הכותרת הדרמתית הינה תוצאה של הערכה מפוקחת למצב העגום והמסוכן שאליו נקלעה מדינתנו.
חוק הלאום הוא הרבה דברים. החוק הוא סמרטוט אדום לחסידי מדינת כל אזרחיה, הוא עילה לאינטרסנטים לגזור רווח פוליטי, הוא עילה לחתרנים להעמיק את החתרנות, הוא אניגמה לאלו שמגבשים את השקפת העולם על בסיס סיסמאות וסלוגנים, הוא הזדמנות לפוליטיקאים לגזור קופון אלקטוראלי והוא הזדמנות למגזרים שונים לחלוב משאבים מהמדינה אך בעיקר חוק הלאום הוא כורח המציאות.
איומי החתרנות על מהותה של המדינה
מעבר לכרסום המתמשך במעמדה הייחודי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כשעקרונות מגילת העצמאות מאותגרים על-ידי גופים קיצוניים שביקשו להופכה למדינת כל אזרחיה ומעבר לויתור על ההיבט היהודי במשוואה "יהודית ודמוקרטית" על-ידי סקטור שהגדיר עצמו כציוני אך טען שניתן להתקיים גם בלי היהודיות הזאת ומעבר להתעלמות הכמעט מוחלטת של מערכת המשפט מעקרונות המשפט העברי וממהותה הבסיסית של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מעבר לכל אלו מתקיים תהליך הרסני מתחת ומעל פני השטח, תהליך הרסני שמוביל את המדינה לאבדון. התהליך הזה הוא בהיקף בלתי יאומן, בעומק מחריד ובעוצמה משתקת. עד כדי כך משתקת שקברניטי המדינה אינם מעזים להעלותו ולנקוב בשמו המפורש מהאימה שאחזה בהם. אין לי הסבר אחר להתעלמות הבת יענית של הרה"מ וממשלתו. לתהליך הזה יש שם – חתרנות.
חתרנות זו הינה פרי תכנון ויישום של הקרן לישראל חדשה. "ישראל חדשה" היא מדינת כל אזרחיה. ישראל הישנה היא המדינה שעקרונותיה מפורטים במגילת העצמאות, מגילה שאינה מחייבת משפטית. לא אכביר במילים על פעילות הקרן שמממשת בהצלחה רבה את יעדה – הפיכת מדינת הלאום היהודי למדמנה מזרח תיכונית נוספת – מדינת כל אזרחיה ערב רב-לאומים ותרבויות, כלומר רצח הציונות.
הקרן החתרנית פועלת באמצעות עשרות שלוחות כשלכל שלוחה תפקיד יעודי מול מגזר קונקרטי כדי לדלל את האוכלוסייה היהודית על-ידי החדרת מסות של מסתננים, כדי לדלל את השליטה על קרקעות המדינה על-ידי ייזום ועידוד שוד קרקעות, כדי להחיות ולהשליט את הנרטיב הפלשתיני-נכבאי ולתת לו לגיטימציה מובילה, כדי לשסות מגזרים אלו באלו תוך ניצול תמימותם ו/או אינטרסים כיתתיים וצרים וכדי לקחת מעם ישראל את המתנה ההיסטורית והחד-פעמית – מדינה משלו על כל ההשלכות שנובעות מכך.
מול האופנסיבה והבליץ הקטלני הזה לא נראה כל מענה ממשלתי, אין בנשמע כל התייחסות ממשלתית ואין סימנים לפעילות סיכולית כמצופה וכנדרש מאותן הרשויות שאמונות על סיכול חתרנות. בשל כך, מנסים כמה ח"כים לתקוע אצבעות בדליפות של הסכר המתמוטט. אחת האצבעות היא חוק הלאום. חוק הלאום נטל את עקרונות מגילת העצמאות שאינה מחייבת את מערכת המשפט והופך עקרונות אלו למחייבים בחוק. כעת בתי המשפט על ערכאותיהם השונות יאלצו להתייחס בפסיקותיהם גם להיבט של הלאום היהודי ולא רק לעקרונות הדמוקרטיים המקודשים.
