|   15:07:40
דלג
  מגזין הטכניון  
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

האלכימאי

"בעיניי, הרובוטיקאים הם האלכימאים המודרניים" ראיון עם פרופסור הוד ליפסון על אבולוציה, רובוטיקה והדפסת תלת-ממד
05/12/2014  |   מגזין הטכניון   |   כתבות   |   הטכניון   |   תגובות
פרופסור הוד ליפסון [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]


"במעבדה שלנו כבר הדפסנו רמקול בשלמותו - עם המגנטים, המעטפת, הממברנות והחיווט. הדפסנו גם מכשיר טלגרף שהוא העתק מדויק של מכשיר מ-1840, שנמצא אצלנו בקורנל, והצלחנו לקבל בו הודעת מורס"

   רשימות קודמות
  האדם כנגזרת
  מגע בדיוני
  איש הקשר
  נשק חדש במלחמה בסרטן

פרופסור הוד ליפסון, מגדולי המומחים להדפסת תלת-ממד, כבר רגיל לשאלת האקדח המודפס. "אין ספק שהדפסת אקדחים היא סוגיה אתית," הוא אומר בראיון שנתן למגזין הטכניון בביקורו האחרון בישראל, "אבל לא מהסיבה המדוברת בציבור. כולם מבוהלים מהדפסת נשק על-ידי טרוריסטים ופושעים, אבל להם, למעשה, תמיד יהיה זול יותר לקנות אקדחים בשוק השחור. החשש שלי הוא דווקא מילדים ובני נוער, שכיום אין להם גישה לנשק. ביום שהבאתי מדפסת תלת-ממדית הביתה, זה הדבר הראשון שהבן שלי רצה: אקדח."

ליפסון, יליד חיפה, בן 46, מתגורר בארה"ב מאז 1998. אביו הוא פרופסור סטיב ליפסון מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, וסבו - הנרי סולומון ליפסון, פיזיקאי בריטי יליד 1910, שהפך את אוניברסיטת מנצ'סטר למרכז עולמי חשוב בתחום הקריסטלוגרפיה. את התואר הראשון עשה הוד כעתודאי בטכניון, ואחרי שירות הקבע חזר לכאן לתואר שני, שהפך מהר מאוד לתואר שלישי. "אז עוד לא היו מסלולים ישירים לדוקטורט, אבל זה היה אחד התקדימים - בזכות המנחה שלי, פרופסור משה שפיטלני מהפקולטה להנדסת מכונות."

בהנחיית פרופסור שפיטלני הסתער ליפסון על הנושא שעניין אותו: יצירת מכונה שתדע לקרוא סקיצות וגם להגיב עליהן ולהציע שיפורים. "בשירותי בחיל הים ראיתי שהמהנדסים שלנו משרבטים סקיצה על נייר, ואחר כך עובדים קשה כדי לבנות במחשב את התרשים ואת הגוף התלת-ממדי. חשבתי שאם המחשב יבין בעצמו את הסקיצה, ייווצר דיאלוג אינטואיטיבי וטבעי יותר בינו לבין המהנדס. הרי סקיצה היא שפת התוכן הטבעית, היא השפה האוניברסלית של היצירתיות. היום, עם מסכי המגע, הרעיון הזה עשוי להיראות טריוויאלי, אבל כאן אני מדבר על תחילת שנות התשעים."

הראיון איתו מתקיים בפאב "נולה סוקס" בחיפה, לפני שיעלה על הבמה וירצה על תלת-ממד, רובוטיקה ואבולוציה. "למען הסר ספק, הבן שלי קיבל תשובה שלילית בסוגיית האקדח המודפס."

ילד אחר היה מדפיס אקדח בלי לשאול את אבא שלו.

