לא פעם צדה את עיני הציבור ידיעה ו/או כתבת צבע ענקית שמתארת איזה "רב גדול" שחזר בשאלה, או לחלופין "איש מרכזי בחברה החרדית" שאף הוא חזר בשאלה. בדרך כלל מדובר בדמויות הרבה יותר גמדיות ממה שמצהיר הפרסום, ודוגמאות לכך לא חסרות. גם כשהתקשורת רוצה להשמיץ את היהדות החרדית, אזי, מיד הופכים עבריינים חרדים ל"רבנים גדולים" או אפילו ל"אדמו"רים". כמובן שאינני בא לנסות ולהצדיק עבריינים בלבוש חרדי או לטעון כי שמושג ה"חזרה בשאלה" הוא שקר, אבל צריך קצת פרופורציות, כדי שהידיעה או הכתבה יהיו ברמה עיתונאית ולא ככתבות וידיעות פרסומיות במסגרת מלחמת החילוניים האנטי דתיים בחרדים. מאידך-גיסא, אני גם נגד אימוץ כל אותם שקרים, הגזמות והמצאת סיפורים סביב אנשים ומאורעות כדי להצליח ב"החזרה בתשובה" ובניגוח החילוניות. ולכן אני גם מרשה לעצמי לתקוף את הצד השני בחופשיות.
באחרונה הפך אברך לשעבר, מהממוצע ומטה - אברהם פרסטר שמו, מחסידות "בלזא", לכוכב התקשורת החילונית ולא קשה להבין מדוע: האיש עזב את דתו יחד עם אשתו ושמונת ילדיהם והתפקרו. כמובן שהתקשורת האנטי דתית עטה על השניים כמוצאי שלל רב. אברהם פרסטר תואר כ"בן לאחת המשפחות המכובדות בעדה החרדית והמקורבות לאדמו"ר מבלזא". ולפני כותרת זו לא שכחו כולם - בעיתונות ובטלוויזיה כאחד, להעניק את הכתובית הבאה: "
יאיר לפיד החרדי". כמו-כן פיארו את הפרסטר הזה, כאילו היה מגדולי היהדות החרדית.
מי שחי בעולם תת תרבות הסחי של רוב התקשורת החילונית (ואינני מתכוון, חס ושלום, לתרבותם של רוב היהודים החילוניים...) הרי שמיד האמין כי הנה לפניו עוד כשל חרדי שמקורו בה"דג מסריח מהראש". במיוחד הטעה אותו הראיון שנערך עם בני הזוג פרסטר, בתוכניתם של גיא ואורלי, בערוץ האנטי דתי ששמו "
ערוץ 10", בטלוויזיה. זהו ערוץ הכופה את עצמו אובססיבית על חשבונו וכיסו של הציבור. רדידותם הרעיונית של השניים (פרסטר ואשתו) - וחוסר האמונה שלהם בבורא העולם, הפתיעה גם את המראיינים האנטי דתיים שממולם. וממילא הצופים בבית מלמלו לעצמם שאם אלה ארזי היהדות החרדית, אזי, הם כבר מתארים לעצמם כיצד נראים אזובי הקיר שלה...
אבל הדברים אינם כפי שהוצגו. ראשית, הטעות הגדולה היא מכיוון ש"חצי האמת גרועה משקר". בשלבים הגבוהים של סולם ההיררכיה שבקרב העולם הנכרי ובקרב המקבילה החילונית - יהודית שלו (בארץ ובחו"ל), עומדת המוביליות התקשורתית. ממש נגיעה מהפוליטיקה הרי שהתקשורת היא הענף האינטלקטואלי והכוחני שלאחריו בדרוג,ולפעמים אפילו יותר מהפוליטיקה. אולי רק רופאים, איילי מחשב, עו"דים, מהנדסים, משוררים וסופרים עומדים מעל הפוליטיקאים והתיקשורנים. זהו העולם הנכרי שבו הדת היא רק מסגרת מיני רוחנית ו"כוהני הדת" הם עבור רוב רובו של הציבור הלא דתי הזה כקוריוזי עבר. ולכן, לא פלא הוא שהמוחות הטובים בעולם הנכרי והחילוני פונים לאפיקים הללו - ובתוכם התקשורת. הטלוויזיה - שהפכה עיקר השתעבדותו של הנכרי והחילוני, מנציחה את שדרני האקרן בראש מצעד הפופולריות,למרות שלא פעם השכלתם היא מינימלית יותר אף משל פועל פשוט (ראו מקרה יאיר לפיד למשל...). אבל לא כך הדברים ביהדות החרדית.
