צפי הבחירות: ממשלה על כרעי תרנגולת

רק מי שמכיר את סודותיה הכמוסים של תורת הנסתר יוכל אולי להעריך מה מסתתר מאחורי מה שגלוי לעין, ולהעריך כבר עכשיו מה צופן לנו העתיד. אך כיוון שלא כול אחד מאתנו ניחן ביכולות של יוסף מפענח נסתרות העתיד במצרים, אין לנו ברירה אלא להסתפק בסקרים המצביעים על מגמות ולאו-דווקא על מה שיתרחש באמת. ועל-פי הסקרים הבוחנים את החזוי לקרות בבחירות הקרובות - צפויות לישראל צרות גדולות המטילות בספק את יכולת המשילות של הממשלה הבאה, יהיה מי שיהיה האדם שעליו יטיל הנשיא את תפקיד מרכיב הממשלה.

על-פי הנראה כיום אלה יהיו המפלגות שיתמודדו בבחירות הבאות: הליכוד בראשות בנימין נתניהו; העבודה-התנועה בהובלת יצחק הרצוג וציפי לבני; הבית היהודי - עם נפתלי בנט בראש; כולנו - עם הקדקוד משה כחלון; יש עתיד - עם יאיר לפיד; ישראל ביתנו - בהובלת אביגדור ליברמן; יהדות התורה - בהנהגת מי שיחליטו הרבנים; מר"צ - עם זהבה גלאון בראש; איחוד המפלגות הערביות - המוביל ייקבע אחרי שיוחלט אם יהיה איחוד או לא; יחד - של אלי ישי; ש"ס - של אריה דרעי. סה"כ 12 מפלגות שאפילו לגדולות שבהן לא צפוי מספר מנדטים מספיק המאפשר הרכבת ממשלה בלי הרבה שותפים קטנים ובינוניים.

המסקנה: מה שהיה הוא שיהיה, אבל הרבה יותר גרוע, כי מרכיב הממשלה ייאלץ לבנות קואליציה מרובת ראשים שכול אחד מהם מושך לכיוון אחר, והשורה התחתונה של פעילותה תצביע על האופציה המעשית היחידה - תוך זמן קצר ניאלץ שוב ללכת לבחירות יקרות ובזבזניות שלא יועילו ליכולת המשילות.

האלמנט הראשון הבלתי צפוי הפעם אמור להיות זה: על מי יטיל הנשיא ראובן ריבלין את תפקיד מרכיב הממשלה? על יו"ר המפלגה שתזכה ברוב קולות, או על מי שיוכל להוכיח שרק הוא מסוגל לגבש קבוצה שתייצג רוב. כיוון שאנו עוסקים בתורת הנסתר והבלתי ידוע ראוי לנו תחילה לשחק במספרים. לצורך כך יש לנתח שתי אופציות. האחת - איגוד המייצג רוב בהובלת נתניהו, והשנייה - איגוד כוחות בראשות הרצוג עם לבני.

מה הרכב הכוחות שיוכל נתניהו לארגן, על-פי תוצאות הסקרים העדכניים נכון לסוף דצמבר 2015? הליכוד - 21 מנדטים; הבית היהודי - 16 מנדטים במקרה הטוב ופחות אם אורי אריאל פורש; כחלון - 12 מנדטים; ישראל ביתנו - 8; יהדות התורה - 8; אלי ישי - 4 מנדטים ואולי פחות. סה"כ גוש הימין - 69 מנדטים.

לכאורה הכול טוב ויפה אבל התוצאה המספרית עלולה לייצר ממשלה הנשענת על כרעי תרנגולת, כי אם כחלון יחליט שאיננו מצטרף לכוח-נתניהו לא יהיו לקואליציה די מנדטים ופירוש הדבר שמחיר הצטרפותו של כחלון יהיה גבוה ביותר ואם לא יקבל את מה שהוא רוצה - לא תהיה ממשלה. דבר דומה יכול להתרחש אם יהדות התורה תחליט להעניש את נתניהו על כך שלא צירף אותה לממשלתו בבחירות הקודמות ולא תצטרף לממשלתו.

לעומת זאת מה הרכב הכוחות שיוכל להביא הזוג הרצוג+לבני אם הנשיא יעניק להם את המנדט להרכיב ממשלה. העבודה - 21 מנדטים; כחלון - 12 מנדטים. ישראל ביתנו - 8 מנדטים. יהדות התורה - 8 מנדטים; אריה דרעי - 4 מנדטים; איחוד המפלגות הערביות - 8 מנדטים; מרצ - 6 מנדטים; סה"כ מחנה השמאל - 67 מנדטים. אבל, הערבים מסוגלים להודיע שיתמכו בממשלה מבחוץ מבלי להיות חלק מהקואליציה ומשמעות הדבר ממשלת מיעוט. ברור כי ממשלה כזו תהיה תלויה ברצון של כול אחד ממרכיביה שיוכל לפרק אותה אם משהו בהתנהגותה או במדיניותה לא ימצא חן בעיניו. ונושאי מחלוקת לא חסרים ולא יחסרו. בקיצור: ייתכן מאוד שלכל אחד מהמתמודדים יחסרו מנדטים בודדים כדי שיתאפשר לו להרכיב ממשלה.

אבל מוזר ככל שהדבר עלול להיראות דווקא מפלגתו של יאיר לפיד עשויה לזכות בכבוד ולהפוך ללשון המאזניים - אם בסופו של יום יתמודד ללא שילוב כוחות עם מפלגה אחרת. כי אפילו עם 10 מנדטים תוכל "יש עתיד" להכריע מי ירכיב את הממשלה הבאה, ולקבל בתמורה כול תפקיד שתרצה בו. ואולי יוכל לפיד לחזור למעמד של המנצח הגדול, כי במצב שנוצר יתאפשר לו להכתיב מי יהיה ראש הממשלה ולחזור בעצמו לתפקיד הנכסף - שר האוצר, שאולי יהיה טוב מאוד למעמדו האישי אך גרוע למדינת ישראל.