בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (2.4.06) את תביעתה של חברת "מסע אחר" נגד איש הטלוויזיה אייל פלד, במסגרתה טענה החברה כי פלד עושה שימוש בסימן מסחרי הרשום על שמה.
בשנת 1994 החלה שידורה של תוכנית הטלוויזיה "מסע עולמי" בהפקתו והנחייתו של פלד. בין חברת "מסע אחר" ופלד התקיימו מגעים שונים אשר לא הגיעו לכדי שיתוף פעולה.
בשנת 1999, לאחר שהודיע פלד כי בכוונתו להיכנס לתחום העיתונות הכתובה תחת השם "מסע עולמי", פנתה חברת "מסע אחר" לרשם סימני המסחר וביקשה לרשום את השם "מסע עולמי" על-שמה כסימן מסחר בתחום הירחונים ודברי הדפוס.
לאחר שגם בשלב זה לא צלחו המגעים בין הצדדים, הגישה "מסע אחר" כתב תביעה נגד פלד וחברת אס.בי.סי, במסגרתו טענה כי השימוש שעושה פלד בשם "מסע עולמי" מהווה ניצול המוניטין שצברה במשך השנים, וכי זה התחייב בפניה שלא לעשות שימוש בשם זה. בנוסף נטען כי השימוש בשם "מסע עולמי" מהווה גניבת עין, הפרת סימן מסחר, עשיית עושר, תחרות לא הוגנת, הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן ועוד.
פלד מצידו טען כי כל מטרת הגשת התביעה היא למנוע ממנו כניסה לתחום העיתונות, מחשש לתחרות.
במסגרת ההליכים טענה "מסע אחר", כי פלד "מהלך אימים על עדי התובעת". כך למשל נטען, כי פלד יצר קשר עם יואל שתרוג, המשמש כעורך הצילום בחברה, ואיים עליו שלא יתערב באומרו כי "כשיורד גשם כולם נרטבים", וכי מאוחר יותר פנה אליו בבקשה כי יעיד לטובתו.
בתגובה לטענות הגיש פלד תמלול שיחות טלפון אשר התקיימו בינו לבין שתרוג והוקלטו על-ידו, וטען כי אם עשה שימוש במשפט "כשיורד גשם כולם נרטבים", היה זה בהקשר שונה מזה המיוחס לו על-ידי "מסע אחר".
בפסק דינה קובעת השופטת דניה קרת-מאיר כי "מסע אחר" לא הוכיחה מתן התחייבות כלשהי על-ידי פלד, בשלב כלשהו, על-פיה לא יעשה שימוש בשם "מסע עולמי" בעיתונות הכתובה, וכי "מסע אחר" הסכימה לכך שפלד ירשום סימן מסחר בשם "מסע עולמי" ויעשה בו שימוש בכל תחום, כך שאין מקום לטענה בדבר הפרת סימן מסחר.
בנוסף קובעת השופטת קרת-מאיר כי פלד צבר את המוניטין על השם "מסע עולמי" במשך 12 שנות שידור התוכנית, וכי גם אם קיים מוניטין ל"מסע אחר", הרי שאין כל חשש להטעיה.
לעניין זה מבהירה השופטת כי "עצם הבלבול או הטעות בין שני השמות "מסע עולמי" ו"מסע אחר" אין בהם כדי ללמד על ההטעיה הנדרשת לשם הוכחת עוולת גניבת העין... גם אם קיים דמיון תוכני מסוים ודמיון חיצוני מסוים בחזותם של המגזינים, עדיין קיים שוני קונספטואלי בגיליונות השונים, וחזקה על קוראים המבקשים לרכוש מגזין העוסק בתחום מסוים, שיוכלו להבחין בשוני זה. לפיכך, סיכויי ההטעיה של ציבור לקוחות זה, ביחס לטובין אלה קטן ביותר".
בית המשפט דוחה את התביעה ומטיל על "מסע אחר" תשלום שכר טירחה והוצאות בסך 100,000 ש"ח.