מיסטיקה כמו העבודות הזרות ממזרח אסיה ומאפריקה השחורה,והיא איננה אורח חיים עם תוכן של הסברים שלקוחים מדת אחרת(מהיהדות...) כמו האיסלאם. היהדות היא ההשקפה והתוכן האינטלקטואלי והמדעי ביותר שנוצר מאז ומעולם עם אין סוף של ספרות מדעית ואינטלקטואלית, ואילו הרוחניות ביהדות היא העיקר ולא חיי היום יום הגשמיים והמגושמים. ולכן טובי המוחות ביהדות החרדית זורמים לישיבות, לסמינרים,לתלמודי התורה ולעיסוק בשחיטה(זהו מקצוע שבו קיים מדע לצד הבנה ולא עוד קצביה...), לכשרות בכלל(למידת תזונה עם יראת שמים), בלנות (שימת דגש על טהרה ועבודת שמים), כתיבת קודש של ספרי תורה, מזוזות,מגילות ועוד, וכמובן דיינות,רבנות וכל ענייני ניהול הקודש.רק הפחות מוצלחים - שלא עומדים בלימודי עומק התורה ומקצועותיה ויכולתם והבנתם הרוחנית היא מוגבלת, נוהרים לעבר התקשורת החרדית, שבה ההעתקות מהתקשורת החילונית והזרה הן לחם חוקתה. זוהי תקשורת עלובה שרק בדיעבד הסכימו גדולי ישראל לתת לה היתר קיום,ואחרים מביניהם בכלל אסרוה. גם אני הגעתי לשוקת השבורה הזו בשנת 1998 והחלטתי לפרוש ממערכת עלובה של מעתיקי שמעות, לבלרים שלא יודעים מהו תחקיר אמת ואשר כספי שוחד ופוליטיקה צפון קוריאנית משמשים שם בערבוביה כדי להעלים את האמת מהקורא ולשרת מנגנון מפלגתי - מפלצתי אפל.
יש לציין שרוב הציבור החרדי כמעט שאינו קשור לתקשורת הזו אלא ניזון מלימודי ה"דף היומי" של הגמרא ומלימודי קודש בכלל, שמיועדים גם לחרדים עובדים. לפיכך לא פלא שלתקשורת החרדית נפלטים כל הלא יוצלחים והפחות רוחניים, שפסע הוא בינם לבין התפקרותם,משום רדידותם הרוחנית. אברהם פרסטר היה אחד מאלה אבל בגלל שינוי הנורמות והערכים בין היהדות החרדית לחילונית הרי ש"כוכבי" ערוץ השנור ששמו "ערוץ 10" (מתוך 100...) חשבו שבהכתירם את פרסטר כ"יאיר לפיד החרדי"(ופרסטר לא היה כל כך מפורסם גם בתקשורת החרדית,כפי שהתקשורת החילונית הציגה אותה...) הנה הם הנחיתו נוק - אאוט להשקפה החרדית. זה פשוט עניין של בורות חילונית בהכרת היהדות התורתית.
אבל מעבר לכך, גם תיאורו של פרסטר, כ"בן לאחת המשפחות האצילות בחסידות בלזא" הוא יותר ממוגזם, כמו גם היותו מ"מקורביו הגדולים של האדמו"ר מבלזא". פרסטר הוא בנו של מרדכי פרסטר - שהיה חבר עיריית י"ם מטעם חסידות בלזא ברשימת "
יהדות התורה", בקדנציה אחת בלבד (1993 - 1998). לימים התאדה החבר הזה גם מהעירייה גם מ"חשיבותו" בחסידות בלזא ובמקומו בא נציג אחר של החסידות הזו (בשם פיינר), ששרד שלוש קדנציות. גם הגעתו של אברהם פרסטר לניהול מוסדות בחסידות בלזא, ואף של בית המדרש הגדול שלה בי"ם, הייתה חולפת ולא קבועה, וכמו שמונו גם אחרים לפניו ואחריו, ומעולם לא היו ה"מקורבים לאדמו"ר" משום כך, כך מונה גם הוא. הנחיתות של פרסטר בתקשורת החרדית - ובמיוחד בערוץ הרדיו ה"חרדי - לייט" ששמו "קול חי", לא היו ארוכות,ואירעו משום שהוא לא היה מתאים לעבודה תורתית ורוחנית אמיתית באמת. אז אם כך מה כבר הפלא שהוא נשר מהיהדות התורתית?!
וישנה גם בעיה לא קטנה עם חסידות בלזא - שמסוף שנות ה-90 ועד היום הידרדרה לתהום הנשייה המודרנית - חילונית,עם קריצות והשתלבות במהלכים רפורמיסטיים כמו עבודה במשטרה,הפעלת ערוץ "הידברות" שכל כולו תכנים ציוניים, ומאבק בחרדיות שהייתה פעם נחלת החסידות הזו עד שלבסוף הכניסה מרצים פוקרים לישיבות של בלזא,כמו את אותו
יוסי מלמן מ
עיתון הארץ. לפיכך הרי שרבים מהחסידים בחסידות הזו החלו לפתע להעריץ את הפוליטיקה והתקשורת החילונית ושכחו מהשקפה תורתית מהי.כיום,לאחר פרשת פרסטר מנסים בחסידות בלזא להאשים במיוחד את ח"כ
ישראל אייכלר - נציגם בפרלמנט(ברשימת "יהדות התורה"), כי הוא האשם בהפיכת הממד התקשורתי לעיקרי בקרב צעירי החסידות, במקום הממד התורתי ששלט שם מימים ימימה.יש הרבה בטענות הללו אך זו לא הסיבה היחידה להידרדרות החסידות הזו לרמה תורתית נמוכה כל כך.
