אמצע אוגוסט, החזאי אמר שהיום זה היום הכי חם שנמדד מזה 20 שנה, הרבה אנשים מחכים בתחנה לקו 20. כולם ממהרים כולם מזיעים כולם שם היו מעדיפים לטבול באיזו בריכה... אבל מה לעשות היום זה לא כמו שהיה פעם. פעם היה פה קל יותר.
גם היא שם מחכה... עם ארבעה מתוך חמשת ילדיה, רגועה שלווה מאושרת בעיקר שלמה עם מי שהיא ומה שהפכה להיות. מבט מלא הבנה, קבלה, אהבה ורוך כן גם היא מחכה. גם היא היפהפייה הזו מזיעה מכל חור אפשרי מזיעה ומאושרת.
ילדייה קשובים לכל מילה ומתנהגים למופת. חוץ מיוסף. יוסף הוא שובב גדול זה כולם יודעים... היא עולה בשלווה ומשלמת לנהג מברכת אותו ליום טוב וממשיכה. מתיישבת על הספסל מורידה את הראש ונכנסת עמוק עמוק לעולמה.
מתפללת שיהיה יום מבורך מלא באהבת חינם. שהנסיעה תעבור בשלום, מתפללת לבריאות לפרנסה ולשלומם של כל החיילים.
רק זוג עיניים אחד שבר אותה אלו שהאמינו בה שאמרו שהיא ילדה למופת שהיא מתפללת מהלב ועם כוונה. האמת האישה שפגשה לא הופתעה לגלות שיש כיסוי על ראשה גם לא הופתעה מארבעת ילדיה הצדיקים. היא מיהרה לתקן יש לי עוד אחד בבית. מורתה שעיניה כבו מזמן אך עדיין כחולות כמו הים נדהמה לגלות שמאיה שלה עדיין מתפללת בסידור שלה שקיבלה בכיתה א'.
את שמרת את הסידור כל השנים???
ברור זה אימא שלי קישטה לי ענתה בחיוך ודמעות בעינייה.
נכון ענתה המורה. איזה מרגש!!! אז לאן מועדות פנייך יקירה?
אני הולכת לבקר את אבא.
ומה שלום אמא?
אימא נפטרה.
נדהמה המורה ומיהרה לשאול?
ממה אהובה שלי ממה??
הרופאים לא יודעים. הם רק ידעו לספר לי שהיא מתה עם חיוך על שפתייה. לי זה מספיק.
מה????
זה יכול לקרות!!!
