|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
פרופ' טל אלכסנדר. תהילת הקואזר [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]

המזללה שבקצה היקום

מודל חדש, הקרוי מודל הגידול, שהוצע על-ידי פרופ' טל אלכסנדר ממכון ויצמן למדע, מסביר את תהליך ההיווצרות של חורים שחורים עצומים
10/12/2014  |     |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות
   רשימות קודמות
  אמנית, מציירת, מדענית
  מחיר הסטייק
  במוחם של יונקים קיים "מצפן" תלת-ממדי
  שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים
  טובים השניים מן האחד

בפאתי היקום קיימים חורים שחורים ענקיים, שמאסתם פי מיליארד ממאסת השמש שלנו. גרמי השמיים האלה, הקרויים "קואזרים", סופחים ללא הרף כמויות עצומות של גז בין-כוכבי. הגז הנבלע בחור השחור מאבד אנרגיה שנפלטת כאור, שאותו אנו רואים בטלסקופים לאחר שחצה את היקום והגיע עד אלינו. לפיכך, כשאנו מבחינים בקואזר, אנו מתבוננים למעשה בעבר. גיל היקום כיום הוא כ-14 מיליארד שנים, ואילו קואזרים אלו בגבול היקום נגלים לנו כפי שהיו פחות ממיליארד שנים אחרי המפץ הגדול. כלומר, היחס בין ימינו לבין עידן הקואזרים הקדומים דומה ליחס שבין מבוגר בן 40 לבין תינוק בן שנתיים.

אסטרופיסיקאים החוקרים חורים שחורים מנסים זה כבר להבין כיצד הגיעו הקואזרים לגודלם העצום. מנגנון ההיווצרות הנפוץ של חורים שחורים הוא קריסה של שמש בעלת כמה עשרות מאסות שמש אל תוך עצמה, כשמלאי הדלק הגרעיני שבה אוזל, ודבר לא עומד עוד כנגד כבידתה העצמית. בתהליך זה משליך הכוכב חלק ניכר מהמאסה שלו בפיצוץ סופרנובה, בעוד החלק האחר קורס אל תוך ליבתו-שלו ויוצר חור שחור שמאסתו כ-10 מאסות שמש.

בנקודה הזאת עולה שאלה שמעסיקה אסטרופיסיקאים מאז התגלו הקואזרים הקדומים: כיצד גדל חור שחור קטן ומתפתח לקואזר ענק שמאסתו מיליארד מאסות שמש ויותר בזמן כה קצר לאחר המפץ הגדול? מהו המנגנון שמאפשר לחור השחור המקורי "לזלול" כמויות כה גדולות של חומר ולגדול במהירות?

הנה שני תהליכים נפוצים שדווקא בולמים את גידולו של החור השחור: כשהחומר אינו נע ישירות אל פי החור השחור, הוא יכול לחמוק מממנו ולהסתובב סביבו סחור-סחור. כשהחומר סוף-סוף נופל לחור השחור, הוא נדחס, מתחכך, מתחמם, ופולט אור ש"דוחף החוצה". הכבידה מושכת, האור דוחף, ובסופו של דבר נוצר שיווי משקל שמונע בליעה של חומר נוסף בחור השחור, ומעכב את גידולו.

אם כן, כיצד בכל זאת גדלו הקואזרים? פרופ' טל אלכסנדר, ראש המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע, הציע באחרונה פתרון לבעיה זו - במאמר שפירסם בכתב-העת המדעי Science יחד עם שותפתו למחקר, פרופ' פריאמוואדה נאתאראג'אן מאוניברסיטת ייל.

מודל הגידול - שפרופ' אלכסנדר הראה את היתכנותו - מתחיל עם היווצרותו של חור שחור קטן ביקום הקדום. באותה עת היו זרמי הגז ביקום קרים וצפופים, והכילו הרבה יותר חומר בהשוואה לשאריות הגז הדלילות שנותרו ביקום כיום. החור השחור הקטן, שזה עתה נולד, נע ושינה תדיר את כיוון תנועתו בהשפעת כוכבים אחרים ב"תינוקייה" הקוסמית. שינויים אלה גרמו לכך שהגז לא הצליח להסתגל לשינוי המהיר ולהיכנס למסלול היקפי סביב החור השחור, ונבלע בתוכו. כך ספח החור השחור כמויות גדולות של חומר במהירות הולכת וגדלה. פרופ' אלכסנדר מסביר, שמדובר בקצב גידול מהיר מקצב מעריכי (סופרא-אקספוננציאלי). תקופת הגידול המואץ נמשכה כ-10 מיליון שנים (הרף-עין במונחי ההיסטוריה של היקום), ובסופה כבר היה החור השחור בעל מאסה השווה לכ-10,000 מאסות שמש. מכאן ואילך הואט יחסית קצב הגידול, אבל דרכו של החור השחור כבר הייתה סלולה, והובילה אותו בבטחה אל תהילת הקואזר.

