הבימאי רב היכולות משה קפטן יצר מהתרגום המצוין של עידו ריקלין מעדן תיאטרלי, בכך שליהק צוות שחקנים מעולה, הקפיד על סצינות המין האירוטיות שלא תעבורנה את גבול הטעם הטוב, ולא תהפוכנה לפורנוגרפיות; ובכל זאת, כשאקי אבני ואסנת פישמן מדגימים מהו סקס בשיא התשוקה, הם משכנעים מאוד את הקהל בצידקת הסיטואציה, מבלי לרדת לדרגת פורנו. דן, (אקי אבני), גבר נאה נשוי באושר שאשתו קייט נסעה לסוף שבוע לאמה ג'ואן, והוא, תוך פגישה בבר עם חברו הטוב ג'ימי (אורי הוכמן) זוכה לכך שבלונדית מהממת "מתחילה" איתו - מי הגבר שלא היה נענה לפיתוי? בפרט כיום, כשהפמיניזם מתיר לאשה להיות המובילה גם בתחום זה...אך הקוץ שבאליה: הוא אינו יודע דבר וחצי דבר עליה. חוץ מכרטיס ביקור שנתנה לו...מה שמוליד את ההסתבכות בהמשך.
חשיפת גופו המפואר של הגבר, בלי לחשוף אברים צנועים שלו או של הבחורה - שומרים על המידה הנכונה. התשוקה נראית היטב ובוערת בשניהם, כשהם מנצלים היטב את שפע החללים וריבוי המראות שמאפשר שפע של תנוחות, הודות לעיצוב הבמה המגוון והעכשווי של ערן עצמון. אך הגבר חוזר
חיש קל לעשתונותיו ולמציאות כבר למחרת בבוקר. בעוד האישה, אלכס, (אסנת פישמן) רווקה בודדה שנדלקה עליו טוטאלית, מסרבת לקבל "לא" כ"לא". והיא הולכת עד הסוף בנקמה שהיא מכינה לבעל החמוד והאוהב את אשתו המקסימה (ריקי בליך).
אקי אבני כובש לב כל צופה בקהל, במיוחד של הנשים. בעוד אסנת פישמן עושה את תפקידה בצורה הכי מושלמת, ומוסכת בדמות את כל כשרונה ויכולותיה כ"פאם פאטאל" אולטימטיבית. בין-לבין הדו-קרב בין השניים, שעובר מהטרדות שלה לצעדים חסרי שפיות, עד לסוף המר, מצויות עוד דמויות המעשירות את המתרחש: חברו הטוב של דן, ג'ימי, עמו הוא מתייעץ, והיחיד שלפניו הוא מגלה את המתרחש. אורי הוכמן משכנע מאוד ומתאים להפליא לתפקיד.
את אמה של קייט, מגלמת אחת השחקניות הקלאסיות שיש לבמה הישראלית - רזיה ישראלי. גם אם התפקיד קטן עבור, הוא מאפשר לקהל לצפות במשחק מושלם, סופר-מקצועי ומשובח. מה שמזכיר את הופעותיה הבלתי נשכחות בתור כמה דמויות בהצגה המיתולוגית "סורגים", כשאשתו של אגממנון המקריב את בתו לאלים ב"איפיגניה באאוליס" ת' חיפה, וב"הזונה הגדולה בבבל" בקאמרי. נשאר רק לצפות לראותה בהמשך בתפקידים הגדולים להם שהיא ראויה.
ריקי בליך, שהייתה "אסתי המכוערת" בטלוויזיה, נראית נפלא ומקסימה בתפקיד האישה הטובה הנבגדת. לצידה, הבת היחידה שלהם - רומי אבירם המתוקה, שמהארנבת שלה עושה הרוצחת מטעמים. גם השוטרים, מפקח המשטרה והמלצרים - תפקידים קטנים, אך עשויים היטב וברוב חן - אותם עושים עמוס בוארון, בעל הוותק כ"קצין" בתיאטרון, שפי מרציאנו ודורון עמית הצעירים המוכשרים, וכן הילה שלו כמזכירתו של דן וכסוכנת נדל"ן - כולם מתואמים היטב הודות לבימוי הטוב, המתיר להם להחצין את מיומנותם.
הצגה שתקסום לקהל, וגם אם ייאמר שזו הצגה מסחרית - הרי יש בה הלקח: להיזהר מאוד מפרשיות סטוצים קלילות, שגם אם ברורה סיבת התחלתם - תשוקה ותו לא - לעולם לא תדע מה הן טומנות בחובן: הריון לא רצוי, מחלות מין, איידס ואף רצח-נקמה.
גם משפטו הקרוב של השחקן והבדרן האמריקני שרק לאחר עשרות שנים התגלו מקרי האונס שלו בעזרת סם האונס, בעת פגישות עם נערות-ילדות שהוקסמו מתשומת לב הכוכב, משפטו זה מסב את תשומת הלב לקלות הבלתי נסבלת של תוצאות הפיתויים, הטומנים בחובם סיכונים בל ישוערו. ואם רק בזכות מסר זה - הרי
שהצגת "חיזור גורלי" בהבימה על כל מרכיביה, אינה רק הצגת בידור מושכת. היא בעלת ערך מוסף ומסר חשוב.. 
