הכותרות זועקות: שחיתות, מצעד נחקרים, שרים ובעלי עמדות בכירות, ראשי רשויות מקומיות, חשודים במרמה, בהעברת תקציבי עתק למקורבים, מינויים תמוהים, גניבה ודמי חסות. מצער להיווכח, בפעם המי יודע כמה, שישראל היא מדינה מושחתת, שבה רבים אצים רצים אל הפוליטיקה למען עצמם, למען רווחים קלים תוך רקימת מזימות, עסקות וקומבינות העולות לאזרחי ישראל מיליארדים רבים מאוד. אלה המעורבים במעשים אינם רואים את האזרח ממטר.
עוני, דלות, אי-יכולת לסיים את החודש מעבודה קשה הנמשכת 10-12 שעות ביום, כל אלה אינם מעניינים את המפיונרים בשלטון. הכל כשר הגם שהמדובר בטריפה. השחיתות שלטונית בישראל הגיעה לממדים מפלצתיים. החל משרים, סגני שרים, יו"רים של וועדות בכנסת, לוביסטים המציעים סכומי עתק עבור הצבעה לטובת שולחיהם, ראשי רשויות המתחלקים עם
מאכערים מקומיים ברווחי העתק, כל אלה אינם חדשות טריות. אלא אטריות "קרות", דברים שבשגרה.
למען הסר ספק, ייאמר בריש גלי: לא כולם מן המוזכרים לעיל הם מושחתים או נגועים בחיידק הקומבינות. עם זאת, רבים מאוד מבין חברי "המועדון" הסגור הזה נגועים גם נגועים. כך
מבקר המדינה רק בתחילת שנה זו: "אולם, בל נשלה את עצמנו כי פסה שחיתות מישראל. אני צופה כי אנו לפני גל חדש של שחיתות ציבורית וצפויה לנו פגיעה בטוהר המידות. משמעות הדבר הינה לא להרים ידיים ולהימנע ממאבק בשחיתות! ליהפך, יש להשקיע יותר משאבים ולאתר גם את איי השחיתות הקטנים, על-מנת שתופעה זו לא תשוב להרים את ראשה", אומר מבקר המדינה. "גם אם מעשי השחיתות במגזר הממשלתי הארצי פחתו, עדיין ישנן תופעות שחיתות רבות גם בשלטון המקומי. יוצא אפוא כי המאבק בשחיתות הציבורית הוא סיזיפי ומחייב עבודה מתמשכת של הרשויות השונות ובכללן רשויות האכיפה השונות, וגם משרדנו נוטל חלק בכך".
אין להטיל ספק בכנות דבריו של המבקר אלא שהמציאות, ככל הנראה, עולה על כל הערכה או דמיון. הקשר הון שלטון בישראל הוא מן המפורסמות. אין מי שיכחיש זאת, אין מי שיבקש סליחה על תופעה נלוזה זו. כולם מודים בקיומה של התופעה אך עוברים לסדר היום.
יבואו אבירי השיטה ויטענו שלא כצעקתה. עובדה היא שמצעד הפוליטיקאים הבכירים אל חקירות המשטרה או בתי המשפט אינו נפסק. גם זו זווית ראייה. אלא שנפח השחיתות הגיע לממדים מפלצתיים. ייטב לכולם לבחון את היקפה של התופעה. רק בשנים האחרונות היינו עדים לכמה פרשיות שחיתות שלא היו כדוגמתן בישראל. ברשות המיסים, ברשויות המקומיות, במינויים פוליטיים נגועים באינטרסים כלכליים, בהטיית מכרזים לטובת מקורבים פוליטיים, וכד'.
השורות הבאות מוקדשות לרשויות המקומיות. אם יש מקום בו פיקוח ובקרה תקציבית הן המלצה בלבד, אלה הן הרשויות המקומיות. ראשי הרשויות מחזיקים בידיהם משאבים עצומים המחולקים אך ורק לפי ראות עיניהם. במצב כזזה החשש למעשים בלתי תקינים או מעשים גהגובלים בפלילים, הולך ומתעצם. ראו נא את המקרה של לחיאני,
צבי בר ואחרים המובאים לחקירות, חדשים לבקרים. אין פיקוח, אין בקרה. לית דין ולית דיין.
כך מומחה לשחיתות שלטונית: "מבלי להגזים, אפשר לדבר על בעיה לאומית", מוסיף ד"ר דורון נבות, מומחה לשחיתות מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. "אפשר לעשות המון דברים כדי להילחם בתופעה, אבל לפני כן מדינת ישראל ומשרד הפנים צריכים להכיר בקיומה של בעיה. משרד הפנים הוא חלק מהבעיה, בשל פיקוח רופף מדי על הרשויות". מדוע פיקוח רופף? הסיבה מאוד פשוטה: ראשי הרשויות הם ה"חיילים" הפוליטיים של שרים קבלני הקולות שלהם.
מחיר ההיבחרות מחדש אינו חשוב כל עוד הוא מגיע מהקופה הציבורית. כל אימת שהשיטה עובדת, כולם מרוצים. כך מצוטט חבר מועצה באחת העיריות שגם בה חשדות לפלילים של העומד בראשה: ""ראש העירייה הוא כמו מלך, כמעט על-פי חוק", מוסיף חבר מועצת רמת השרון מטעם מר"צ, עידן למדן, שבשנים האחרונות נלחם כחבר אופוזיציה נגד ראש העירייה רוכברגר. "מתוך רצון לתת להם לעבוד, החלישו מאוד את חברי המועצה. לחברי מועצה או עובדי עירייה שמזהים התנהלות לא תקינה, אין כלים אמיתיים להתמודד עם ראש הרשות. כל פנייה לבית המשפט כרוכה בהשקעת זמן וכסף, בתפקיד שנעשה בהתנדבות מלאה. לכן יש חברי מועצה שמתייאשים כשהם מבינים את אוזלת היד של הרשויות".
השחיתות בישראל היא תופעה שכולם מכירים היטב. היא חלק בלתי נפרד מנוף חיינו היומיומי. להתפלא שסגנית שר ושר לשעבר ועוד כשלושים מעורבים מוזמנים למשטרה בגלל חשדות לשחיתות, זה ממש להתפלא מכך שהשמש זורחת בבוקר והיא שוקעת בלילה.
