|   15:07:40
דלג
  מגזין הטכניון  
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

המים שאנו אוכלים

במסגרת פרויקט PJIP, המשותף לישראל, ירדן והרשות הפלשתינית, מפותחות טכנולוגיות חדשות להתפלת מי שפכים לצורך השקיה חקלאית שיחה עם מתאם הפרויקט, פרופסור יוסף הגין
09/01/2015  |   מגזין הטכניון   |   כתבות   |   הטכניון   |   תגובות
"אנשים אומרים, 'הרי יש הכל בסופר, אז מי צריך מחקר ומי צריך חקלאות?' - ושוכחים שמישהו צריך לייצר את האוכל הזה". הגין (מימין) במפגש עם השותף הירדני אחמד בולד [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

   רשימות קודמות
  עלה על כל דמיון
  קומנדו קוואלקום
  רובוטיקה בייבוא אישי
  חשבון הנפש
  האלכימאי

פרופסור יוסף הַגִין מודאג מאוד מצמצום התמיכה במחקר חקלאי ומהתרופפות קשרי אקדמיה-תעשיה בתחום זה. "הדגש עבר להיי-טק, והחקלאות נתפסת כענף לא חיוני. אנשים אומרים, 'הרי יש הכל בסופר, אז מי צריך מחקר ומי צריך חקלאות?' הם שוכחים שמישהו צריך לייצר את האוכל הזה, או את חומרי הגלם. התהליך ההרסני הזה, של הקטנת המודעות למחקר חקלאי והתמיכה בו, מתרחש גם במקומות אחרים, כמו ארה"ב, שבה פעל מרכז לאומי לפיתוח דשנים - מוסד עם ספרייה מעולה, פעילות מדעית אינטנסיבית, ובית חרושת. המרכז הזה, שהיה ה'מֶכָּה' של התחום, כבר אינו קיים."

פרופסור הגין הצטרף לשורות הטכניון בשנת 1963, כאשר החקלאות והמחקר החקלאי עוד נהנו מתמיכה משמעותית - "כי הייתה מודעות רבה לחשיבותם. דליה גרדינגר ז"ל הייתה המדענית של חברת דשנים, ומנכ"ל כי"ל היה חיים גבתי מקיבוץ גבת, שהאמין שתעשיית הדשנים חייבת לממן מחקר חקלאי. מאז, לצערי, התעשיות האלה הופרטו, ותהליך זה גרם להתרופפות משמעותית ביחסי אקדמיה-תעשיה. כיום, בפועל, אין מימון למחקרים בתחום הדשנים, והבעיה כמובן רחבה יותר ונוגעת למחקר החקלאי בכלל - כי הפילוסופיה החדשה לא תומכת במחקר הזה."

איבו הניג עושה עלייה

להוציא את המלח מהמים
בישראל, בניגוד למצב בירדן וברשות הפלשתינית, עוברים רוב מי השפכים טיפול שניוני (בבריכות חימצון), שמשמיד את רוב החיידקים הפתוגניים ומחסל את רוב החומר האורגני. "הבעיה היא שהטיפול השניוני לא מוציא מהמים את המלחים, וכשמשקים גידולים חקלאיים, המלח מצטבר בקרקע ופוגע ביבולים בטווח הארוך - טווח שעשוי להיות קצר במיוחד באזורים מדבריים. לכן זה האתגר המחקרי העיקרי שלנו בפרויקט: לפתח טכנולוגיות מבוססות-ממברנות להוצאת המלחים מהמים."