חור שחור קטן הצובר מאסה. גז דחוס וקר (בירוק) נע לכיוון מרכז צביר הכוכבים (האיקס האדום). הכוכבים (בצהוב) קובעים באמצעות כבידתם את מסלולו האקראי והבלתי-יציב של החור השחור דרך ענן הגז (הקו השחור) [צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
פורסם במקור: מכון ויצמן למדע, מסע הקסם המדעי
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  10/12/2014   |   עודכן:  10/12/2014
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המזללה שבקצה היקום
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עודד112
11/12/14 09:27
 
בנצי 25
11/12/14 09:46
 
שאלה בסיסית
11/12/14 10:30
 
אהרון שחר
13/12/14 10:00
2
עופר פפ
11/12/14 16:49
3
אהרון שחר
11/12/14 18:25
פורום: מכון ויצמן כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נחל שפירים הוא נחל ילדותי. הוא שימש למעשה גבולו הדרומי של המושב בו נולדתי וגדלתי והוא צמוד לשטח החקלאי של המשק שלנו. כילדים אי- שם בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת נהגנו לטייל לאורך הנחל וגם כיום פה ושם יוצא לי לסייר לאורך נחל שפירים. כך שאני יכול להשוות בן מצבו של הנחל אז ומצבו כיום. בכל הצניעות אני מרגיש מומחה לנחל זה. הרי גדלתי וחייתי לצדו שנים רבות. אל אף מיקומו במרכז הארץ, נחל שפירים לא מוכר לרבים הוא מטויל ומתויר מעט יחסית ורבים, כולל אף אלה המתגוררים באזור המרכז לא טיילו לאורכו מעולם או שהיה זה לפני שנים רבות.
10/12/2014  |  אלי אלון  |   כתבות
ערב השקה מיוחד, ספר חדש למלכה נתנזון, שירה מרגשת וסוחפת, שירה בסימן מאבק, בסימן תאוות החיים.
10/12/2014  |  הרצל חקק  |   כתבות
ביום א' (7.12.14) בשעה 17:31 נתקבל דיווח במוקד מד"א על גבר כבן 87 אשר נמצא מחוסר הכרה בביתו בבאר שבע. חובשים ופאראמדיקים של מד"א אשר הגיעו למקום, החלו לבצע בו פעולות החייאה, במהלכן הוצאה חתיכת סופגנייה מקנה הנשימה. לאחר החייאה מתקדמת, פינו אותו הצוותים לבית-החולים סורוקה במצב קשה ומאוחר יותר נאלצו הרופאים בבית-החולים לקבוע את מותו.
10/12/2014  |  זכי הלר  |   כתבות
"יכול אדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא מומחה לטביעות אצבע. כאשר עבדתי במז"פ, הייתי צריך לעבור שנה וחצי לפני שיכולתי לחתום על טביעת אצבע, אבל זה לא כך אצל מומחים בשוק האזרחי. מיהו מומחה למסמכים? במשטרה יש קורס של שלוש-ארבע שנים, אבל בשוק הפרטי קם מישהו ואומר: עשיתי קורס של ארבעה חודשים אצל מומחה בצפון סקוטלנד; זה תמיד באיזה מקום רחוק שאיש לא שמר עליו". כך אומר (יום א', 7.12.14) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר אחיקם סטולר, בהרצאה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.
10/12/2014  |  איתמר לוין  |   כתבות
"חיזור גורלי" המבוסס על סרט הקולנוע הנודע הוא מחזה קולח, מותח, מרגש, המעניק לצופים חוויה של תיאטרון משובח ועונג רב. המדובר במותחן אימה ארוטי העוסק בניאוף והשלכותיו הנוראות על חיי המשפחה. הבמאי משה קפטן הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוצלחת והפיק בתיאטרון הבימה הצגה סוערת, רוויה במתח שאין בה רגע דל ונראה שהיא תהווה להיט ברפרטואר ההצגות של העונה.
10/12/2014  |  חיים נוי  |   כתבות
אמנית, מציירת, מדענית  /  מכון ויצמן למדע
מחיר הסטייק  /  מכון ויצמן למדע
שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il