בימים אלה פנו "קוו הנייעס" החרדים לערער בפני בית המשפט העליון על שינוי המדיניות של משרד התקשורת כנגדם, דבר שיגרום לסגירתם. מדובר בקווי חדשות נון-סטופים המשדרים ידיעות ועידכונים ישירים למגזר החרדי דרך מספרים מיוחדים שמחייג הלקוח ודרכם הוא נכנס לתוך קווי החדשות הללו.
אלה הם בעצם קווי הידיעות הפופולרים ביותר ביהדות החרדית וחלקם פועלים לא רק בעברית, אלא גם באידיש ואף באנגלית. אם לא תדחה הגזירה של משרד התקשורת, הרי שהקווים הללו לא יקבלו עוד את החזר ה"כניסות" אליהם ובעליהם יאלצו לסגרם. כלפי חוץ זו נראית גזירה חילונית נוספת נגד עצמאות התקשורת היצירתית של המגזר החרדי, אבל לא כך הם בדיוק פני הדברים.
לא לחינם זכו הקווים הללו לפופולריות על בתוך היהדות החרדית. מדובר באי הצורך להחזיק בבית חרדי רדיו - שממנו מגיעים גם לתחנות אחרות, ובטח לא להחזיק טלוויזיה. באמצעות חיוג למספר טלפון, הרי שאפשר להגיע לידיעות היומיות ללא כניסה לעולם התקשורת החילוני. בשיטה הזו לא צריך לגשת למכרזים ולעבור דרך "וועדות מסדרות" של הממסד הישראלי, ובמיוחד דרך הממסד החרדי שמנגנונו זהה למנגנונה של מדינת
קוריאה הצפונית. כלפי חוץ נראה שהממסד הישראלי-התקשורתי מאס בעצמאות החרדית הזו, העוקפת את הסטנדרט הישראלי. אבל במחשבה שנייה, הרי מה אכפת לממסד הזה מה שומעים לעצמם החרדים?
מסתמא שיש כאן גורם אחר שפוחד ממה שנאמר באותם "קווי נייעס" וזהו הגורם הלוחץ על הממסד הישראלי להפסיק אותם. הגורם הזה הוא ממסד העסקנים האפור והרבנים לעת מצוא שהשתלט על היהדות החרדית - במקום גדולי התורה, ושהאמת עליו נחשפת כבר שנים על-ידי הקווים הללו.
כבר לפני כשנה יצאו העסקנים האפורים הללו - בסיוע התקשורת הצפון קוריאנית החרדית, נגד הקווים הללו, בטענה כי מדובר בקווים שעוברים על מצוות התורה, ובמיוחד על עניין "לשון הרע". להודות על האמת, הרי שגם כותב שורות אלה איננו שבע רצון בתוכנם הרוחני של הקווים הללו, אך לא אפרט מדוע. אך מנגד, הרי שהתנגדותם של כל העסקנים, רבני המשנה ולבלרי החצר שלהם לא באה משום היותם אדוקים בדת משה וישראל, אלא משום שבקווים הללו הם נחשפים בפרצופם הבוגדני בתורת ישראל, ביהדות החרדית ובשליחותם הציבורית.
לא הדאגה לשמירת הציויון התורתי מעסיקה את הח"כים החרדים, ואפילו את הרבנים שחתמו נגד שמיעת הקווים הללו, משום שאילו הדאגה הזו הייתה לנגד עיניהם, בוודאי שמזמן היה יוצאים נגד ערוץ הרדיו המופקר מבחינה דתית ששמו "קול חי" ובו שומעים ונחשפים לעניינים שהקדושה מהם והלאה. אילו באמת הדאגה לרוחניות הייתה העיקר אצל אותם רבני מרמה ועסקני שקר, הרי שגם על הערוץ המפלגתי והזול ששמו "קול ברמה", הם היו מטילים חרם. אבל מה שבאמת מדאיג את ה"חונטה" הצפון קוריאנית שהשתלטה על היהדות החרדית, הן החשיפות החושפניות של "קווי הנייעס", ובהן מוצגים אותם "חונטאים" במערומיהם הפוליטיים והמוסריים.
"קווי הנייעס" חושפים מדי יום ביומו כיצד עסקנים חרדים, ואף רבנים, עושים את ההפך ממה שהתורה מצווה ו/או ממה שהם מבטיחים. הקווים הללו מדווחים לשומעים על שערוריות ודעות שה"חונטאים" התרגלו להסתיר מהציבור החרדי דרך התקשורת החרדית שמופעלת על ידם דרך יומונים מפלגתיים שמזמן עברו מהעולם בתקשורת העולמית והישראלית, דרך ערוצי רדיו "תפורים" שנשלטים על-ידי ה"חונטה" הפוליטית הזו ודרך ערוצי אינטרנט "חרדים" שה"חונטה" קונה את אימונם במסחר כלכלי ועל כך גם המשטרה כבר חקרה ונתנה דעתה.
