תרבות פוליטית

מי שחי במזרח אירופה או לפחות פעל בה במסגרות של פרנסה, דת, לימודים ומחקר לא צריך להתפלא ממה שנחשף בימים אלה במפולת הענקית שנקראת משום מה "ישראל בתינו", ובוודאי שגם אינו צריך להתפלא כיצד מעז מר אביגדור ליברמן להאשים כי "מדובר בחקירה פוליטית".

במדינות מזרח אירופה בכלל, ובשיירי מדינות חבר העמים בפרט - יותר מעשרים ושש שנה לאחר נפילת הקומוניזם, הרי שעדיין מתמודדים שם עם המנטאליות שהקומוניזם הביא הוריש וגם ירש מהשלטונות הנכשלים שהיו שם לפניו, שעל-פיה ראשי השלטון אינם באים לשרת את האזרח אלא קופת האזרח באה לשרת את השלטון. ולא מדובר רק בראשי שלטון אלא גם ברופאים, במהנדסים, באנשי המשפט ובפקידים בכירים שתפקידם אינו רק כוח אלא עבודה זרה ממש של המונים קשיי יום, ולכן לא פלא שכאשר המושחתים נתפסים הרי שהאחרונים אינם כלל מבינים כיצד מעזים לעצור אותם.

מאחורי "מסך הברזל" הזה חונכו (וחינכו את עצמם...) המוני רופאים שללא שוחד הם לא יגישו אפילו עזרה ראשונה לחולה האומלל. במדינות ה"בננות" שבמזרח אירופה - ועד למצר ברינג, חונכו ההמונים שכדי לקבל שרותי ציבור טובים, או אפילו חבילת דואר שנשלחה אליהם, הרי שהם חייבים לתחוב "תשר" לפקיד הממונה, ובלי "תשר" כזה הם עלולים אפילו למצוא את עצמם בכלא. במדינות הללו התרגלו המושחתים לחשוב כי השחיתות היא כאשר הם נתפסים בקלקלתם על-ידי החוק ו/או על-ידי התקשורת. מפלגתו של ליברמן מייצגת קרוב למיליון ישראלים שהם והוריהם וזקני זקניהם חונכו לחשוב ולהאמין כך.אז מה הפלא בכלל שליברמן כועס שפותחים כנגדו בחקירה משטרתית דווקא ערב הבחירות, כשתוכן השחיתות המתגלית אינה בכלל מעניינת אותו?!

ומסתבר שמיום בואם של המהגרים הללו לישראל - בעיקר משנות ה-90 ואילך, איש לא העיר להם כי ישנה גם תרבות פוליטית אחרת. נכון אומנם שגם מושחתי ישראל אינם "צדיקי עולם" אבל כשישראלי - מכל רובד חברתי או אתני, נתפס בקלקלתו הציבורית הוא מנסה להפריך את אשמתו וחש בושה, אך אלה שחיו תחת משטר ה-ק.ג.ב. כשהם נתפסים, הם בכלל לא מבינים מדוע הם צריכים להתבייש ולכן הם נוזפים בחוק ובתקשורת שפשעו בנורמות המקובלות עליהם וחשפו את קלונם המושחת.

כך זה ברומניה - שם הפוליטיקאים המושחתים טוענים כי "לתקשורת אסור להתערב בעניינים פוליטיים",וכל זאת משום ששר רומני צולם מקבל שוחד כספי במעטפות. כך זה קורה במדינות אסיה התיכונה כאשר עיתונאים נעצרים משום ש"הכפישו את שמו הטוב של החוק", כך זה קורה בבולגריה, באוקראינה, בגרוזיה וכמובן ברוסיה של פוטין, כאשר אנשי ציבור שנלחמים על ניקיון כפיים מסולקים בבוז ובאלימות מתפקידיהם ולא פעם גם מוצאים את עצמם בכלא משום כך.

המהגרים הללו בישראל פשוט לא מבינים שהם הגיעו למקום שעליהם להחליף את הנורמות שלהם בנורמות הפוכות. "קשיי הקליטה" הללו מתורגמים כמובן למירמור עדתי - לאומני עד לכדי טענות של "אפליה מיגזרית". בנורמות של אותן מדינות הרי שנבחר ציבור ראוי לו לנבל את פיו בגסות, לשתות לשוכרה ולחיות חיי ראוותנות אישיים, פרוצים וכלכליים ללא שום בושה בעוד שעל הציבור לראות זאת כמובן מאליו. המיליון הזה - שעוד מימי הצארים, האצילים והפריצים הפכו שם השליטים לאלילים, חפצים לשמור על "האוטונומיה התרבותית" הזו שבשפתינו נקראת "שחיתות, וכל זאת גם כשהם חיים כבר בישראל.