חוק הלאום כחוק-יסוד
מובאה מהויקיפדיה "החוק מקנה מעמד של"חוק יסוד לנושאים אחדים שעוגנו קודם לכן בחוקים שונים, ובכלל זה חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, חוק השבות, חוק יום העצמאות, חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק יסודות המשפט וחוק השמירה על המקומות הקדושים. עוד כוללת ההצעה סעיפים העוסקים בקביעת הלוח העברי כלוח הרשמי של המדינה, בקיבוץ גלויות ובעזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה.
סעיף 8 קובע כי "המדינה תפעל לשימור ולהנחלת המורשת והמסורת התרבותית, וההיסטורית של העם היהודי ולטיפוחה בארץ ובתפוצות". סעיף 9 משלים זאת וקובע כי "המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו
וזהותו" (דגש שלי).
בדומה לאחדים מחוקי היסוד האחרים נכללת בהצעה פסקת הגבלה, וסעיף המשריין חוק יסוד זה, כך שניתן לשנותו רק בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת".
ואלה תולדות
ב 3 באוגוסט 2011, לקראת ההכרזה הצפויה של הרשות הפלשתינית על מדינה פלשתינית ועקב סירובו של ראש הרשות להכיר בישראל כמדינת העם היהודי, הגיש הח"כ
אבי דיכטר הצעת חוק המגדירה את מדינת ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי". בכך מסירה הצעת החוק את האפשרות להפוך את המדינה לדו-לאומית או רב-לאומית. הצעת החוק גם מתייחסת לנושא המשטר הדמוקרטי ומעגנת לראשונה בחקיקה כי "מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי". כך נקבע בסעיף השני של הצעת החוק. חשוב לציין כי במגילת העצמאות המושג "דמוקרטי" או "דמוקרטיה" אינו מופיע כלל ואת הקרדיט לכך יש לתת לאבות המייסדים שחזו את הליכי הכרסום וניסיונות הניגוח של הערך העליון מדינה של העם היהודי (ולא דמוקרטיה כפי שרבים נוטים להתבלבל היום...).
מי שטרפד ב-2011 את הצעת החוק הייתה יו"ר קדימה הח"כ
ציפי לבני בהטילה "משמעת סיעתית על היזם והתומכים ממפלגתה. כאז גם היום. ההצעה נגנזה.
לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נקבע בקווי היסוד של ה
ממשלה כי יקודם חוק יסוד שיגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי והוקמה וועדת שרים בראשות ציפי לבני שהייתה אמורה להגיש לממשלה נוסח להצעת חוק. הוועדה לא ספקה את הסחורה ובהמשך הגישה קבוצת ח"כים בראשות
רות קלדרון מ"יש עתיד"(!) הצעת "חוק יסוד - מגילת העצמאות והמדינה היהודית דמוקרטית", שבאה "להבטיח ולהגן על ערכיה של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" באמצעות מתן תוקף של חוק לעקרונות היסוד שנקבעו במגילת העצמאות".
השנה גיבשו הח"כים אלקין,
יריב לוין ו
איילת שקד את "חוק היסוד: "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" שהתבססה על "חוק מדינת הלאום" שהגיש בזמנו אבי דיכטר. גם הצעה זו יורטה על-ידי הח"כ ציפי לבני ביושבה כיו"ר וועדת השרים לענייני חקיקה אך ב 23 לנובמבר 2014 אישרה הממשלה את המשך תהליך החקיקה.
המתנגדים
כנגד החוק קמה קואליציה רחבה של אידיאולוגים, אינטרסנטים ושבויים בסטיגמות וסיסמאות שהעובדות לא מפריעות להם לגבש דעה:
היועץ המשפטי וינשטיין – "חוק הלאום מרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה". זה שהמציאות הקיימת מרדדת את אופיה הציוני והקיומי של המדינה פחות מעסיק אותו.הוא גם טען שהחוק לוקה ב"קשיים מהותיים משמעותיים ביותר" והותיר את שומעיו צמאים להסבר מלומד מה הם הקשיים האלה וכך הם ממתינים עד בוש.