בוודאי. התחום הזה, הדפסת תלת-ממד מציף סוגיות אתיות נוספות, כמו שאלת האצן בעל הרגל המודפסת - האם ראוי להתיר לו להשתתף באולימפיאדה? ואיך משגיחים על ייצור מבוזר - מילא הדפסה של תכשיטים ומאפרות, אבל איך מבצעים בקרת איכות של קסדות בהדפסה ביתית? של הגה לרכב? של מזון ותרופות? של מטוסים? אין לי תשובה פשוטה, אבל מישהו יצטרך להתמודד עם הסוגיות האלה, כמו גם עם התוכן האבולוציוני, שיוביל לכך שנטוס במטוסים שאנחנו לא מבינים לגמרי איך הם בנויים.

מה פירוש "תוכן אבולוציוני"?

זה תחום מרתק, שנכנסתי אליו בפוסט-דוקטורט שלי באוניברסיטאות ברנדיס וב-MIT. לכולנו ברור שהאבולוציה הביולוגית מייצרת מערכות מדהימות, מורכבות וקרובות לשלמות בזכות מיליארדי השנים שעומדות לרשותה. אז לנו אין מיליארדי שנים, אבל אנחנו יכולים ללמוד מהאבולוציה את העיקרון הבסיסי - התפתחות אקראית והישרדות המתאימים, במקום התכנון התכליתי שמאפיין את ההנדסה המוכרת לנו.

על סמך העיקרון הזה פיתחנו מערכת סימולטיבית שלתוכה 'נזרקו' חלקי-רובוטים שונים: מנועים, חוטי חשמל, סוללות וכו'. שני העקרונות המרכזיים שעל פיהם תוכנתה המערכת היו אקראיוּת (איש אינו מתערב בתהליך) וסלקציה מבוססת-מהירות - כלומר, ככל שגוף כלשהו, או הרכב של גופים, מתקדם מהר יותר, כך יהיו לו יותר 'צאצאים'. ההנחה הייתה כמובן שבאופן זה ייווצרו, בחלוף ה'דורות', רובוטים יותר ויותר מהירים.

במאה הדורות הראשונים לא קרה הרבה, מלבד הצטרפות של רכיבים שונים לכדי 'ערימות זבל'. כעבור מאתיים דורות החלו להיווצר 'ערימות זבל רוטטות' - כלומר הרכבים שהרטט גורם להם לנוע. הגופים האלה נעו במהירות אפסית, אבל זה היה כמובן פי אינסוף יותר טוב מהערמות הנייחות. אחרי אלף דורות כבר היו לנו רובוטים מעניינים שמתקדמים הרבה יותר מהר. בשלב הזה התחלנו להדפיס אותם.

להדפיס רובוטים?

עד אותו שלב, כל התהליך היה וירטואלי. כעת, כשהיו לנו סימולציות של רובוטים מפותחים, התחלנו להדפיס אותם בתלת-ממד כדי לראות איך הם עובדים בפועל.

זה קרה ב-1999 - עשר שנים אחרי שראיתי לראשונה, בטכניון, רכיב שהודפס בתלת-ממד. אלה היו הרובוטים המודפסים הראשונים בהיסטוריה, ומאז אנחנו מכורים להדפסה תלת-ממדית לא רק של רובוטים אלא בכלל. כי הדפסה מקצרת את הפרש-הזמן בין תכנון לייצור, ובמקרים מסוימים - גם את הייצור עצמו. לא מזמן ייצרנו רובוט של שלושה גרם, שיודע לנפנף בכנפיים ולרחף כמו יתוש. אם אני צריך צינורית כלשהי, אני כבר לא הולך למחסן או רוכש אותה, אלא מדפיס.

הרובוטים יעשו דברים במקומנו?

זו בהחלט המגמה. כבר כיום רובוטים - לפעמים אנחנו קוראים להם מחשבים או מכונות - עושים המון דברים במקומנו; אבל הרובוטיקה האבולוציונית סוללת לנו נתיב לרובוטים יצירתיים מאוד, ולא רק לרובוטים אלא לטכנולוגיות יצירתיות בכלל. בסופו של דבר, החשיבה שלנו כבולה בהמון דפוסים, אילוצים והרגלים, והמחשב - באמצעות אלגוריתמים 'עוורים' שפועלים על-פי עקרונות אבולוציוניים - יכול לנער אותנו מאלפי שנים של קיבעון ולקחת אותנו לעולמות חדשים. בעיניי, הרובוטיקאים הם האלכימאים המודרניים.