"רצף של ממברנות, שמתאים לשימוש בכל מקום שבו מטהרים מי שפכים". אחד ממתקני הטיהור בפרויקט [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
▪ ▪ ▪

הוא נולד ביוגוסלביה באוקטובר 1921, בשם איבו הניג, היה פעיל בתנועת השומר הצעיר, למד בתיכון ריאלי-מדעי ועלה לישראל - עם סרטיפיקט של סטודנט - מיד בתום בחינות הבגרות. כאן הוא בחר בלימודי חקלאות באוניברסיטה העברית, והיה לאחד מתלמידי המחזור הראשון של הפקולטה לחקלאות. אחרי שנתיים של לימודים עיוניים-מדעיים יצא לשנה מעשית של עבודה בקיבוץ רמת דוד, "שם עבדתי בכל ענפי החקלאות, כולל דילול צנוניות והידוק ערימות זבל". לאחר התואר הראשון, שבמהלכו פגש את חנה גומפרט, אשתו לעתיד, המשיך לתארים מתקדמים, וסיים את הדוקטורט ב-1949. במשך שנים רבות היה אסיסטנט ומרצה בפקולטה לחקלאות, ואת הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.

בשנת 1963 הגיע פרופסור הגין לטכניון, שגייס מרצים ליחידה החדשה - "המחלקה להנדסה חקלאית". כאן הוא המשיך במחקר במימון ובשיתוף תעשיית הדשנים, עסק בהוראה ומילא כמה תפקידים ניהוליים, ביניהם מנהל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, ומשנה לנשיא למחקר. בסוף השנה שעברה זכה באות "יקיר העיר חיפה". יש לו שלושה ילדים ועשרה נכדים.

כשפרש פרופסור הגין לגמלאות, לקראת סוף שנות התשעים, פנה אליו פרופסור אורי שמיר, מייסד GWRI (מכון גרנד למחקר המים בטכניון), בבקשה לשמש מתאם בפרויקט חדש: PJIP. מטרת הפרויקט, שיצא לדרך ב-1997, היא לפתח ולהקים מתקני טיהור מתקדמים בישראל, בירדן וברשות הפלשתינית, שיספקו לחקלאות המקומית מים ראויים להשקיה.

הפרויקט נהגה שנתיים קודם לכן, במפגש שקיימה אגודת ידידי הטכניון בבריטניה. במפגש זה, שאליו הוזמן חוסיין מלך ירדן, הקציבה האגודה סכום ראשוני לשיתוף פעולה ישראלי-ירדני-פלשתיני. פרופסור שמיר, שהיה שם, גייס בהמשך מימון נוסף ממרכז פרס לשלום, המלווה את הפרויקט עד היום, ועמוס חורב (כיום יו"ר אגודת דורשי הטכניון) גייס תרומות נוספות. אחד הגופים המרכזיים שתומך בפרויקט הוא USAID - הסוכנות הממשלתית האמריקנית לפיתוח בינלאומי. בפרויקט היה מעורב, מתחילתו, פרופסור רפי סמיט, כיום דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, שהוא אחד המומחים המובילים בתחום הממברנות.

"שמחתי להיענות בחיוב לפנייתו של אורי שמיר," אומר הגין. "הבנתי שיש כאן פרויקט ייחודי וחשוב, עם רגישויות תרבותיות ופוליטיות, שדורש תיאום מורכב בין גופים ישראלים (הטכניון, מכון וולקני ואוניברסיטת בן-גוריון), ירדניים ופלשתינים."

צריכת המים הלאומית בישראל עומדת על כ-1.2 מיליארד קוב בשנה, מהם מגיעים לשפכים כ-600 מיליון קוב. בישראל, בניגוד למצב בירדן וברשות הפלשתינית, עוברים רוב מי השפכים טיפול שניוני (בבריכות חימצון), שמשמיד את רוב החיידקים הפתוגניים ומחסל את רוב החומר האורגני. "הבעיה היא שהטיפול השניוני לא מוציא מהמים את המלחים, וכשמשקים גידולים חקלאיים, המלח מצטבר בקרקע ופוגע ביבולים בטווח הארוך - טווח שעשוי להיות קצר במיוחד באזורים מדבריים. לכן זה האתגר המחקרי העיקרי שלנו בפרויקט: לפתח טכנולוגיות מבוססות-ממברנות להוצאת המלחים מהמים."

