הכוח המניע

הנשיא אשר גרוניס;
חבריי שופטי בית המשפט העליון;
נשיא בית הדין הארצי לעבודה;
כבוד נשיאי בתי המשפט העליון בעבר, השופטים מאיר שמגר, אהרן ברק ודורית ביניש;
שופטי בית המשפט העליון בדימוס;
היועץ המשפטי לממשלה;
פרקליט המדינה;
הסניגור הציבורי הארצי;
שרי המשפטים לשעבר;
מנהל בתי המשפט;
נשיאי בתי המשפט ונשיאי בתי הדין לעבודה;
שופטות ושופטים;
עורכי דין, אנשי אקדמיה, ידידים, חברים ובני משפחתו של הנשיא גרוניס - רעייתו רינה; מאיה וכפיר, אילנה, שרי, והנכדים איתי ובן. מכובדי כולם.

היום הוא יום פרישתו של הנשיא גרוניס מכס השיפוט, לאחר שנים רבות בשירות הציבור. הנשיא גרוניס נמנה על הוותיקים בשופטי ישראל. הוא מונה הישר לבית המשפט המחוזי בשנת 1988, ולבית משפט זה מונה בשנת 2003 לאחר כהונה בפועל בתפקיד. בטרם מונה כשופט, הוא חילק את זמנו בין הפרקטיקה הפרטית לבין האקדמיה. הן את דרכו הניהולית, שבאה לידי ביטוי בהדגשה יתרה בתקופת נשיאותו, והן את דרכו השיפוטית אפיינה מאז ומתמיד הגישה של שיפור השירות לאזרח. שנות הנשיאות של הנשיא גרוניס היו שנות פריחה בהם כישורי הניהול שלו קיבלו ביטוי. הנשיא גרוניס הנהיג את בית המשפט ביד בוטחת, כשהוא נותן דעתו תמיד לתמונה הכוללת של מערכת בתי המשפט ולפרטים הקטנים. לצד כל אלה שם הנשיא גרוניס דגש על דאגה לִכְלָל השופטים והעובדים גם יחד מתוך הכרה כי השופטים והעובדים הם הכוח המניע של המערכת.

בתקופתו גובשה מול משרד האוצר תוכנית המכונה "התוכנית האסטרטגית". תוכנית זו מצאה את ביטוייה בהסדר רב שנתי שמטרתו לעצב מחדש את פני מערכת בתי המשפט, כך שתהיה עם הפנים למתדיין, מתוך מטרה לשפר את השירות הניתן לו; לקצר את התור לשמיעת משפטים ואת זמן ההמתנה; לזכות את האזרח בשירות טוב יותר במזכירויות בתי המשפט; להקטין את עומסי העבודה; וליצור תשתית עבודה ראויה לעבודת השופטים והרשמים. זהו פרויקט הדגל של המערכת. הנשיא גרוניס הביא אותו - יחד עם מנהל בתי המשפט, השופט שפיצר - אל קרוב לנקודת הזינוק; ראשי המערכת המשפטית והניהולית שוקדים עתה על פרטי הפרויקט, שיהיה משימתה הניהולית המרכזית של המערכת בשנים שתבואנה. אנו מקווים להתחיל ביישומו בקרוב.

הנשיא גרוניס שם דגש רב על היעילות הדיונית, כמכשיר חיוני למימוש זכויות מהותיות, ועל הצורך לשמור מכל משמר על הזמן השיפוטי שהוא, כלשונו, "המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת" (רע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי פסקה 4 (14.9.2005)). על כן, כך נקבע, אין לאפשר לבעל דין זה או אחר לפגוע בלא הצדקה במשאב מוגבל זה. בתקופת נשיאותו הוציא הנשיא גרוניס נוהל חדש בטיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון. לפי הנוהל, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד, ואף שינוי מועד דיון מטעמי בית משפט ייעשה במקרים חריגים. בנוהל זה, עמד הנשיא גרוניס על הנזק הרב שנגרם לבעלי הדין כתוצאה מדחיית דיונים, וציין כי עמידה קפדנית על מניעת דחיות מועדי דיונים שאין ביסודן הצדקה ממשית תסייע בין היתר במאמצים לקיצור אורך חיי תיקים במערכת. נוהל זה עורר לעתים מחלוקות, ואף הוגשה נגדו עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, שנדחתה (בג"ץ 4703/14 שרון נ' נשיא בית המשפט העליון (31.11.2014)). בצד הנוהל האמור, הנהיג הנשיא שמיעה רצופה של תיקים בהליכים פליליים. השקפתו של הנשיא בדבר הצורך לשמור על האינטרס של כלל המתדיינים באה לידי ביטוי בפסקי דין רבים שנתן. בעניין בובליל, התייחס הנשיא גרוניס לדרך שבה נוקטים לעתים נתבעים, המעלים תחילה רק טענות דיוניות שמטרתן להביא לדחיית התביעה על הסף, בלא העלאת טענות לגוף העניין. דעתו של השופט גרוניס הייתה, כי מנקודת מבט מערכתית, הנושאת עיניה לטיפול יעיל בכלל התיקים, עדיף כי בדרך כלל הנתבע יציג את טענותיו לגוף העניין לצד טענות דיוניות (רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5.2.2007)). בעניין אחר, קבע הנשיא גרוניס כי משנסתיימה פרשת התביעה (או לקראת סיומה) אין לאפשר תיקון מאוחר של כתבי טענות שיש בו כדי להביא לפתיחה מחדש של מסכת הראיות. הטעם למסקנה זו היה, בין היתר, כי התרת תיקון כתב טענות בשלב מתקדם בהליך, עלולה להביא לכך שמשאבים שיפוטיים רבים נוספים יוקדשו לבירורו, תוך פגיעה במתדיינים אחרים, שתיקיהם ממתינים להכרעתו של בית המשפט (רע"א 7709/06 עיריית הרצליה נ' ב. ר. מסעדות (הרצליה פיתוח) בע"מ (29.10.2006)). טעמים דומים הובילוהו גם לדחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שלא לאפשר הגשת ראיות באיחור. היעתרות לבקשה, כך קבע, עשויה לפגוע לא רק באינטרסים של הצד האחר בתיק, "אלא אף באלה של כלל המתדיינים, המתדפקים על דלתות בית המשפט וממתינים לשמיעת תיקיהם" (רע"א 5281/07 בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ נ' גד ש. מהנדסים (1995) בע"מ, פסקה 3 (5.7.2007)); ועוד ועוד.