רכיבים שהודפסו במעבדתו של פרופסור ליפסון [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
▪ ▪ ▪


אז כיום אפשר להדפיס בכל חומר?

כמעט. כיום כבר אפשר להדפיס מוצרים ממתכת (טיטניום, כסף, זהב, פלדה ועוד) ומהמון חומרים אחרים: זכוכית, בטון, גבינה, קמח אורז, עץ סיבית, נייר, חומרים קרמיים וכמובן פלסטיק. NASA בוחנת הדפסה בחול מתוך מחשבה של יצירת מבנים על הירח מהחול המקומי. גם הספקטרום של סדרי הגודל עצום - מחלקים בגודל מיקרון ועד בית חד-קומתי. אנחנו כבר הצלחנו להדפיס סחוס מִתאים חיים שגידלנו מרקמה חיה, והיתרון ברור - לא רק שזה אינו חומר פלסטי, אלא שהטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו להשתיל במטופל רקמה שמקורה בתאים שלו. כך אפשר לפתור את אחת הבעיות הקשות בהשתלות - דחיית השתל. הדפסנו גם חלקים של אוזניים, וכיום אנחנו עובדים על הדפסה של חוליות גב - שם חשובים מאוד הדיוק וההתאמה הספציפית למטופל, כי אין שתי חוליות זהות.

לאן אנחנו ממשיכים מכאן?

הפרק הבא של מהפכת התלת-ממד יתמקד בהדפסה של מערכות שלמות, מורכבות ואקטיביות. אני מדבר לא על הדפסה של חלקים והרכבתם, אלא הדפסה רצופה של המכלול כולו - למשל, מנוע בשלמותו. במעבדה שלנו כבר הדפסנו רמקול בשלמותו - עם המגנטים, המעטפת, הממברנות והחיווט. הדפסנו גם מכשיר טלגרף שהוא העתק מדויק של מכשיר מ-1840, שנמצא אצלנו בקורנל, והצלחנו לקבל בו הודעת מורס.

הסלולרי שלי נפל לשירותים. תוכל להדפיס לי חדש?

טלפון סלולרי עוד לא הצלחנו להדפיס, אבל לדעתי זה רק עניין של זמן.

אתה נשמע אופטימי.

כי התנאי המספיק לקיומן של מהפכות תעשייתיות וטכנולוגיות - ירידה דרסטית בעלויות הייצור - מתקיים כאן. כך נולדו המהפכות הקודמות: המהפכה התעשייתית (בזכות מנוע הקיטור, שהפחית משמעותית את עלות האנרגיה), מהפכת המיחשוב (הפחתת עלות החישוב לאפס, פחות או יותר, עם המצאת המחשב האלקטרוני), ומהפכת התקשורת (הירידה בעלויות התקשורת). אז קודם כל, ההדפסה התלת-ממדית מפחיתה משמעותית את עלויות הייצור של אוביקטים מורכבים. במילים אחרות, הדפסה של עצם מורכב אינה יקרה יותר מהדפסה של עצם פשוט - וזה כמובן מנוגד לחלוטין לכל ההיסטוריה של הייצור.

כלומר, למורכבות לא יהיה תג מחיר?

בתכנון כן, אבל לא בייצור. מחיר הייצור של מאוורר, מטוס, מיקרוסקופ ועצמים מורכבים אחרים ייגזר בעיקר מעלוּת החומר. יותר מזה - גם לַשוֹנוּת לא תהיה עלות. החברה האמריקנית Invisaling, לדוגמה, מדפיסה מדי יום 50 אלף גשרים אורתודנטיים שקופים, מותאמים אישית. ההדפסה מאפשרת לבזר את הייצור, ובאופן זה לחסוך בעלויות השינוע ובזיהום הנגזר מן ההובלה.

לא מזמן הדפסת ארוחה שלמה.