כשהוקמה "ישראל בעליה" הרי שמקימיה ראו את הדגם הפוליטי המערבי כהדגם הפוליטי שלהם, ובדגם הזה ההתנערות משחיתות הייתה עבורם המהפך ממשטר החושך שממנו באו ומבתי הכלא שלו שבהם הם בילו ימים ולילות כלוחמי חופש וצדק. רובם של מצביעי המפלגה הזו היו בעיקר מבני העליות של שנות ה-70, עליות שברובן הביאו לארץ יהודים של ממש שהשלטון הסובייטי לשעבר ראה בהם עבריינים רק משום שהעולים הללו התנגדו לעבריינות הסובייטית.

אבל "ישראל בתינו" הורכבה מראשים ומציבור אחר. זהו ציבור מצביעים שהיה ברובו מעולי שנות ה-90, שרובם כלל אינו יהודים של ממש ואשר "מורשת פוטין" - הכוח והשרלטנות, הם הדגלים הפוליטיים שלהם. לא פלא הוא שהמופקדים על המושכות במפלגה החדשה הזו הם מן ה"תרבות הפוליטית" האגרסיבית שבה ה"תשר" והכבוד הם העיקר. חלק מהללו היה (והינו...) קשור לכאלה שהם בבחינת "משגיח נכנס ויוצא" בבתי הכלא, אך לא משום שישבו כ"אסירי ציון" או כאסירי חופש, אלא משום שישבו בבתי הכלא על עבירות שחיתות מסועפות. "ישראל בתנו" לא שאבה עוד את החיקוי שלה מהתרבות הפוליטית ארה"ב והמערב (כפי שעשתה זאת "ישראל בעלייה") אלא מהתרבות הפוליטית של פוטין ומנהיגי אוקראינה והקווקאז.

בתרבות הפוליטית של המדינות שתמיד היו ונשארו "מאחורי מסך הברזל", נהוג למנות חתולים שמנים - בשרי המשטרה, הפנים והמשפטים, כאלה שישמרו על חלב החוק, וכך גם תמשיך השחיתות לשלוט כשיטה נורמטיבית של ראשי "חוות החיות". ולכן לא פלא הוא שליברמן דרש למנות שרי משטרה ומשפטים ממפלגתו ומאנשיו, ודווקא כאשר תיקיו הפליליים הונחו על שולחן האישומים. ברוסיה, באוקראינה, בבולגריה ובאג'רביזאן זה מקובל אבל בארה"ב, בבריטניה ובגרמניה הס מלהזכיר בקשה כזו, ולו רק משום הבושה משומעי הבקשות הללו. במדינות האפלות הללו נוהגים עדיין "לבחור" באנשי ציבור דרך אוליגרכים ורשימות מסתוריות של ה"אח הגדול", אז מה הפלא שכך גם מתנהל איווט ליברמן ממולדובה הסובייטית לשעבר?

והנה, לליברמן יש עוד עזות להאשים ב"חקירה פוליטית", משטרה שהשר הממונה עליה בא ממפלגתו שלו ומכוח בקשתו שלו! אותו שר ששמו אהרונובי'ץ טען כי הוא "הופתע" מהחקירה. בעיני זה יותר מ"מוזר", ובמיוחד לאחר שליברמן כל כך דרש למנות שר ל"ביטחון פנים" לאחר שהסתבך בפלילים. הטיעון של אהרונוביץ' מזכיר לי את הימים שבהם נעצר השדרן החרדי שמואל בן עטר משום שהפעיל רדיו "פיראטי" ואילו שר התקשורת של אז - אריאל אטיאס, איש ש"ס, טען כי "זו הייתה המשטרה שעצרה אותו", אבל המשטרה מסקה כי "ללא בקשת משרד התקשורת הממונה על כך לא היינו פועלים". רק אדם שחי שנים את ההוויה של "ישראל בתינו" יכול היה לשלוף למעלה מארבעים חשודים עם למעלה מעשרים נושאים פליליים.

התשובה לתמיהות שלי יסתברו כאשר ליברמן יגיש את רשימת מועמדיו הקבועה לפרלמנט הישראלי. שמועות עקשניות טוענות כי לא לפני זמן מועט כבר החליט ליברמן שאהרונוביץ' לא ישובץ ברשימה לקדנציה הקרובה. מעניין שליברמן אינו סונט כיום באהרונובי'ץ כפי שעשה זאת נגד השר לביטחון פנים בימים שהחלו תיקיו להיפתח...

ו"שאלת תם" אחרונה למאמר זה. כיצד ייתכן שבמפלגה בוסיסטית ואבסולוטית כ"ישראל בתינו" הרי שראש המפלגה הכל יוכל לא ידע דבר וחצי דבר על מעללי עשרות נתיניו ובמשך שנים ארוכות, וכי אומנם ייתכן שה"אח הגדול", איווט ליברמן, לא היה כלל וכלל שייך לפרשה, על-אף שהוא ממונה שם על הכול, משרוך נעל ועד ראש?...