בסופו של דבר מדובר כאן בהתפלה - הוצאת מלח מהמים בשיטות ממברנליות - אבל המתקנים הקיימים בשוק אינם יודעים להתמודד עם מי שפכים, הסותמים את הממברנות. "לכן זה בעצם מה שאנחנו עושים בעשור האחרון - משפרים את הממברנות הקיימות כך שיתאימו למים מזוהמים. חשוב לציין גם כי הממברנות האלה יקרות מאוד, ולכן חשוב שיהיה להן מנגנון ניקוי יעיל, כדי שלא נצטרך להחליף אותן כל פעם. לשמחתי כבר הגענו למערכת יעילה מאוד, שהיא גם סבירה מבחינת עלות. זהו בעצם רצף של ממברנות, שמתאים לשימוש בכל מקום שבו מטהרים מי שפכים. המים 'שלנו' אומנם קצת יקרים, אבל ההפרש הזה משמעותי פחות בגידול בחממות, שם התוצרת יקרה יחסית."

תפקידו כמתאם הפרויקט שלח את פרופסור הגין פעמים רבות לירדן ולשטחי הרשות, ויצר חברויות אמיתיות בינו לבין השותפים השונים. "פעם נסעתי עם אשתי לא-נג'אח, לבית של אחד השותפים שלנו, ואחר כך הוא ביקר אותנו בחיפה עם אשתו ושתי הבנות שלהם. ברבת-עמון הייתי עשר פעמים. אבל בשנים האחרונות המליצו לי השותפים הירדנים לא להיכנס לירדן, בעיקר בעקבות התנגדות בתוך האוניברסיטאות שקשורות בפרויקט."

לרנקה שבקפריסין היא מקום המפגש הניטרלי של הקבוצות המשתתפות בפרויקט, ובתקופה הקרובה יתקיים שם מפגש נוסף. "פעם ישבנו יחד במסעדה בקפריסין. בעל המסעדה שאל מאין אנחנו, וכשהשבנו שאנחנו מישראל, מירדן ומהרשות הפלשתינית הוא כמעט התעלף."

חשוב לו להדגיש שיש כאן שיתוף פעולה ממשי. "זה לא מצב ש'אנחנו מלמדים אותם'. יש חלוקת אחריות מוסכמת ומוגדרת, והחוקרים הפלשתינים הפגינו מחויבות גבוהה מאוד, ורמה מחקרית מרשימה. אלה חוקרים ותיקים, עם השכלה מערבית שלא נופלת מזו שלנו."

סילוק שיירי תרופות
"התרופפות משמעותית בתמיכה במחקר חקלאי". פרופ' הגין מקבל את אות יקיר העיר חיפה מידי ראש העיר, עו"ד יונה יהב [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
▪ ▪ ▪

בראש אחד המחקרים בפרויקט עומדים הפרופסורים קרלוס דוזורץ (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון) ורפיק קרמאן (הפקולטה לרוקחות, אוניברסיטת אל-קודס). במחקר זה מובילים השניים פיתוח של טכנולוגיות חדישות להרחקת שאריות-תרופות ממים מוּשבים המיועדים לחקלאות. "הציבור לא מודע לעובדה שמי שפכים מכילים הרבה תרופות," הם מסבירים. "למשל תרופות שנכנסות למערכת הביוב בתוך השתן שלנו. החשש הגדול הוא מהיווצרות של תערובות-תרופות ('קוקטיילים') מסוכנות במי השופכין, שיגיעו אחר כך למי ההשקיה ויחזרו אלינו במזון."

הפתרון של דוזורץ וקרמאן הוא סדרת ממברנות שמרחיקות מהמים את שיירי התרופות, ובמחקר זה כבר נרשמה הצלחה כמעט מלאה בסילוק החומרים. בניגוד לרוב המחקרים המבוצעים בעולם, כאן מדובר בפיילוט כמעט-תעשייתי, המבוצע בשיתוף פעולה הדוק עם חברת התרופות הצרפתית SANOFI.