כן. זה היה פרויקט של ניו-יורק טיימס, שבמסגרתו הזמינו מאיתנו ארוחה שלמה. אגב, הדפסנו לא רק את כל האוכל אלא גם צלחות, סכו"ם ועניבה, שיהיה מכובד. ובעניין קצת יותר רציני - חברת בואינג הכריזה שבעתיד הלא רחוק, כל המטוסים שלה יהיו מודפסים.

אם זה יימשך ככה, בקרוב ייגמרו לך האתגרים.

מזה אני לא מודאג. הביולוגיה הצליחה ליצור מכונות שיודעות לתכנן ולייצר מכונות אחרות, ולשָׁם עוד לא הגענו. אבל אנחנו עובדים כיום על רובוטים שממלאים פונקציות מאוד אנושיות ואינטליגנטיות. ככלל, אנחנו הולכים בעצם על כל הפרות הקדושות - דברים שנהוג לחשוב שרק בני אדם יכולים לעשות. כבר פיתחנו רובוטים שיודעים לכתוב טקסט, ורובוט שמצייר ציור שמן. נדמה לי שרובוט שימציא בדיחות טובות יהיה שיא האינטליגנציה, כי הומור הוא באמת יכולת ייחודית ויצירתית מאוד.

גשר אורתודנטי מודפס מתוצרת Invisaling [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תאריך:  05/12/2014   |   עודכן:  11/01/2015
מגזין הטכניון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האלכימאי
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נפולת של נמושות.
7/12/14 09:19
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מופע הירח המלא יתרחש בתאריך 6.12.14 במבנה כוכבים שיביא לחשיבה שהיא מחוץ לקופסה, אתגרים הקשורים לרעיונות קיימים. קיים רצון וצורך להשיג מטרות שיועילו לעשיית הדבר הנכון. מצב של רה-ארגון מחשבתי יביא איתו דרכים יצירתיות, שיעזרו להחליט על איזו רכבת עולים כדי לנוע קדימה לקראת מגוון מטרות.
05/12/2014  |  טובה ספרא  |   כתבות
מול ה"הרחבה" המערבית במושב חמד בצמוד לגדת נחל ואדי שפירים נפער לפני למעלה משבוע (ככל הנראה בשל הגשמים האחרונים) בור גדול בעומק של 7-8 מטר אם תרצו סוג של "בולען". הבור ממוקם בשביל ועליו חול לבן לאפשר למעבר הולכי רגל המבקשים גם בתקופת החורף לקצר ולהגיע למושב מכיוון כפר גנות. בשביל זה נוסעים במהירות רבה גם בשעות הערב טרקטורונים. הם לא יספיקו לראות את "הבולען" שכן גם ממרחק של 10 מטר קשה לראותו ופשוט יפלו ויתהפכו. גם הולכי רגל שלפעמים צועדים בשביל זה בשעות הערב והלילה עלולים ליפול ולמעוד לתוכו.
04/12/2014  |  אלי אלון  |   כתבות
עמוס עוז מביא את הבשורה, עונת חורף במוזאון והפקה קהילתית של האופרה "חליל הקסם"
04/12/2014  |  לאה טרן  |   כתבות
הן תופעות שמתייחסות לכלל הציבור, אלו שמקבלים אותה חיים איתה כמו חובה שעליהם לשלם על עצם קיומם, הרבה אנשים פשוט חיים עם הכאב לפעמים שנים, לומדים להסתדר.
04/12/2014  |  ד"ר אדית דניאל  |   כתבות
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה שי ניצן, העלו באחרונה תמיהות בפני כמה גורמים, בסוגיה: האם יש להמשיך ולגונן על תנ"צ אפרים ברכה מפני חקירה בפני המחלקה לחקירות שוטרים, נוכח החשדות שהועלו נגדו ועל-אף הבעיות שהתגלו בעדותו והספקות החמורים שנותרו בעניינו. כך נודע ל-News1.
03/12/2014  |  יואב יצחק  |   כתבות
האדם כנגזרת  /  מגזין הטכניון
מגע בדיוני  /  מגזין הטכניון
איש הקשר  /  מגזין הטכניון
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il