כבר לפני פחות מעשור דאגו במשרד התקשורת - שנשלט אז על-ידי
אריאל אטיאס מ
ש"ס, לחסל את הערוצים החרדים העצמאיים ובין השאר נשלח לכלא שמואל בן עטר מ"כל האמת" שכל "חטאו" היה שהעלה לשידור קבוע גם את הרב המנוח מרדכי אליהו ולא רק את הגר"ע יוסף. אטיאס כמובן טען (בחודש התשובה!...) כי המשטרה עשתה זאת, אבל המשטרה הגיבה כי היא עושה את פעולותיה רק לאחר פניית... משרד התקשורת.
הפעם זהו הגל השני של ניסיון השמדת התקשורת החרדית הלוחמת על-ידי הסטליניסטים בשחור-לבן. דרעי, גפני, ליצמן, מוזס וה"צדיק התקשורתי" אייכלר, הפעילו את השפעתם הממסדית והינה פלא פלאים - לאחר שנים רבות החליטו במשרד התקשורת ובעוד כמה אגפים ממסדיים, לטרפד את "קווי הנייעס". לממסד הישראלי מסבירים ה"חונטאים" הללו, כי "קיצוניים לא מקצועיים" השתלטו על התקשורת החרדית וכי הללו מהווים גם סכנה לחברה הישראלית, וכמו-כן כי יש לעודד את ה"ערוצים הסטנדרטים" שיפעלו בחברה החרדית ולא "ערוצים פרטים".
ה"חונטאים" הללו עובדים בשיטת התעמולה של הימין והשמאל הטוטליטריים שפסו מאירופה מזמן, אבל הממסד בארץ מאמין ל"לוקשים" של אייכלר, מוזס, גפני, ליצמן ודרעי כמובן. דוגמה לצביעות הזו היא העובדה שאנשי ש"ס הבטיחו לערוץ "קול ברמה" לסוגרו רק משום שהללו אינם נשמעים לדרעי, וכל זאת לאחר שש"ס עצמה הקימה את הערוץ המיותר הזה! להבדיל מהחברה הכללית בישראל, הרי שבחברה החרדית עדיין נלחמים בציפורניים ממש העסקנים האפורים כדי שלא תתקיים הפרדה מלאה בין פוליטיקה לתקשורת, ולא פעם מוחתמים רבנים ואדמו"רים במרמה ובשקרים נגד כלי תקשורת חרדי זה או אחר שהפך לעצמאי, בטוענה כי "סטה מדרך היהדות", בזמן שהתקשורת החרדית הכפופה לעסקנים הללו, סרה מדרך היהדות יום, יום.
העסקנים החרדים - מגובים ברבנים לעת מצוא, מעדיפים שהתקשורת החרדית תשרוץ ליצנים ופחותי דרגה מאשר אנשים יצירתיים שיחשפו את האמת, כפי שהדברים נחשפים בתקשורת העולמית והכללית. ולכן לא פלא הוא שלא מכבר הורשע עיתון המודיע" בהעתקת כתבות מעיתון "
דה מרקר" ואילו בעיתון "בקהילה" ה"חרדי" לשליש ולרביע הופיע מתכון של לביבות חנוכה עם גבינה צהובה בהמלצה לאוכלן עם...קציצות בשר!
לא פלא הוא שהעיתונאים החרדים נזקקים שוב ושוב ללמוד עיתונות מהי ולכתוב ידיעה ללא שגיאות כתיב, מהנמוכים בעיתונאים החילוניים. לא מקרה הוא ששבועונים חרדים ממלאים את עמודיהם בשגיאות כתיב איומות בכל מאמר וכתבה. אבל ל"חונטה" הצפון קוריאנית של "
יהדות התורה" וש"ס זה נוח וטוב יותר מאשר תתקיים באמת עיתונות חרדית עצמאית.
אבל כמו שפרעה במצרים שעינה את בני ישראל, אך האחרונים
פרו ורבו, הרי שגם כאן צפויה ל"חונטה" החרדית הפתעה לא נעימה כאשר לאחר השינויים שיביא משרד התקשורת תימצא חלופה טובה יותר ל"קווי הנייעס", והפעם הם ימשיכו להלום ביתר שאת ב"חונטאים".
