מליאת הכנסת מקיימת דיון לילי ארוך. זאת לאחר שוועדת הכנסת קבעה (יום ג', 29.9.20) סדרי דיון מיוחדים בדיון, בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ובהצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020).

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "החלטת ראשי סיעות האופוזיציה היא לא להגיע להסדרים מול הקואליציה". יו"ר הוועדה איתן גינזבורג אמר כי להצעת חוק יסוד משק המדינה הוגשו 64 הסתייגויות שעשויות להגיע עד כדי 90 שעות דיון. בנוסף, הוגשו 34 בקשות רשות דיבור. על כן, מוצע כי הדיון יחל הערב בהצגת הצעת החוק ע"י יו"ר ועדת הכספים. לחברי הכנסת מטעם האופוזיציה יינתנו שעתיים להנמקת הסתייגויות. סיעות האופוזיציה יחלקו את זמן הדיבור ביניהם. יתקיימו הצבעות על כל ההסתייגויות. ולא יותר משלוש הצבעות שמיות מטעם הקואליציה ועד שלוש הצבעות לפי דרישת האופוזיציה".

להצעת החוק חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש הוגשו אלפי הסתייגויות, שרבות מהם הוגשו ע"י מספר חברי כנסת. משך זמן הדיון עשוי להגיע למאות שעות דיון. מדובר במקרה יוצא מן הכלל שמאפשר לוועדה לקבוע סדרי דיון מיוחדים. מוצע לתת לחברי הכנסת ארבע שעות דיבור. יערכו כמה עשרות הצבעות על סדרות הסתייגויות. לא יותר משלוש הצבעות שמיות מטעם הקואליציה ועד שלוש הצבעות לפי דרישת האופוזיציה.

יו"ר הוועדה גינזבורג אמר בפתיחת הדיון: "אנו נאלצים לעשות שימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת. ניסנו להגיע להבנות, אולם נתקלנו בסירוב אפילו על השיח. לצערי הרב, אנחנו עושים שימוש נרחב מידי בסעיף, שימוש שנובע מהגשת מאות הסתייגויות שלעיתים מגיעות לאלפי שעות דיון דבר שאינו הגיוני. אם היינו מגיעים להסכמה, לא היינו צריכים לעשות שימוש בסעיף".

גינזבורג הוסיף ואמר כי "חוסר הנכונות אפילו לנסות ולהגיע להסכמות או להידברות, גורם לי לשקול להציע שינוי בתקנון. כגון קביעת מספר דוברים על כל הסתייגות ולא שעל כל הסתייגות יכול כל ח"כ לדבר. השימוש בסעיף מאוד לא נוח לי".

ח"כ מאיר כהן הגיב לדבריו ואמר: "אני מציע לך לא להיות נושא הדגל של פגיעה בזכויות האופוזיציה. כל פעם עושים לנו נו נו נו, ומאיימים בשינוי התקנון". כהן אישר את דברי גינזבורג ואמר: "אכן, איתן עשה מאמץ להגיע להסדר אולם החלטת ראשי סיעות האופוזיציה היא לא להגיע להסדרים מול הקואליציה מאחר שאין בזה כל טעם".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) אמר: "צריך להיות היגיון בהפעלת הסעיף. מוצע כאן משך זמן קצר מאוד. 50 חברי כנסת הגישו בקשות דיבור אם ניתן 3 דקות לכל ח"כ, זה ייקח שעתיים וחצי. גם ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) ביקש לפחות שלוש דקות דיבור לכל ח"כ".

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) טען כי החוק יגרום לכך שכל עוד הקורונה תהיה פה, לא ייערכו הפגנות. ראש הממשלה יאריך את הסגר עוד ועוד אולי עד חנוכה.

כאמור, ברוב של שמונה תומכים מול חמישה מתנגדים, אושרה הצעתו של יו"ר הוועדה לקביעת סדרי דיון מיוחדים.

מעט לפני חצות, הסתיים הדיון בהנמקת ההסתייגויות שהגישו סיעות האופוזיציה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6), ובקרוב יחלו ההצבעות על ההסתייגויות.

ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד פתח את הדיון ואמר: "אני באתי הנה כדי לברר אם עדיין מותר לי לדבר במליאה, כי זה השלב הבא שיגידו לנו שבגלל הקורונה. אם אוסרים היום על ההפגנה במכוניות ועל הפגנות באוויר הפתוח שזה הרבה פחות מסוכן מאשר בחלל סגור, למה שלא יגידו לי שאסור לי לעמוד פה ולדבר בשמה של האופוזיציה? אני חושב שיש משהו לא בסדר עם הממשלה הזו אז אני חשוב לי לבוא לפה ולנצל כל הזדמנות לדבר במליאה כל עוד אתם מרשים לי, כל עוד הממשלה הזאת מתירה לנו לעמוד פה ולהגיד שזו ממשלה איומה שנכשלה בטיפול בקורונה.

