אתמול (4.2.15) נפל דבר שהוא לא יותר ממהפכני. בית המשפט התיר לראשונה קיזוז חלקי של הפסדים לאחור, זאת בניגוד לדין שהיה מקובל עד כה, אשר קבע כי הפסדים שנוצרו בשנה מסוימת יקוזזו כנגד רווחים שנוצרו באותה שנה או בשנים הבאות לאחריה.
קשה לתאר את המהפכה שיצר פסק הדין החשוב הזה - בית המשפט, אשר דן בערעורם של השר לשעבר
אברהם הירשזון ושל אילנה דמארי אשר הורשעה בגניבת 2.4 מיליון שקל מקופת חולים מכבי, והפך החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי.
חדשנותו של פסק הדין, בכך שהוא איפשר לקזז הפסדים שנוצרו בשנה מוקדמת לשנה בה נוצר ההפסד, או כפי שמתאר זאת השופט רובינשטיין: "ואולם כפי שנראה, במקרים המתאימים לכך יש לאמץ בקריאת סעיף זה פרשנות תכליתית, המאפשרת לקזז הפסדים בצורה רטרואקטיבית מס הקודמת לשנה בה נצבר אותו הפסד, וזאת כדי למנוע גרימת עוול לנישום".
בית המשפט חזר על ההלכה, לפיה כספים גנובים הם הכנסה חייבת במס - עמדה זו אינה מפתיעה, למרות טענות המערערים, שאם המערערים החזירו את הסכומים במלואם, לא נוצרה הכנסה החייבת במס.
אומנם הפּסיקה הישראלית בנושא היא מעטה, אבל בחינה מעמיקה מגלה כי הגישה שיש למסות כספים שמקורם בפעילות בלתי-חוקית, היא הנחת יסוד משפטית של מרבית משיטות המשפט המערביות. אך מעבר לעובדה שבית המשפט מגיע למסקנה כי השבת הכספים היא הוצאה בת-קיזוז, והחלטת מס הכנסה להוציא שומה המתייחסת לשנות המס בהן בוצעו הגניבות והוטל עליהן מס הכנסה - למרות שהכספים כבר הושבו.
אחד הקשיים שנותרו נגע לשאלה לאיזו שנת מס יש לייחס את השבת הכספים? לשנה שבה נוצרה ההכנסה או לשנה שבה הושבו הכספים? כן קובע בית המשפט, כי ישנם מקרים בהם ניתן לאפשר לנישום לבצע קיזוז לאחור של הפסדים שנוצרו לו בשנות מס מאוחרות יותר לשנה בה נצמחה ההכנסה.
בפסק הדין מבהיר השופט רובינשטיין לטובתם של הנישומים (במקרה זה המערערים - הירשזון ודמארי), כי יש לנקוט בפרשנות תכליתית המיטיבה עם הנישום ובמקרים חריגים אף לאפשר קיזוז הפסדים לאחור. עם זאת, הוא התיר קיזוז רק של מחצית מסכום ההשבה, "וזאת כדי להביא לידי ביטוי את העובדה החמורה שהחזיקו למשך זמן רב בכספים גנובים ונהגו בהם מנהג בעלים, עד שנתפסו במעילתם".
קשה להפליג בחשיבות של פסק הדין, שכן מדובר בהלכה חדשנית בעלת השלכות רוחב ומרחיבה את יכולתם של נישומים לדרוש קיזוז הפסדים, הן בכל הנוגע לסוגי ההכנסות כנגדם יקוזז ההפסד, והן בכל הנוגע לעצם היכולת לקזז הפסדים לאחור (כנהוג ברוב מדינות המערב), ובכל מקרה יתרבו פניות והליכים שבהם נישומים יבקשו לקזז את ההפסד.