חשיבה יצירתית

בשנים הראשונות לכהונתו של הנשיא גרוניס ולכהונתי שלי בבית המשפט העליון הרבינו לשבת יחד בהרכבים בראשותו, יחד עם חברתנו השופטת חיות. בהדרגה פוזר ההרכב, ובדרך כלל עמד כל אחד משלושתנו בראש הרכב. לימים שובצתי עמו בהרכבים מורחבים, או בעניינים אחרים שהיה בהם צורך בשיבוץ הרכב בכיר של בית המשפט. בשבתנו יחד עמדתי על תכונותיו של הנשיא גרוניס כשופט יעיל, ענייני, הוגן, מוכן היטב, המכיר את פרטי העניין, ניחן בחשיבה יצירתית ובעל רעיונות מקוריים כיצד ליישב סכסוכים. ההרכבים הרבים שבהם ישבנו יחד לדין זכורים לי כפרקים יפים על כס השיפוט. עבדנו, בראשותו, כתזמורת שהיטיבה לנגן.

כשופט, הנשיא גרוניס עסק בכל תחומי המשפט ובכולם כתב פסקי דין חשובים. בפסיקתו הדגיש את הצורך לנקוט איפוק שיפוטי בעת בחינה חוקתית של חוקי הכנסת. כך היה, למשל, בפרשת חוק טל, שעניינה חוקתיותו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות (בג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פ"ד סא(1) 619 (2006)), ובעניין לימודי הליבה בכיתות ט'-י"ב בישיבות הקטנות (בג"ץ 3752/10 רובינשטיין נ' הכנסת (17.9.2014)). לצד זאת, הוא שם דגש על הצורך בהגנה על זכויות המיעוט ועל עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי.

אחד העקרונות העוברים כחוט השני בפסיקתו של הנשיא גרוניס הוא עֶקרון הוודאות המשפטית. כך, עמדתו בנוגע לעילת הסבירות במשפט המינהלי היא, כי יש לצמצם את השימוש בה, ולהעדיף בדרך כלל עילות התערבות קונקרטיות יותר, שהשימוש בהן יגביר את הוודאות המשפטית (בג"ץ 5853/07 אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, פ"ד סב(3) 445 (2007); בג"ץ 4921/13 אומ"ץ נ' רוכברגר (14.10.2013)). גישתו זו באה לידי ביטוי גם בנושא פרשנות חוזים, שבו התריע מפני "שכתוב" החוזה על-ידי בית המשפט (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006)) ובדיני הנזיקין, בדחייתו את האפשרות לפסוק פיצוי על-פי הסתברות, במקרים של "סיבתיות עמומה" בין ההתרשלות לנזק (דנ"א 4693/05 בית חולים כרמל - חיפה נ' מלול, פ"ד סד(1) 533 (2010)).

