|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מי מרסן את הסקרנות?

מודל מתמטי מראה כי מנגנונים מוחיים מרסנים את הסקרנות, ומבקרים את יכולתם של בעלי-החיים לקלוט חידושים
23/01/2015  |   מכון ויצמן למדע   |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות
מימין: ד"ר אהוד פוניו, פרופ' אהוד אחישר וד"ר גורן גורדון. מודל התנהגותי [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]
כבני-אדם, גם אצל העכברים סיפוק הסקרנות הוא פרס [צילום אילוסטרציה: AP]

התקרבות והתרחקות
התקרבות לעצם חדש והתרחקות ממנו הן למעשה דרך לשמור על קליטת המידע החדש ברמה ובקצב קבועים. כמו הילד במגרש המשחקים, קולט העכבר את כמות המידע החדש שהוא מסוגל לעבד, נסוג, וברגע שהמידע החדש נטמע במוחו והפך למוּכר - הוא מתקרב שוב ומחפש חידושים נוספים

   רשימות קודמות
  מעקב צמוד
  לילה לא שקט
  שבבים, תאים ומדענים
  המעט שמותר לספר
  בקרה סביבתית

כשילדה צעירה מגיעה למגרש משחקים חדש, ייתכן שיידרש לה זמן עד שתתחיל לשחק - אולי היא תתקרב למגלשה, תרוץ בחזרה להוריה, ורק לאחר מכן תעלה, סוף-סוף, על המגלשה. מודל התנהגותי חדש, שמציעים מדעני מכון ויצמן למדע, מבוסס על התובנה, שלא הפחד הוא בהכרח הגורם לילדה להתקדם במשנה בזהירות, אלא הצורך של המוח לווסת את כמות המידע החדש שהוא רכש.

ד"ר גורן גורדון, ד"ר אהוד פוניו ופרופ' אהוד אחישר, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, אשר חקרו את התופעה במכרסמים, הראו שמדובר בדפוס בסיסי השולט באופן הלימוד אצל חולדות ועכברים. המדענים פיתחו מודל מתמטי, המראה כי מנגנונים אשר פועלים במוח מרסנים את הסקרנות הטבועה בו, ומווסתים את יכולתו לקלוט חידושים.

במעבדתו של פרופ' אחישר חוקרים כיצד תופסים בעלי-חיים את סביבתם. במחקרים קודמים - אותם הוביל ד"ר פוניו, כשעבד במעבדתו של פרופ' אילן גולני באוניברסיטת תל אביב - הראו המדענים, שכאשר נתקל עכבר במצבים חדשים, הוא מתקרב לאזורים הלא-מוּכרים, נסוג - ואז מתקרב שוב.

המחקרים החדשים במכון ויצמן למדע הראו, שהדרך שבה משתמשים עכברים בשפמם כדי לחוש (לגשש) עצמים חדשים, מאופיינת בדפוס דומה: השפם נגע בעצם לא-מוּכר, התרחק, ואז נגע בו שנית. הדפוס היה כה עקבי, עד שהמדענים הגיעו למסקנה שאפשר לבנות מודל אשר יסביר כיצד חוקר עכבר - או יונקים אחרים - מרחבים חדשים.

המדענים הניחו כי מידת החידוש, אותה מודד המוח, עשויה להוות גורם מרכזי בעיצוב הדרך שבה ינוע העכבר בסביבה החדשה. ואכן, המודל שנבנה אישר את ההשערה, והראה שהגורם הקובע את תנועת העכבר בסביבה חדשה הוא מידת החידוש התפיסתי. נראה, כי התקרבות לעצם חדש והתרחקות ממנו הן למעשה דרך לשמור על קליטת המידע החדש ברמה ובקצב קבועים. כמו הילד במגרש המשחקים, קולט העכבר את כמות המידע החדש שהוא מסוגל לעבד, נסוג, וברגע שהמידע החדש נטמע במוחו והפך למוּכר - הוא מתקרב שוב ומחפש חידושים נוספים.

המודל מתאים לבני-אדם?