השר
יאיר לפיד הצהיר שהחוק גרוע "ומנוסח רק לצרכי פריימריז בליכוד". פריימריז בליכוד זה תמיד עובד כנימוק כבד משקל לטרפד כל מה שזז בטווח הנראה לעין. עוד קבע לפיד כי בן-גוריון, ז'בוטינסקי ובגין היו מתנגדים לחוק,גם הזכיר את החלל הדרוזי זידאן סייף ז"ל וזאת בתוקף יכולותיו המופלאות של לפיד לתקשר עם ישויות מעולם אחר. (יכולת שמתווספת לשאר יכולותיו המוכחות בענייני מעמד הביניים המתאדה, מס ערך מוסף והדיור הציבורי שהפך לאגדה עוד בחייו).
ישיבת הממשלה שבסיומה אושר החוק התנהלה בטונים גבוהים, בהתרגשות רבה שמלווה בדפיקות אגרופים על שולחנות המשכן והתקפות קשות של הח"כים לבני, גרמן, פירון ופרי שטענו בלהט "אתם מביאים חוק שיהרוס את הדמוקרטיה! אתם רוצים פה מדינת הלכה". למה? ככה. לפיד שלף שפן חדש מהכובע "החוק הזה יהפוך שלוש מאות ןאלף עולים מחבר העמים לאזרחים סוג ב'" איך בדיוק יהפכו עולים שהגיעו בתוקף חוק השבות לאזרחים סוג ב'? סתם לפיד ולא פרש.
ציפי לבני קבעה שמילים יפות על מגילת העצמאות לא מכסות על ערוותו של החוק אך נמנעה מלהסביר ערווה זו מה היא ושאלה בתמימות את נתניהו אם מדובר בתרגיל פוליטי ואם זה לא תרגיל הוסיפה השרה אז שיועיל הרה"מ וידחה את הדיון "לפני שהורסים את המדינה". מילים כדרבנות אך עדיין מילים סתם. כן הוסיפה לבני שתתנגד בתוקף "לכל הצעת חוק שפוגעת בערכיה של מדינת ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות" תוך התעלמות מוחלטת שכל מגילת העצמאות על ערכיה מעוגנת בחוק החדש. מוזר.
עמדת קהילות המיעוטים
את עמדתם של הדרוזים והצ'רקסים כלפי החוק גיבשו ראשי הרשויות ב"כינוס חרום" שהתקיים בכפר מרר ב 30 לנובמבר 2014. העדה הדרוזית והעם הצ'רקסי הינם ישראלים לכל דבר. לא רק שנאמנותם ותרומתם לבטחון המדינה ולכלכלתה אינם מוטלים בספק – הם אינם כלל נושא לדיון.
"לא נבליג על אי-השוויון ואנו דורשים חוק שיבטיח שוויון אזרחי ולא חוק שמנצח את האפליה ודוחק אוכלוסייה נאמנה. אנחנו דורשים צדק חברתי כפי שנקבע במגילת העצמאות". חברים ואחים – חוק הלאום לא שינה אות או פסיק במגילת העצמאות ולכן לא משפיע על מעמדכם ועל ההערכה הרבה כלפיכם.
הנוצרים הארמים, קהילה בראשות הכומר גבריאל נדאף נחרצים בגישתם לחוק ואני מצטט מעמוד הפייסבוק שלהם:
"אנשים שואלים "איך יכול להיות שאתם בעד חוק הלאום? הרי האב גבריאל הוא זה שפעל לטובת החלת הלאום "ארמי נוצרי" במרשם האוכלוסין ומדובר בעניין שכל מהותו הגדרה עצמית, אז איך אתם תומכים במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי?"
למעשה התשובה נעוצה בגוף השאלה; נושא החלת הלאום במרשם האוכלוסין הוא מעל הכל ענין של הגדרה עצמית וכשמה כן היא: הגדרה עצמית, כלומר אישית. חוק הלאום איננו בא לגזול או להפר את זכותו של כל אדם להגדרה עצמית. ישנם נוצרים שמעדיפים להקרא ערבים נוצרים. ישנם כאלו שמעדיפים להקרא נוצרים ישראלים. לכל אחד מאזרחי ישראל הזכות להגדרה עצמית ולאיש אין את הזכות לקחת ממנו זכות בסיסית זו.
