ב-24.5.01 אירע אסון אולמי ורסאי. 23 אורחים נהרגו וכן כ-380 איש נפצעו. מעבר לאשמים הישירים אין ספק שרשויות הפיקוח של עיריית ירושלים כשלו בתפקודן. ראש העירייה דאז הלא הוא
אהוד אולמרט כשנשאל אם הוא צריך להסיק מסקנות אישיות ולהתפטר מתפקידו הגיב בזעם ולא הבין מה לו ולאסון. אם היה מתפטר והקרירה הפוליטית שלו הייתה נקטעת לא היה מסתבך לפחות בחלק מהפרשות שנחשפו ואנו לא היינו סובלים מעונשו של זה. מקרה אולמרט הוא דוגמה אחת מיני רבות של חוסר acountability שמיתרגמת לנשיאה באחראיות בשילוב מתן דין וחשבון על מעשה או מחדל.
רגישות ציבורית מספקת ודרישה ללקיחת אחראיות לא הייתה מאפשרת ל
אלי ישי להמשיך בתפקידו כשר הפנים לאחר אסון הכרמל בו כשלו שרותי הכבאות ו-44 אנשים קיפחו את חייהם. ההצטדקות של אלי ישי כי הוא התריע בכתב על מצב שרותי הכיבוי מעידה על חוסר התאמתו לתפקיד של שר ואף לפחות מזה. אם היה יודע שבהתקיים הכתוב בהתראותיו הוא ישלם בכיסאו על המחדל, סביר להניח שלא היה מסתפק במכתבים אלא היה הופך שולחנות, מגרד תקציבים, יוצר משבר קואליציוני או מתפטר.אדם זה ממשיך בקרירה פוליטית כאילו אסון הכרמל הוא גזירה משמיים ולא מחדל בני תמותה והוא בראשם.
גם מערכות הניהול לוקות במחדל האחראיות. בימים אלה אנו בעיצומה של פרשת
בנק לאומי. המככבת בפיאסקו זה היא
גליה מאור שב-1983 בעת משבר מניות הבנקים הייתה המפקחת על הבנקים ותחת אפה בוצע המהלך הכושל של ויסות מניות הבנקים שעלה למשק מיליארדי דולרים. היא לא עשתה דבר כדי למנוע זאת. מעניין אם גם היא נופפה בתזכיר בו התריעה על התופעה. לו הייתה מסיקה מסקנות לא הייתה מתמנית למנכלית בנק לאומי ואולי היה נמנע הפיאסקו הנוכחי שהנזק המצטבר בגינו עלול להסתכם במיליארד דולר.
סימן לכך שהאשמה במחדל לא חודרת לתודעת מחולליו מתבטא בקיום אסיפת 42 המנהלים הבכירים רובם לשעבר, נגדם הוגשה תביעה, באולם של בנק לאומי. במילים אחרות בנק לאומי העלול להתעמת איתם בבית המשפט נותן להם אכסניה. האמריקנים עוקבים אחר כל דבר שנעשה והם יגיבו בעיתוי המתאים להם.בנק לאומי צריך לזכור שהוא עדיין במצב של תביעה על תנאי מצד הרשויות האמריקניות.
החוסר ב-accountability מתבטא ברמות הגבוהות ביותר. עצם האפשרות שעברינים מורשעים יוכלו אי-פעם להיות חברי כנסת ואף יותר נוגדת כל הגיון. כשח"כ ניצב (בדימוס)
משה מזרחי, עליו מעידים שסרגל עקום לידו, ניסה לגרום בחקיקה שהרשאה בקלון תשלול אפשרות לחזור לכנסת הוא נאלץ להתפשר בהכפלת תקופת השלילה בלבד. עקב טעות החקיקה לא בוצעה, מצדדי ההליך טוענים שהנידון כבר שילם חובו לחברה בעוד שוללי מתן האפשרות לחזרה לזירה הפוליטית יענו שאותו הגיון לפיו עבריין לא יכול לשמש כשופט יחול גם על אי-כשירותו להיות מחוקק קרי ח"כ.
הגוף היחיד שיודע לטפל באי תיפקוד ראוי הוא הצבא. כל עוד הנורמות הקימות מושלות בכיפה אין להתפלא שראש הממשלה מאשים את קודמיו ושריו בכשלי בצוע כאילו שכל אחד מאיתנו הוא ראש הממשלה והוא סתם אדם שיושב במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור.
בראשית שנות השישים התפוצצה באנגליה פרשת פרופיומו המפורסמת. גיבורה שר ההגנה ג'ון פרופיומו נאלץ להתפטר עקב זאת ששיקר לפרלמנט כשהכחיש את היחסים שקיים עם נערת הליווי כריסטין קילר שמצידה קיימה יחסים גם עם הנספח הצבאי הרוסי. מאז ועד מותו לא חזר לחיים הפוליטיים. במילים אחרות יש קוד התנהגות שאם פגעת בו אתה accountable עליך להסיק את המסקנות. אין צורך בפלפולים משפטיים מיותרים. אנחנו עוד לא שם, לא הגענו למה שהאנגלים הגיעו לפני יותר מחמישים שנה, אך צריך להגיע ולתמוך במזרחי וחבריו.