בחודש מרס 2014 אישרה הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לקידום התחרות בענף המזון ("חוק המזון"), אשר יכנס לתוקף ביום ה-15 בינואר 2015.
מטרת החוק הינה הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם הפחתת המחירים לצרכן.
החוק חל על "
חנויות" אשר הגדרתן - מקום לממכר קמעונאי של מזון ומוצרי צריכה כשכל אלו נמכרים בו דרך קבע: ירקות ופירות, חלב ומוצריו ומוצרי ניקיון, וכן יותר ממחצית ממחזור מכירותיו הוא מכירת מזון.
במסגרת החוק, יוטלו מגבלות בהתקשרות בין ספקים וקמעונאים אשר צפויה להן השלכה על הסכמי הסחר בין הצדדים. הוראות החוק מבחינות בחלק מהמקרים בין ספק, ספק גדול, קמעונאי וקמעונאי גדול. לצד הוראות החוק פרסם הממונה על ההגבלים קובץ של שאלות ותשובות אשר עשוי לסייע ביישום החוק.
להלן דוגמאות להוראות חוק המזון:
1. מגבלות על התערבות ספקים במחירי מוצרים אצל קמעונאים - ולהפך.
2. איסור התקשרות ספקים גדולים מסוימים עם קמעונאים גדולים מסוימים ב"תמחור אסור", הכולל בין היתר מגבלות על מכירת מוצר בהפסד וכן על אופן מתן הנחות כמות על מוצרים או סל של מוצרים.
3. איסור התניית מכירת מצרך ממצרכי ספק גדול לקמעונאי ברכישת מצרך אחר מאותו ספק.
4. איסור על העברת תשלומים בכסף או בשווה כסף (ללא קשר לאופן בו הם מכונים) מספק לקמעונאי גדול בתנאים מסוימים (האיסור חל גם על תשלומים כגון עמלת מרלו"ג, תשלומים בגין פעולות קידום מכירות ועמלות פרסום). בכלל זאת יוטלו מגבלות גם על תשלומים בגין התחייבויות שקדמו לכניסתו לתוקף של החוק. עם זאת, האיסור לא מונע מספק לתת הנחה במחיר המוצר כתמורה בגין שירותים.
5. מגבלות על ספקים גדולים לעסוק בסידור מצרכים או להתערב בסידור מצרכים אצל קמעונאים גדולים (למעט במקרים מסוימים כאמור בחוק ובתקנות).
6. איסור על ספק גדול להתערב בהקצאת שטח מדף אצל קמעונאי; מגבלות על שטח מדף של ספקים מסוימים; ואיסור על תשלום בעבור הקצאת שטח מכירה לספקים גדולים. בהקשר זה ספק גדול מנוע מלהתערב באופן השימוש של הקמעונאי באמצעי תצוגה ממותגים שלו המוצבים בחנותו של הקמעונאי (כגון "פסי מדף" ומקררים ממותגים).
7. מגבלות על קמעונאים גדולים בכל הנוגע לפתיחת חנויות חדשות ב"אזורי ביקוש" (כהגדרתם בחוק).
להוראות אלו עשויות להיות השלכות על ההתנהלות העסקית והסכמי הסחר בין הצדדים, שיקבלו ביטוי הן בדוחותיהם הכספיים של קמעונאיים והן באלו של ספקים.
דוגמאות לנושאים להם יש לתת את הדעת:
- בחינה מחודשת האם הנחות הניתנות בתמורה לשירותים שמספקים קמעונאים גדולים לספקים מהוות התאמה לעלות המוצרים הנמכרים, או תשלום בגין שירות נפרד.
- השפעת העברת פעולות הסדרנות, במקרים מסוימים, משליטת הספק הגדול לקמעונאי הגדול לרבות השלכתה על מדידת הטבות לעובדים העוסקים בכך.
- בחינת צורך במחיקת חובות של ספקים לקמעונאים גדולים, לרבות בגין התחייבויות עבר.
- בחינת אורך החיים השימושיים, סכום בר השבה ואף צורך בגריעה של ציוד ממותג של ספקים גדולים הנמצא אצל קמעונאים.
- בחינת השפעת תיקונים להסכמי הפצה על מועד ההכרה בהכנסה ורישומה בברוטו (כאשר החברה מהווה ספק עיקרי) או בנטו (כאשר החברה מהווה סוכן) בדוחות ספקים.
- עידכון אומדנים של סכומים בני השבה בעת בחינת ירידת ערך ושל הערכות הכנסה חייבת עתידית לצורך הכרה בנכסי מיסים נדחים בגין הפסדים מועברים, בדוחות הכספיים של ספקים, קמעונאים וחברות המשקיעות בהם. בנוסף, הדבר עשוי להשליך אף על בחינות נאותות הנחת העסק החי.
- בחינה שוטפת של עמידה בהוראות החוק, וצורך בהפרשה מתאימה בגין קנסות ועיצומים כספיים.
- בחינת השפעת החוק על בקרות הדיווח הכספי ועל הגילוי, לרבות בקרות בסביבת מערכות מידע ממוחשבות, כמו גם בקרות על ציות להוראות חוק ורגולציה.
אנו ממליצים להתייעץ עם צוות הביקורת והמחלקה המקצועית באשר להשלכות החוק.