זכות הלאום איננה קשורה לזכויות האזרחיות, הפוליטיות והתרבותיות הניתנות לכל אזרח באשר הוא, ללא הבדל דת, מין וגזע. אדרבה, סעיף 4 לחוק מעגן את זכויות כל המיעוטים במדינת ישראל על-פי דין. הקישור בין מדינת ישראל לעם היהודי הוא שילוב טבעי ואיננו מושג חדש אלא כזה המעוגן בהכרזת העצמאות, שהיא הדבר הקרוב ביותר לחוקה במדינת ישראל. להבדיל מה"חוקה" שבג"ץ מנסה ליישם ללא תוקף חוקי על בסיס חוקי יסוד, במגילת העצמאות ניתן משקל שווה לשני המושגים "יהודי" ו"דמוקרטי" אך הדבר כאמור איננו בא לידי ביטוי בפסיקות עקרוניות ועם השנים האיזון ביניהם הלך ונשחק.
שחיקה זו הינה תוצאה של פעילות באקדמיה, במערכת המשפט ובראשן התקשורת כאמור, המייצגים מיעוט קולני שדעתו איננה דעת הרוב במדינת ישראל. אלו מנסים להציג את החוק כחוק גזעני או כזה שמבטל או מטשטש את ערכה הדמוקרטי של מדינת ישראל על חשבון ערכיה היהודיים;
אל תתנו לתקשורת להטעות אתכם. התקשורת והשמאל הישראלי נמצאים בדיסונס קבוע בין הצורך להיות "הומאניים ורגישים" לצרכי האחר, לבין הטבע שלהם להיות פטרונים וגזענים כלפי אוכלוסיות שאינן מיישרות קו עם משנתם. חוק הלאום נועד להעיר את העולם הערבי מהאשליה שמדינת ישראל תחוסל יום אחד, על-ידי כך שתהפוך להיות מדינת כל לאומיה ומיד לאחר מכן ל"מדינת כל-אחמדיה". חוק הלאום בא לעקר את "דרישות השיבה" של הערבים על הארץ; חוק הלאום בא לאותת לשמאל שלא משנה כמה סודאנים ואריתראים מבקשי עבודה הוא יצליח להשאיר באמצעות בג"ץ בדרום תל אביב במסווה של "פליטים", מדינת ישראל תישאר מדינה דמוקרטית, אבל גם יהודית.
מדינת ישראל הוכיחה שהיא מושיטה יד לכל העדות המעוניינות לקחת חלק בבניין הארץ ובשותפות אמיתית. אנחנו בחרנו צד. ואתם"?
המניפסט מדבר בעד עצמו.
לסיכום
את חוק הלאום לא היינו צריכים אלמלא הניסיונות הבלתי נלאים של גורמים פוסט-ציונים ואויבים בפועל לקעקע את יסודות מדינת ישראל. החוק חיוני כדי לחזק את היסודות האלה ולאפשר לעם היהודי למוד התלאות והפורענויות לחיות בביטוחה במדינה משלו.החוק מעניק לבתי המשפט את היכולת להכריעה ולגבש פסיקה שמכלילה את ההיבט הלאומי לצד ההיבט הדמוקרטי.כיום רק העקרונות הדמוקרטיים מעוגנים בחוק. אין בחוק הזה כל מרכיב או כוונה לפגוע בקהילה או אדם כלשהו כל זמן שאינם פועלים נגד מהותה הבסיסית של מדינת ישראל. בני המיעוטים,בינם לבין עצמם ובפרופיל נמוך (מטעמי פוליטיקל קורקט ואינטרסים קצרי טווח) יודעים יפה מאוד להעריך את מה שהעניקה להם המדינה בשישים ושבע שנות קיומה.גם הם צופים בטלוויזיה גם אם לא תמיד בערוצים הנכונים.
למעשה מקנה החוק את היכולת להסב את המשטר הדמוקרטי ההיפר-ליברלי שנהוג בישראל למשטר המתקרא "דמוקרטיה מתגוננת" וכשהמדינה מצויה במקפה רב חזיתית שתביא להכחדתה – זה בדיוק המשטר שנחוץ ל
ישראל היום.
במצב הפוליטי הנתון יש מקום לחשוש שיוזמת חקיקה חיונית זו תתמסמס גם הפעם והלוואי שאתבדה.