כדי לבדוק את המודל, בנו המדענים מתחם מיוחד בו נולדה וגדלה משפחה של עכברים. בשלב מסוים נפתח במתחם שער שהוביל לאזור חדש, אותו יכלו גורי העכברים לחקור באופן חופשי, לפני שחזרו לסביבתם המוכרת. המודל חזה בהצלחה את האופן שבו חקרו העכברים את הסביבה החדשה - לא רק באמצעות תנועת גופם, אלא גם בתזוזת שפמם, שהוא איבר הגישוש הרגיש שלהם. מגעיהם הראשונים עם העצמים היו קצרים, והתארכו בהדרגה - בהתאם לניבוי קצב החידוש הקבוע של המודל. "העכברים לא קיבלו פרסים בעבור התנהגותם", אומר ד"ר גורדון. "בדומה לבני-אדם, סיפוק הסקרנות הוא פרס בפני עצמו בשבילם".

אומר ד"ר פוניו: "דפוס התנהגות זה מאפשר לעכברים לשלוט ברמת הגירויים החושיים שנקלטים במוח, באמצעות ויסות כמות החידושים וקצב החידושים שאליהם הם נחשפים". להצבת גבול לחשיפה לחידושים עשוי להיות יתרון אבולוציוני: על-אף שהצורך לחקור סביבה חדשה או משתנה הוא חיוני להישרדות בטבע, הרי שעצירות לצורך בחינה איטית יותר של חידושים עשויות להיות אסטרטגיה יעילה ובטוחה. במילים אחרות: סקרנות היא ערך חשוב וחיוני, במיוחד כשהיא משולבת עם מעט זהירות.

האם מודל זה מתאים לבני-אדם? מחקר עתידי עשוי לענות על השאלה, האם תינוקות שלומדים לזחול, ילדים צעירים, וגם אנשים מבוגרים, חוקרים סביבות חדשות באותה הדרך. "אם התשובה תהיה חיובית", מסביר פרופ' אחישר, "מודל מתמטי כזה עשוי לסייע בפיתוח שיטות לימוד חדשות בבתי-ספר". ובינתיים, המודל יכול לסייע לבניית מערכות טכנולוגיות, שיוכלו ללמוד בעצמן כיצד להכיר מרחבים חדשים, למשל, על-מנת למלא את מקומם של בני-אדם בבחינת סביבות מסוכנות.

פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  23/01/2015   |   עודכן:  23/01/2015
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מי מרסן את הסקרנות?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהרון שחר
25/01/15 20:29
פורום: מכון ויצמן כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כוכב מרקורי החל בנסיגה בתאריך 21.1 שתימשך בפועל עד לתאריך 11.2, אלא שההשפעה תימשך לפחות עד לתאריך 15.2. האנרגיות משתנות, הצד השמאלי של המוח, זה שפועל יותר עם לוגיקה, מקבל אפיונים אחרים, יצירתיים ואינטואיטיביים יותר.
23/01/2015  |  טובה ספרא  |   כתבות
כולנו מכירים את הסיטואציה בה אנו מתחילים לחוש כאב ראש, חולשה או כאב גרון והגוף מאותת לנו שהוא רוצה לנוח. בסיטואציה כזאת, הגוף בעצם מתריע שזהו הזמן לשתות, לאכול או אולי אף לקחת פסק זמן של מספר שעות מהעבודה ולבלות את שארית היום במיטה.
22/01/2015  |  גיא מסד  |   כתבות
אנו אנשי העולם המודרני של 2015, חכמים יותר, מתוחכמים יותר ומודעים יותר. חלקנו נמצאים בראש הפרמדה של Maslow ולכן מרשים לעצמנו לעסוק יותר במחשבות על המימוש העצמי שלנו, על הנקודה בה אנחנו נמצאים בחיים וכיצד ניתן להפוך את חיינו לבריאים ואיכותיים יותר, ובצדק.
22/01/2015  |  אופל שטרומר  |   כתבות
בואו של החורף מביא עימו עליה ניכרת בתחלואה בציבור הרחב, הן במבוגרים והן בילדים. עיקר התחלואה היא בדרכי הנשימה העליונות, המתבטאת בהצטננות, נזלת, התעטשויות, שיעול, כאבי גרון ואף חום וכאבי שרירים.
22/01/2015  |  פרופ' אילנה דואק  |   כתבות
דווקא עכשיו ביקור בירושלים יכול לגלות לכם פנים אחרות של העיר הקפואה. משב רוח של חו"ל יבלבל גם אתכם ויגרום לכם לחשוב פעמיים אם אכן הגעתם לבירת ישראל ולא לאחת מבירות אירופה
22/01/2015  |  מירב ארד  |   כתבות
מעקב צמוד  /  מכון ויצמן למדע
לילה לא שקט  /  מכון ויצמן למדע
שבבים, תאים ומדענים  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il