על רשימות ובחירות

בשנתיים האחרונות אני מנחה "פרלמנטים" במקומות אחדים בשרון שמשתתפיהם הם אנשי גיל הזהב, דהיינו, גברים ונשים חכמים בעלי פרספקטיבה היסטורית בהקשר לפוליטיקה הישראלית. הבחנתי שיותר ויותר נוטים לבחור בבחירות הקרובות באביגדור ליברמן, בעיקר משום שלדבריהם הם ראו בו דמות פרגמטית וסמכותית, אדם שנמנה עם הימין-מרכז שדעותיו אינן קיצוניות ובעצם בענייני חברה ורווחה הוא אפילו יותר בשמאל מאשר בימין.

מורה נבוכים לבוחר הנבוך, לקראת מערכת בחירות שבה שמאל קיצוני מנסה להציג את עצמו כשמאל מתון, שבה שמאל הזוי שואף להתחזות למרכז שפוי, ושבה משבצת המרכז תפוסה על-ידי הליכוד בראשות בנימין נתניהו, ועל כן כל מי שנמצא שמאלה יותר בהכרח איננו מרכז.

כשבליכוד הרימו כוסיות שמפניה כל אותם בכירי הרשימה שהתמקמו בצמרת, במבואות חצור הגלילית הרימו מאות פועלים כוסיות דמועות לכבוד מי שהחליט, שביטחון תעסוקתי אחרי שלושים וארבעים שנות זעה נוטפת ניתן למחוק באבחת נעילת שער של מפעל בחצור.

תוצאות ההצבעה בבחירות המקדימות (פריימריז) של הליכוד מצביעות על מגמה חדשה מעניינת שאפשר כי הפכה נחלת הכלל בישראל. למרות שרוב חברי המרכז, וגם כלל המתפקדים בשטח, הצביעו בפעם הקודמת לאישים כמו משה פייגלין, דני דנון וציפי חוטובלי (נבחרה אז לאישה הראשונה בליכוד) - מי שדבקו בשורשים הרעיוניים מבית מדרשם של ז'בוטינסקי ובגין - נדחקו הפעם הרחק למטה, כאשר פייגלין וחוטובלי אף מצויים כרגע במקומות בלתי ריאליים. כמי שחי מקרוב את האווירה בתוך הליכוד, אני מרשה לעצמי להעריך במידה גבוהה של סבירות, שתוצאות אלה לא נבעו משינוי רעיוני בליכוד. אלא שהפעם גבר ההיגיון על הרעיון.

לפנינו עוד כחדשים וחצי עד הבחירות אבל הדיבורים עליהן אינם פוסקים וההתארגנות בעיצומה. פילוגים, האשמות הדדיות, בחירות מקדימות, הרכבת רשימות, חקירות פליליות ועוד כהנה וכהנה. לא משעמם למי שזה מעניין אותו. והכי מעניין אלה הסקרים שמתפרסמים בתדירות שמקשה על המעקב אחריהן. והמתבונן מן הצד תוהה איך זה שלא למדו לקח ממערכת הבחירות הקודמת. ומזו שקדמה לה. ומזו שקדמה... השאלה היא לא על הסוקרים וגם לא על העתונאים, להם זו פרנסה אז שירוויחו. השאלה היא על צרכני התקשורת והסקרים, שמתייחסים ברצינות לכל הפרסומים. ובכלל, איך אפשר להחליט כבר היום למי להצביע, כאשר שום דבר עדיין אינו ברור, לא מי נגד מי וגם לא מדוע. כלומר, יש תוקפים ויש מותקפים, יש משמיצים ומושמצים, אבל שום דבר אינו סופי ושינויים ממשיכים להתחולל.