סיכום שנת 2014

התחום הפוליטי

הקואליציה, בהרכבה הפתלתל, לא הבטיחה יציבות, לא הבטיחה ביטחון פוליטי, אבל קיימה את התחזיות של התפרקות מהאופוריה של "אחים", של תיאום ושל ניסיון כל הסוסים הפוליטיים למשוך את עגלת המדינה במעלה ההר, בתיאום וברצון להגיע יחד לפסגה.

לפיד את בנט - "האחים לנשק" - הפכו ליריבים מרים. הגב' ציפי לבני הפכה למתוסכלת, ממורמרת, מחוסר היכולת שלה, להזיז את אבו-מאזן ולו סנטימטר אחד מעמדותיו הקיצוניות שלא יובילו לשום הסדר בזמן הנראה לעין.

בנט והכיפות - לא רצו להתרחק מהימין, לרבות חלקי הימין הקיצוני, והצהירו בכל הזדמנות על תוכניות ואופקים מדיניים, בלתי מציאותיים, בלתי ניתנים להשגה וחוסר גמישות פוליטית מובהקת.

איווט והבית היהודי - קיבלה פיק ברכיים משותפות עם ביבי וניסו בכל דרך פוליטית לתפוס טרמפ למרכז הבמה.

הסטייה למרכז נראתה קצת מגוחכת, לאור עמדותיהם הקודמות, אבל בפוליטיקה כבר למדנו שכמעט הכל אפשרי.

השחיתות והחקירות - שמובילות לפתחה של מפלגת "ישראל ביתנו", למרות כל התחזיות והניסיונות של ליברמן, להוציא את תפוחי האדמה הלוהטים מהמדורה, יביאו למכה קשה למפלגה, ככל שהחקירות יתמשכו וחברי "ישראל ביתנו" ילכו יותר ויותר למעצרי בית.

מפלגת העבודה

שלי יחימוביץ' הפסידה את ההנהגה לבוז'י הרצוג, שמנסה בכוחו הדל להפוך בעזרת שינוי תדמית, מפודל, נחמד, לזאב בעור של פוליטיקאי קשוח. הדבר מתאים מאוד לסטנדאפיסטים ותוכניות בידור, המראים שוב ושוב את ההופעה הגרנדיוזית של בוז'י מעל הפודיום, צועק "מהפך", "מהפך", "מהפך", והקהל מריע ומזיע מרוב התלהבות.

החזית הציונית

ציפי את בוז'י, זאת החזית הציונית, ציפי והמזגזגים, פרץ את מצנע, את שטרית רצו אצו לזרועות העבודה ופתאום, מצנע פרש, אחריו שטרית ולפניהם שני אלופים מצה"ל ואחד מהמשטרה, שכנראה התאכזבו, הן מהחיבור והן מהחיסור שבמשוואה המשונה הזאת.

לדוגמה עמיר פרץ - שהוא זגזגן מקצועי, היה יו"ר מפלגת העבודה, הפסיד בבחירות, הודח מתפקידו ואז נס וברח לזרועות הגב' לבני, תוך "תנועה" מרכז ימין ופתאום - יוטרן וחזרה לעבודה, תוך שריון למקום 8, שזה כשלעצמו די מביך ודי פוגע, אבל לא לפוליטיקאי נוסח עמיר פרץ. אותו מהלך עשה גם עמרם מצנע, אבל הוא לפחות בסוף התעשת, פרש והציל במעט את כבודו האבוד.

הגב' לבני כאישיות היא פעלתנית, דעתנית ישרה והגונה, אך כפוליטיקאית מבית של תנועת החרות הקלאסית ואצ"ל, התנודות הפוליטיות שלה, תמוהות, בלתי מובנות ולא רציונליות. העובדה שהצליחה עם שני ח"כים בפועל להפנט את בוז'י ולקבל רוטציה, מדברים לזכותה.

העובדה שבוז'י הסכים לרוטציה עם לבני, מצביעים לא לוויתור על אגו למען המטרה, אלא וויתור על מנהיגות, על חוסר ביטחון, על רפיסות אישיותית ופוליטית.

הליכוד עם ביבי

למרות היותו של ביבי קומבינטור ומנטור פוליטי, עתיר ניסיון וכישורים, הוא לא הצליח להחזיק בקואליציה, למרות ניסיונותיו ולמרות ניסיונו הרב, ובלית ברירה, נאלץ לשבור את הכלים ולהכריז על בחירות וניסיון נוסף להגיע לשלטון.

