הכנעה, שוט ועקומת הלימוד

מקבלת בהכנעה

מאז ומתמיד אני מוקסם מהלוליינות המילולית של האירופאים. למשל, בסיקור הפיגוע בשבועון הסטירי שארלי הבדו בפאריס, לא הזכירו רוב עיתוני העולם, שהמתנקשים הם מוסלמים. ובה בעת דיווחו, כי הם צרחו בעת הירי - אלוהים הוא אדיר! חס וחלילה מלדווח, כי צריחתם הייתה, אללה הוא אכבר!

בגרמניה (כמובן!) יש כבר הפגנות גדולות נגד מוסלמים, אך גם בצרפת. בזה, כנראה, תסתכם התגובה. נדמה לי, שפרט להצבעה גורפת בעד מארין לה-פן הלאומנית בצרפת, לא יקרה דבר. סליחה - יהיו גינויים בשפה רפה. כפי שאומרים בערבית - על מלים אין מכס.

אירופה מקבלת בהכנעה את אסלומה כהכנה לקראת הקמת חאליפות אירוּבה. יש לכך הרבה סיבות - ובעיקר, פוליטיות. לסוציאליסטים נוח לקדם הגירה של מוסלמים בשם הפלוראליזם והאחווה, אך מתוך חשבונאות צינית, שהמוסלמים יצביעו עבורם. בסיכומו של דבר, הם מתעלמים בעיוורונם מהעובדה, שכשיהיה רוב מוסלמי יישללו זכויות וחיים מכל מי שאינו הולך בתלם, או מאמין בחופש דעה, שאינה מופיעה בחדית'.

נכון, שנאת זרים (קסנופוביה) אירופאית תפגע ביהודים, אך השתלטות המוסלמים על אירופה המערבית עומדת להכחיד את היהודים וגם את כל בסיס התרבות המערבית לטובת ברבריות נוסח 'דין מוחמד בסיף".

והתמימים, שאינם מאמינים - שיביטו אל דאעש.

השוט הכפול

אני אוהב את הרברבנות הישראלית. כבר כשהחלו פעולות הטרור (להזכירכם - אחד בינואר 1965 נחשב ליום הפעולה המבצעית הראשונה של פתח), הגיבה ישראל בשפך מילולי ובכמעט אפס-מעשה. ססמתו של לוי אשכול, "הפנקס פתוח והיד רושמת", ליוותה אותנו. והיד רשמה ללא הרף.

בסיכומו של דבר, למרות הדמגוגיה, נכנעה ישראל לטרור, ועשתה כל טעות אפשרית במלחמתה בטרור - למרות שגדולי התיאורטיקנים ללוחמה בטרור נמצאים אצלנו, ומנסים למכור את סחורתם ברחבי העולם. הסנדלר המסכן הולך יחף.

לפני כמה עשרות שנים ניסחו מומחים הגדרה מעניינת להשפעת הטרור על הציבור - השוט הכפול. השוט הקצר גורם להקשחה זמנית (ובעיקר, ברמה המילולית) של עמדות הציבור ומנהיגיו. השוט הארוך מפורר בסופו של דבר את עמדת הציבור נגד הטרור.

אם אינכם מקבלים את המודל - הסבירו נא את התקפלותנו הכמעט-אוטומטית בחמשת העשורים האחרונים מול מתקפות הטרור (כולל הבריחה המבישה והמטומטמת מגוש-קטיף).

בקבוקונים מסוכנים

בספירת המלאי סימנו את הבקבוקון כמושמד, וראו זה פלא, הוא נמצא כעבור זמן-מה מתחת למקרר חנקן נוזלי במעבדה בבסיס פורט דֶטריק במרילנד. בבקבוקון הייתה פטרייה רעלנית מסוכנת במיוחד. חודשיים לפני כן מצאו עובדים במעבדה צלחת פֶטְרי הפוכה, שהונחה על רצפת המעבדה, ובה רעלן מסוכן.

הממשל האמריקני לא פרסם מה היה בבקבוקון ובצלחת הפטרי, אך תכולתם נמצאת ברשימה הפדרלית של רעלנים ושל חומרים ביולוגיים מסוכנים - כלומר, קטלניים.