"הכל התחיל חלק מאוד," אומר קרמאן, "אבל האינתיפאדה, ואחר כך המלחמה ב-2006, יצרו לא מעט קשיים. למרות זאת התעקשנו והמשכנו את המחקר, באמונה שהמדע חוצה גבולות. היו תקופות שהתקשורת בינינו, והביקורים ההדדיים, התנהלו בחשאי, אבל כיום זה כבר מאחורינו."

פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תאריך:  09/01/2015   |   עודכן:  09/01/2015
מגזין הטכניון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המים שאנו אוכלים
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהרון שחר
9/01/15 11:00
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תחושת האינטנסיביות תלווה אותנו לאורך החודשים הקרובים, כזו שתעזור לכל אחד להיות "מחודד" יותר בתגובות, אם כי אלה החשים "שבירים" יותר, יכולים להרגיש קושי להתמודד עם האינטנסיביות הזו וכדאי להם להיות בתוך מערכת יחסים עם אנשים רגישים יותר, איתם יוכלו לשחרר את אי-השקט או אי-הנוחות, את הדאגה או המחשבות החד-סטריות שלא מתפשרות.
09/01/2015  |  טובה ספרא  |   כתבות
גל הקור, שצפוי להגיע לשיאו ביום שישי הקרוב, דורש היערכות בפני עצמה - בדגש על התנהגות זהירה ואחראית עם אמצעי החימום השונים. יודגש, כי בכל מקרה ובכל שימוש באמצעי חימום קיים סיכון - הכללים המפורטים נועדו להפחית את הסיכונים הקיימים.
08/01/2015  |  אנדרי מטיאס  |   כתבות
בלוחות מודעות במקומות מרכזיים באוניברסיטת בר-אילן ניתלו בימים אלה, מודעות (ראו צילום) מטעם "הגילדה" - אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה. הקוראות לסטודנטים להשתתף, במחיר מסובסד של 20 שקלים בלבד, בסיור ואירוע שיערך מתחילת שעות הערב עד חצות הלילה לערך במבשלת חברת "קרלסברג". במודעה שמזכירה מודעת פרסומת מודגש כי באירוע יהיו "הרבה טעימות של בירות טובות. וערב קריוקי בסגנון "בירה ונשירה".
07/01/2015  |  אלי אלון  |   כתבות
ד"ר אביטל שריפט עושה את מה שהיא אוהבת לעשות. בתחילת 2014 התמנתה לתפקיד מנהלת מפעל הטילים "מב"ת", השייך לחטיבת מערכות הטילים והחלל של התעשיה האוירית לישראל, שהיא תעשיית הביטחון הגדולה ביותר בארץ. במסגרת תפקידה היא אחראית על יותר מ-300 עובדים, אותם היא מובילה במגוון רחב של פרויקטים - מחקר, פיתוח, ניסוי וייצור טילים - המיועדים לתקיפה בים, באוויר וביבשה.
07/01/2015  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
החלטת לאכול יותר בריא? אולי גם לנסות טבעונות? נכון, הרשת מלאה במתכונים וברעיונות, אבל יש גם הרבה מוצרים שאין לך מושג על קיומם ואולי יש מושג, אבל, מה עושים איתם? כדאי לך לדעת שאני טבעונית כבר 33 שנים ואוהבת מאוד לבשל תבשילים טעימים, מהירי-הכנה, מרשימים, שלא מצריכים עבודה רבה במטבח.
07/01/2015  |  ליאורה פסקר  |   כתבות
עלה על כל דמיון  /  מגזין הטכניון
קומנדו קוואלקום  /  מגזין הטכניון
רובוטיקה בייבוא אישי  /  מגזין הטכניון
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il