עבודה אקדמית

תחום המשפט הפרטי היה תחום מומחיותו המובהק של הנשיא גרוניס. תרומה ייחודית הייתה לו בתחום פשיטות הרגל והפירוקים ובתחום התובענות הייצוגיות. השופט שלמה לוין והשופט גרוניס חיברו את המהדורה השנייה והשלישית של הספר פשיטת רגל, המהווה מורה נבוכים לכל העוסקים בדבר, ואני תקווה כי לאחר צאתו של הנשיא גרוניס לגמלאות נזכה ליהנות מפירות נוספים של עבודתו האקדמית. פסקי הדין המנחים בתחומים אלה הם רבים - מתוכם בחרתי להזכיר פסק דין אחד בענייני חדלות פירעון, שנדון לאחרונה בפני הרכב מורחב, הוא עניין טרבלסי (ע"א 110/08 המוסד לביטוח לאומי נ' טרבלסי (28.1.2014)). השאלה שהתעוררה שם הייתה האם על המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלה לעובדיה של חברה שלגביה ניתן צו הקפאת הליכים ובעניינה אושר הסדר נושים, וזאת מבלי שניתן צו פירוק. עמדתו של הנשיא הייתה כי אין להרחיב, בדרך של חקיקה שיפוטית, את הזכאות לגמלה במקרה זה, וכי יש להשאיר זאת להכרעת המחוקק. בפסק דינו של הנשיא צוין, כי הרחבת הזכאות לגמלה גם לעובדי חברה שבעניינה אושר הסדר נושים, עלולה להוביל לתשלום כספי הגמלה גם לעובדים שלא איבדו את מקום עבודתם, באופן המרחיב את הסיכון הצר יותר שאותו ביקש המחוקק לבטח. טעם נוסף הוא שהרחבת הזכות לגמלה עלולה להיות מנוצלת לרעה על-ידי בעלי השליטה בחברה.

ואדגים עוד מתחום נוסף שבו מתמחה הנשיא - תחום התובענות הייצוגיות. בפסיקותיו של הנשיא גרוניס בתחום זה, הושם דגש מצד אחד על הצורך במתן תמריצים להגשת תובענות ראויות ומצד שני על החשש מפני הצפת בתי המשפט בתובענות סרק. כך, בעניינים שונים (רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (15.4.2007); רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית נ' נאור (19.7.2012)), קבע הנשיא גרוניס כי אין מקום להתיר למגישי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שסיכוייהן קלושים, להגיש ראיות באיחור ולנסות לשפרן לאחר הגשתן. מדובר לרוב בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בחופזה, ימים ספורים בלבד לאחר שאירע האירוע מושא ההליך, כאשר לאחר מכן מוגשות בקשות חוזרות ונשנות לתקנן. עמדתו של הנשיא גרוניס בנושא זה הייתה, כי היעתרות לבקשות תיקון פעם אחר פעם עלולה לעודד הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות על-ידי תובעים בלתי ראויים, אשר התנהלותם מעוררת חשש באשר ליכולתם לייצג באופן הולם את עניינם של כלל חברי הקבוצה (רע"א 4253/14 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (29.12.2014)). השופט גרוניס עמד בפסיקותיו גם על המשמעות הקשה שעלולה להיות לאישור הגשת תביעה ייצוגית על הנתבע. על כן, בעניין אחד קבע כי בטרם תאושר תביעה כייצוגית, יש להיכנס לעובי הקורה בבחינת עילות התביעה (רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ (26.4.2010)), ובעניין אחר הורה על ביטול אישור תובענה כייצוגית משום שלא נערך בירור עובדתי מספק של טענות הצדדים (רע"א 9113/07 אוצר מפעלי ים נ' כתבן (27.7.2010)). נוסף על כך, הנשיא התווה את העקרונות המנחים למתן רשות ערעור על החלטה המאשרת תובענה כייצוגית (רע"א 8761/09 סלקום נ' פתאל (6.5.2010)). במתן רשות ערעור כזו, כך קבע, יש להתחשב בין היתר בהשפעה שתהיה לקבלת התובענה הייצוגית על הנתבע ובסיכויי בקשת רשות הערעור.

לא הזכרתי את פסיקתו העניפה של הנשיא גרוניס אלא על קצה המזלג. הוא הנחני מראש, כמנהגו, שלא לחרוג מ-15 דקות, ואת רצונו אכבד.

קידום המשפט

הנשיא גרוניס ואנכי היינו תמימי דעים בעניינים רבים שהתבררו לפנינו. היו עניינים שדעותינו נחלקו בהם. היו עניינים שהנשיא היה בהם במיעוט. בהכרעה הסופית לכל שופטת ושופט ובכלל זה הנשיא קול שווה, וכל אחת ואחד מאתנו מכריע את הדין לפי מיטב הכרתו ומצפונו והבנתו את הדין. כך צריך להיות.

אשר היקר, אנו נפרדים ממך היום כנשיא וכשופט. אין אנו נפרדים ממך כחבר. אנו מוקירים לך תודה על שנים רבות של עשייה למען הציבור ועל תרומתך לקידום המשפט הישראלי ולפיתוחו. אנו מבקשים את רשותך ואת רשותם של בני משפחתך להמשיך לרתום אותך למשימות שונות כדי שתוכל לתרום למערכת מכישוריך. לצד זאת, אנו מאחלים כי כעת יבואו שנים שקטות מעט יותר, ואותן תוכל לבלות במחיצתם של בני משפחתך וחברייך. כל טוב לכם, אשר ורינה, לקראת הפרק החדש בחייכם.