, בית משפט השלום בתל אביב
|
|
|
|
|