אני שואל את חבריי בכחול לבן תסבירו לי מה יקרה לכם אם תיכנסו היום למליאה ופשוט תגידו לא? תגידו לנתניהו מצטערים, לא מוכנים. לא בשביל זה הלכנו לפוליטיקה, לא בשביל זה אנחנו פה, זה מנוגד לכל ההסכמים שחתמנו עליהם"

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אני מוטרד מאוד ביומיים האחרונים ולאו-דווקא מהקורונה. הקורונה היא אתגר גדול מאוד, אתגר בריאותי, אתגר כלכלי אתגר חברתי, אבל מדינת ישראל עם ישראל ידע אתגרים גדולים קשים ומורכבים מאלה וצלח אותם בשלום בזכות הלכידות החברתית. במשבר הזה אנחנו לא רואים את הלכידות החברתית הזו וזה הדבר שמטריד ומפחיד הרבה יותר. אז בואו לא נאשים זה את זה. ניקח כל אחד אחריות על עצמו ועל המחנה שלו. נמשיך לחלוק ולהתווכח אבל בכבוד ובאהבה כי יש לנו עם אחד ומדינה אחד."

ח"כ אחמד טיבי: "לא נורא שיש הפגנות בכל משטר, לא צריך להיכנס לבונקר בגלל ההפגנות בבלפור. לא יקרה כלום אנשים יפגינו אבל תוך כדי שמירה על ההוראות, גם בתפילות גם בהפגנות ובכל התקהלות. לא צריך לעשות התקהלויות שיש בהם הפרה של ההוראות, אבל אין למנוע מאנשים למחות באמצעות הכלי הדמוקרטי ביותר נגד המשטר – ההפגנה."

ח"כ מתן כהנא: "ניסנקורן חייב הפגנות לבייס שלו, ולנתניהו נמאס מההפגנות. אז מה עושים? עושים חוק, איזה חוק? הפגנות רק בסגר מלא. מה קורה מיד אחרי זה? הפתעה, סגר מלא. למרות שגורמי המקצוע אמרו במפורש שאין בכך צורך ואפילו לגמזו הייתה בחילה מההחלטה הזו. אז אני שואל אתכם ממשלה, אתם השתגעתם לגמרי? עד לאן תגררו אותנו עם הטרלול הזה של המריבות ביניכם? תנתקו את הכלכלה מההפגנות, תנו לאזרחים להתפרנס תחשבו קצת על העם."

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "מה ההיגיון מאחורי שיטת הסאלמי הזו שעובדים לפיה? מה שעושים זה לחוקק את תקציב המדינה, אומנם לא רוצים ולקרוא לזה תקציב המדינה, אלא נותנים כל פעם עוד אפשרות להרחיב את התקציב, להיות בגירעון יותר גדול, כל פעם מוסיפים עוד קצת ועוד קצת. וכשבאנו ושאלנו בשביל מה אתם הם צריכים את ה2.5 מיליארד, מה הן סדרי העדיפות? אתם מביאים את זה בלי שיש דיווח ברור איך השתמשתם בכספים עד היום, כולם יודעים שבתקציבים שכבר ניתנו, הרבה מההקצאות התקציביות שאמורות היו לתמול בנפגעי הקורונה, לא מומשו."

ח"כ אורלי פרומן: "כשהאזרחים מרגישים שהאדמה נשמטת מתחת לרגליהם, שהממשלה מתעלמת מהם - הם יוצאים למחאה. עשרות אלפי מכוניות הגיעו היום לכנסת להפגין. להפגין בעד חופש הביטוי, בעד הזכות להפגין ולהיאבק על הדמוקרטיה. כיצד חושבת ממשלת ישראל להגביל אותם להפגין עד קילומטר מהבית? מדובר פה בפגיעה ישירה בזכותם הבסיסית של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל! הזכות להפגין".

מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק פינדרוס אמר בסיכום הדיון: "האופוזיציה הגישו עשרות הסתייגויות, ונאבקו על זמן הדיבור אבל בסוף כמעט איש לא דיבר על החוק אלא על ההפגנות."

ההצעה קובעת את הגדלת מימון ההוצאות הדרושות לצורך הרחבת התוכנית הכלכלית, שאושרה במליאה מוקדם יותר. ההצעה קובעת את הרחבת מסגרת ההוצאה לשנת 2020 לצורך הרחבת סכומי הרכיבים הנוגעים ל: בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון הפנים ומתן מענה לצורכי משרדי הממשלה, לשיפוי המוסד לביטוח לאומי, מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים.

לצרכים בריאותיים במשרדי הממשלה הוקצו 100 מיליון שקל, לביטוח לאומי הוקצו – 1.6 מיליארד שקל, עבור תחזית לגידול באבטלה, מענקים, שימור עובדים, והגדלת הוצאות קבועות הוקצו 800 מיליון שקל – סה"כ 2.5 מיליארד שקל.