מחלת הפרסום התקשורתית של אייכלר אומנם החלה את המרוץ להידרדרות לפסים אנטי השקפתיים כאלה אבל היא לא הייתה היחידה, והיא הייתה והינה חלק ממכלול של מדיניות החסידות לכרוע ברך לפני העולם החילוני כדי להיות עצמאית מבחינה פוליטית ולא להיות תלויה רק ב"יהדות התורה" ובעולם החרדי. מעשהו של פרסטר אומנם הביא לשוק מסוים בחסידות ולמחשבה מחדש על הדרך שעלתה עליה מזה יותר משני עשורים,אבל מנגד גם המהפך בחזרה,של החסידות הזו, עדיין רחוק מהעין.
כדי להבין איזה מהפך עברה החסידות הזו - שלימים הפכו חסידיה ל"חב"דניקים של פרס ואח"כ לסמן הציוני של הפורשים מההשקפה החרדית הקלאסית,יש לספר כי עם קבלת השמועה על הצהרת בלפור הרי שהעולם החרדי דאז לא ידע כיצד להתנהג. מחד-גיסא, היהדות החרדית התנגדה בכל תוקף לעצמאות ציונית בארץ הקודש וראתה בכך את הגרוע שבאסונות,מבחינת התפקרותו של עם ישראל (אם לציונים יהיה כלי מדיני לשליטה בעם היהודי).
רוב רובם של הרבנים והאדמו"רים דאז היו אנטי ציונים חריפים כה"חפץ חיים", הגר"א ווסרמן,הרב חיים עוזר גורוזי'נסקי, האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקש, האדמו"ר רבי יואל טיטלבאום מסאטמר, האדמו"ר רבי רוזנבוים מקרשניף, הרש"ב מלובאביטש, הרב יעקב חיים סופר בעל ה"כף החיים", ה"סבא קדישא" שלמה אלפנדרי, האלשיך, הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב מבריסק - רבי חיים סולובייצי'ק וכמובן המהרי"ד מבלזא,שהיה אז האדמו"ר האמור של חסידות בלזא.מאידך-גיסא,הרי שכל אותם רבנים גדולים וקדושים חששו לצאת נגד הצהרתו של הלורד בלפור כדי לא להתגרות באומות העולם. ואז - כשכל גדולי ישראל עדיין חככו בדעתם כיצד לפעול בנושא,קם המהרי"ד מבלזא (שהיה בעברו גם ממתנגדי הקמת "אגודת ישראל" וצפה כי זו תהפוך ל"מפלגה ציונית כה"מזרחי") ועשה מעשה.הוא קרא לבלפור ולהצהרתו בכינוי גנאי יהודי מבזה ביותר כשנקב בשמו של האליל המואבי "בעל פעור". את דבריו הקשים נימק בדברי המהר"ל מפראג שטען כי גם אם אומות העולם יכריחו את עם ישראל לקבל עצמאות לפני בוא משיח צדקנו הרי שעלינו לסרב ב"ייהרג ובל יעבור". לאחר דברים אלה החרו אחריו כל גדולי ישראל והרימו ראשם נגד הצהרת בלפור. דהיינו,חסידות בלזא הייתה "פטיש הימיני" האנטי ציוני בשנת 1918.
לסיום, הרי שכדאי לבדוק שוב ושוב את הנאמר בתקשורת החילונית - ובמיוחד בזו הטלויזיונית האנטי דתית, כשמדובר בתיאורים "אוביקטיביים" של החברה החרדית. גם התיאור התקשורתי, שפרסטר היה משורות ה"עדה החרדית", הרי ששקר הוא משום שלאיש ולחסידותו לא היה ואין גם שום קשר ל"עדה החרדית" (שאיננה כלל משתתפת בבחירות השונות בארץ), אבל זה כבר שכיח שה"מומחים" וה"תחקירנים" הכול כך "ידעניים" של התקשורת החילונית מבלבלים השכם והערב בין המושג הכללי ששמו ה"חברה החרדית" לבין קבוצה בחברה החרדית שקרואה ה"עדה החרדית". זו גם הסיבה שאנשי שוליים חרדים כדודי זילברשלג, קובי אריאלי, עו"ד הלברטל, גרא, יונתן שרייבר ועוד אנשי ונשות שוליים ביהדות החרדית פיארו ומפארים במיוחד את מסכי הערוצים הטלויזיונים, אבל כשנלחמים ביהדות בכל מחיר הרי שזה חשוב שלבורות הזו ולדמויות השוליים הללו יהיה בטלוויזיה ובתקשורת החילונית תפקיד מרכזי של "כינור ראשון"...