הגרעין הקשה הימני קיצוני - במפלגתו אומנם עשה גלים, רעש ויחצנות בתקשורת, אבל בפועל לא השיג הישגים גדולים וביבי שלט במפלגה ביד רמה, למרות כמה תחזיות לא מחמיאות. פרשת בחירת ריבלין כנשיא ופרישת גדעון סער מנאמניו, לא הוסיפה לו הערכה ובכל זאת...

ביטחון

מבצע "צוק איתן" גולת הכותרת של שנת הביטחון ב-2014, אומנם השיגה מטרה אחת והיא מכה קשה לחמאס, אבל בעיקר בתשתיות, כולל המנהרות ובפגיעה קשה באוכלוסייה תומכת חמאס מרצון או מאונס.

לא הייתה פגיעה אנושה כנדרש וכמצופה בליבה של הנהגת חמאס, ראשי חמאס, שמקומם במנהרות ומתחת לאדמה, הייתה ידועה ברובה היא לא נפגעה, והתוצאות של אי-סיום העבודה מופיעות עכשיו, כאשר הן שוב עושים שרירים וטפטופי טילים.

עם זאת חייבים לציין, למען ההגינות, המשך הלחימה וכניסה לעומק השטח מעל ומתחת, היו כרוכים בקרבנות, בזמן, בנפגעים ובביקורת מבפנים ומבחוץ. לכן - הביקורת חייבת להיות הוגנת ושקולה וחייבים לראות את כל ההשלכות לשני הכיוונים.

תוצאות הדמוקרטיה והשלכותיה

ישראל מתגאה ובצדק, כמדינה דמוקרטית בודדה ובולטת במזרח התיכון. לדמוקרטיה יש יתרונות וגם חסרונות. החיסרון הבולט שצריך לחיות איתו הוא חופש הביטוי, חופש ההתארגנות וחופש ההתאגדות. התוצאה - מפלגות קטנות ובינוניות שיחד מרכיבים את הממשלה.

כמובן שגושים גדולים הוא פתרון דמוקרטי לא מבוטל, ראה ארה"ב, ראה בריטניה, שהם מהדמוקרטיות היותר ותיקות והיותר מוצלחות ומתפקדות כך מאות בשנים.

דמוקרטיה מתגוננת?

גם לדמוקרטיה יש גבולות וקווים, שאסור לחצות וזכותה להתגונן, בדרכים חוקיות מלהתנכל לקיומה.

גופים או אישים פוליטיים הפועלים בכלים דמוקרטיים כביכול, כדי לפגוע בסדרי שלטון ומשפט, יש להגביל, יש לשפוט ואפילו לנקוט באמצעי של ביטול אזרחות למי שמסית, מדיח, פועל נגד המדינה, נוסח חנין זועבי ושות'.

חשבון נפש וכשלונות:

בתחום הכלכלה - יוקר הדיור, המחייה, דוח העוני, אינם מחמיאים לממשלה ולנתניהו, אפשר וחייבים לעשות יותר, למען החברה והמדינה.

בתחום המדיני - אסור להתייאש מלנסות ומאידך אסור לוותר, אסור לסגת מקווי ביטחון בני הגנה חיוניים לקיום מדינה בגבולות ביטחון. אם יש כאלה, ויש, שטוענים שהממשלה נכשלה ולא יזמה מספיק, הם טוענים ומטעים. אבו-מאזן לא מעוניין בהסכם, המצב הנוכחי נוח לו, פניות לאו"ם, לממשלות זרות ולהראות מסכן ורדוף. לא להיבהל ולא לוותר.

שחיתות מוסדית או ציבורית - שנה של גילויים קשים וכואבים: "ישראל ביתנו", חב' החשמל, בנק לאומי ארה"ב, ראש עיריית רמת-השרון - כל אלה פירות באושים ורעילים שיש לחטא ולחסל, בטרם ירעילו את החברה הישראלית.

תעודת גמר ל-2014 - כמעט טוב, יש לילד פוטנציאל וכישורים להצליח. לפיכך - לכו להצביע בהמוניכם, למען ילדיכם, בטחונכם ומדינתכם.