שאלת הגיור למשאל עם

לאחרונה הוטרד סדר היום הציבורי שלנו בעקבות החלטת בג"צ בעניין גיור הקפיצה. המשמעות היא שבג"צ הכיר בגיור הקפיצה כגיור יוצר, כגיור על-פי חוק השבות. מייד קמה צעקה רבתי ואיומים על חקיקה עוקפת בג"צ הופרחו באוויר. והנה ראו זה פלא כעבור ימים מספר עלתה לאוויר החלטה אחרת של בג"צ השומרת את השבת כערך מרכזי בתרבות היהודי הישראלי. וחוק עוקף בג"צ אין.

האם יש קשר בין שתי ההחלטות ובין העובדה כי חקיקה עוקפת בג"צ טרם באה עלינו. לא מניה ולא מקצתה. אז מה היה לנו כאן?
חוק השבות בתיקון מ-1970 מגדיר מיהו יהודי כ"מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר". הגדרה חוקית זו הינה פאר יצירתו של פרסומאי חכם. מחד גיסא להגדיר משהו מאידך גיסא לא להגדיר כלום. ובכל זאת הגדרה יצירתית זו אפשרה לדחות את הוויכוח על "מיהו יהודי" בשלושים שנה בקרוב, עד היום בו החליט בג"צ על גיור קפיצה. נכון, בג"צ אומר בזהירות האופיינית לשחקן פוליטי כי גיור קפיצה אינו כגיור מקומי אבל יודעים אנו כי כרסום נוסף מכרסם בג"ץ בשאלת מיהו יהודי. גם הדתיים יודעים זאת ובכל זאת?

ב-1962 בעניין האח דניאל (בג"צ רופאייזן) דחה בג"צ את עתירתו של האח דניאל לרשום אותו כיהודי תוך קביעת מבחן חילוני לפיו את המונח יהודי יש לפרש על-פי תפיסה לאומית היסטורית (לא הלכתית) וזו לא תוכל להכיר במומר כבן הלאום היהודי. הש' חיים כהן בדעת מיעוט קיבל את העתירה תוך קביעת מבחן סובייקטיבי לפיו מי שמצהיר בתום לב כי הוא יהודי יש להכיר בו ככזה. העובדה כי בסופו של דבר נדחתה העתירה דחתה את הוויכוח בשאלה מיהו יהודי. ואולם, לא חלפו 8 שנים ובעניין רב סרן שליט (בג"צ שליט) נתבקש בג"צ להחליט בשאלת מיהו יהודי והפעם עמד לפניו רב סרן יהודי "מלח הארץ" אשר ביקש לרשום ילדיו מאם סקוטית לא יהודייה כחסרי דת בני הלאום היהודי.

בג"צ קיבל את העתירה ואימץ את דעת המיעוט של הש' כהן וקבע מבחן סובייקטיבי לפיו יש לרשום אותם כבני הלאום היהודי. פסיקה אקטיביסטית זו לא הותירה ברירה בידי המפלגות הדתיות אלא לנסות ולעקוף את בג"צ ואכן קיבלנו את ההגדרה שבחוק השבות "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר". יפה לא? אך מה יש לנו כאן? כלום. לא הוגדר הגיור, האם הילכתי הוא או פלוראלי - חילוני? ובכן מדינת ישראל התחבטה עם שאל הגיור ובשנות ה-90 בעקבות פרשת פסרו (1993) הוקמה "ועדת נאמן" אך חקיקה עדיין אין.

והנה כעת בא עלינו פסיקת בג"צ הקובעת הלכות בעניין שאלת הגיור. והלכתה היא חילונית גרידא כזו המכירה בגיור שבוצע על-ידי זרמים אחרים כגיור מוכר. ואיפה הדתיים?

הדתיים נמצאים בבעיה. כדי לחוקק חוק עוקף בג"צ שומא על הדתיים להגדיר את הגיור כגיור הלכתי. וזה לא פשוט במדינת ישראל של שנות האלפים. האם זה בלתי אפשרי? תיאורטית פיצול בליכוד בין נתניהו ושרון מחד גיסא ומלחמת ירושה בעבודה מאידך גיסא ימקמו את המפלגות הדתיות בתווך ושוב חזרנו לשנות השמונים. ושוב אינסטרומנטאלי לחלוטין. אך מהן העדפות הציבור בעניין? זה לא מעניין אף אחד.

מחקרים קובעים כי חלו בישראל תהליכי חילון משמעותיים בעשור האחרון. האם יש בתהליכים אלה להשפיע בשאלת דת ומדינה? יש דרך לבחון זאת קוראים לה משאל עם.

_________________________

הכותב הינו מרצה למשפט ומדיניות.