זה אומנם קרה בשנת 2012, אך הממשל עשה מאמץ להסתיר את הממצאים.
בספטמבר 2013 נמצא באוטוקלאב (מכשיר נפוץ ביותר לעיקור בחום לח) שק של אשפה בלתי-מטוהרת ממעבדת NBACC. התברר, שהשק שכב באוטוקלאב 25 ימים, ותוכנו זיהם את המכשיר. ביולי נמצא ארגז, בו 300 בקבוקונים בחדר מחסן ברשות המזון והתרופות (FDA) האמריקנית בבתסדה שליד ואשינגטון הבירה. חלק מהבקבוקונים הכילו נגיפי אבעבועות-רוח. אז התברר, שלרשות אין אישור מארגון הבריאות העולמי להחזיק את הנגיף, אלא רק למעבדות המרכזים למניעת מגפות (CDC) באטלנטה, ג'ורג'יה.

ובאותו החודש נמצאו בקבוקונים, שהכילו רעלנים - כולל בוטוליניום וריסין - מחוץ למקום, שאמורים היו להיות במכונים האמריקניים לבריאות (NIH).

דליפת חומרים ביולוגיים מסוכנים ממעבדות מחקר הנה סיכון מוכר - וכנראה, סיוט בלתי-נמנע של הטיפול בחומרים הללו. המדובר בטעויות אנוש, שאי-אפשר למונען, אלא רק לצמצמן.

הביקורת המתמדת עוזרת לפקח על המעבדות, שעוסקות בחומרים ביולוגיים מסוכנים. בשנת 2014 נמצאו במעבדות אמריקניות 27 חריגות מההוראות החמורות. לעומת זאת, בשנת 2009, נמצאו 9,000 בקבוקונים, שלא נרשמו במלאי. התברר, שהכילו כמות קטנה של חומרים, ששימשו למחקר, אך החוקרים עזבו כבר את משרתותיהם. כתוצאה מכך, תוקנו התקנות על-מנת להבטיח אי-הישנות התופעה.

עקומת לימוד

קשה להתפעל מהביצוע הצרפתי בהשתלטות על המרכול הכשר בדרום פאריס. זו דוגמה בוטה לחוסר מקצועיות, המאפיין מי שאין לו, למזלו, ניסיון בלוחמה בטרור.

רצוי למחוק חלק מהשמחה לאיד הצרפתים. גם אצלנו ובגרמניה הפעולות הראשונות בלוט"ר היו אסון (ראו, למשל, אירוע הספורטאים במשחקים האולימפיים במינכן ואירוע מעלות). כשהפקת הלקחים נעשתה נכונה - התמונה השתנתה.

אפשר לאחל לצרפתים, שלא יצברו עוד ניסיון, אך זו ברכה מנותקת מהמציאות. אלפי לוחמים מוסלמיים, שיחזרו משדות הקרב של דאעש בסוריה ובעירק, יכניסו את אירופה למרחץ דמים; ועל כך מתריעים כל ארגוני הביון.

כבר במאה התשע-עשרה הציע קארל פון קלאוזביץ לשלוח קצינים להילחם במלחמות לא-להם, כדי שיתאמנו, ויצברו ניסיון קרבי. הגרסה המודרנית של עצתו הנה שיתוף-פעולה בינלאומי בין הלוחמים בטרור בכל זירות הלחימה.

לשיתוף-הפעולה נדרשת הגדרה מדויקת של האויב ושל האיום. את אלה אי-אפשר להשיג כשמתעלמים מהיסוד האיסלאמיסטי בטרור הבינלאומי - עניין שהס מלהזכירו באירופה המערבית, שמתאמצת להאמין ברב-תרבותיות.

אפילו התמימים באמריקנים מנסים להתעלם מהגורם הפונדמנטליסטי-מוסלמי, ובשם איזו ליברליות מזויפת מנסים למנוע פעולה נגד מרכזי ההסתה המוסלמיים, שעוסקים גם בגיוס כספים למען הטרור. אך למציאות יש פן מגעיל - ולבסוף תטפח על פניהם.

זו עובדה קשה מאוד למי שניסו בכל מאודם למחוק את היסוד הדתי מחייהם ומחיי הזולת, וקשה להם להסתגל אליה (שלא לדבר על אידיאולוגיה, הטחה את עיניהם). כלומר, למרות הכל, יש כאן מלחמת דת ולא סכסוך טריטוריאלי על פיסת נדל"ן. משמע, ויתורים פה, שם וגם שם לא יפתרו את הבעיה. האיסלאם הפונדמנטליסטי אינו מוכן לקבל נוכחות של אחרים (גם לא של מוסלמים, שאינם מאמינים במה שהוא מאמין), והוא נכון להשמידם. עכשיו אלה יהודים, אך גם נוצרים (למרות ניסיונות המערב להתעלם מכך), דרוזים, עלאווים, אשורים ובני מיעוטים אחרים. אחר כך יעמדו בתור השיעים וסונים, שאינם הולכים בתלם.

ימי הביניים חוזרים בנוסח אפל במיוחד.