|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
זינוק בכמות השנתית / נתוני 2020
|
|
|
652 כתבי אישום על נשק לא חוקי
|
המשטרה מדווחת על זינוק בהיקף התיקים שנפתחו בעבירת החזקת נשק שהביאו ל-2,624 נחקרים ● ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: עונש מינימום של שנת מאסר
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
ועדת החוקה אישרה (יום ב', 2.8.21) לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א-2021. הצעת החוק נועדה לקבוע עונש מינימום של 12 חודשי מאסר למחזיקים נשק בלתי חוקי. העונש המרבי יישאר כשהיה - 7 שנות מאסר. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב, אמר בפתח הדיון כי בכוונתו לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה, מתוך ידיעה שעד לקריאות השנייה והשלישית יערוך שינויים בהתאם לנתונים שיועברו. "אני חושב שיש לחוקק את הצעת החוק כהוראת שעה בהתאם להסכמות עם שר המשפטים אך לשלוש שנים במקום חמש". עוד אמר: "מקובל עלי שוועדת דורנר מצאה את עונשי המינימום ככלי בעייתי, אך השאלה איזה כלים חלופיים עומדים בפני המחוקק להתמודדות עם תופעה כוללת כזו". רב-פקד דקלה פוגל מהייעוץ המשפטי למשטרה הציגה את נתוני הענישה: "ניתן לראות 59% של ענישת מאסר בפועל עד שנה וכמעט 70% מאסר בפועל של עד שנה וחצי. מ-2016, רף המאסר בפועל ב-2017-2016 היה 64-62 אחוז ואחר כך הייתה עלייה לכ-70%. בשנת 2018 הייתה מגמה של אחוז נמוך יותר, מעל שנה וחצי רף הענישה הופך גבוה יותר ועדיין עומדים על כ-55% של עד שנה". יו"ר הוועדה הגיב לנתונים: "מעיבוד הנתונים רואים ירידה משמעותית בפסקי דין שהסתיימו בעבודות שירות או ללא מאסר בפועל. רואים עלייה תלולה של 33% בהטלת עונשי מאסר בפועל. מ-2017 רואים התייצבות בין 40 ל-50 אחוז של עונשי מאסר מעל שנה, ובסופו של דבר חודשי המאסר בפועל, עד שישה חודשים הם יחסית בהיקף נמוך, זאת אומרת, רוב הענישה היא מעל רף של 6 חודשים ומעלה. ראים שההתייצבות היא עדיין בצד הנמוך של מתחם הענישה של הנחיית היועץ המשפטי". עוד אמר: "אני מבין שהנחיות היועץ המשפטי מדברות על מתחם ענישה של בין שנה לשלוש. האם לפני שקובעים עונש מינימום, לא נדרש דיון בפרקליטות על רף הענישה המתבקש ועל האפקטיביות. האם לא נכון קודם לטפל בהנחיות היועמ"ש. לקראת הקריאות השנייה והשלישית נבקש ניתוח יותר קפדני של איפה אנחנו נמצאים. הצעה כזו מבקשת ליצור מציאות ואם יתברר שבתי משפט ממילא התכיילו על הרף המבוקש, האם כתוצאה מהחוק הזה באופן טבעי תבחנו את מתחמי הענישה בשל החוק? עד כמה הפערים הנתוניים הללו קשורים במצב תשתיות עגום ביישובים הערביים? עלינו לוודא שאף רשות לא נוקטת בצעד שמשמעותו סימון 'וי' בשעה שהטיפול צריך להיות יותר ממוקד. אם לא היינו רואים עלייה ב-40% בתיקי החקירה בתקופה הזו, לא הייתה שום תועלת בטיפול בעונשי מינימום. אחד היתרונות של הוראת שעה הוא יכולת המעקב לפני חידוש השימוש בכלי. האם לא נכון בטיפול הרב-מערכתי את שינוי הנחיות היועמ"ש? אני נוטה להסכים שקביעת עונש מינימום הוא נשק יום הדין וזה לא עולה עם המדיניות שנקבעה בדוח דורנר שאומץ". סנ"צ גלעד בהט, ראש אגף חקירות מודיעין וטכנולוגיה במשטרה, הציע כיצד להגיב לעניין: "ככל שתהיה יותר פעילות מבצעים ויותר חיפושים נגיע ליותר. ברגע שנתפס נשק הרבה פעמים קשה לייחסו לאדם מסוים. בנוסף, אקדח שנמצא לא בהכרח נשאר באותן ידיים אך סיכוי רב שישתמשו בו. הפער הגדול ביותר הוא לתרגם את התופעה הזו למקרים פרטניים כי כשיש לך תופעה של החזקה ושימוש מאסיבי בכלי נשק, המסר שמועבר פה הוא מסר שמדובר במצב בו חייבים להחמיר ולא להקל. אין מצב שאדם מחזיק נשק סתם ונחכה לפעם השנייה. זהו נשק מתקתק תרתי משמע והמסר צריך להיות של החמרה גדולה יותר מהאירוע הראשוני. השלב הראשון הוא לתפוס את ההברחה לאחר מכן בתנועה ובבתים". הפרופסור אורן איל-גזל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, לשעבר מרכז ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים: "העלות של שנת מאסר היא כ-200,000 ש"ח, כסף שניתן היה לנצל למיגור העבריינות או חלופות בקהילה. היום חסרים מקומות כליאה וכל אסיר שנכנס מוציאים אחר במקומו. מספר האסירים עומד על 14,000. התופעה לא תיפתר אלא תוחמר בעוד שנה וחצי כשתיכנס הפעימה השנייה של בג"ץ תנאי הכליאה ואם החוק יכתיב לבית המשפט להחמיר בעבירות הנשק, המשמעות היא שישתחררו מהכלא אנשים יותר מסוכנים. זו טעות גדולה. עונש מינימום לא יקדם כלל את המאבק בעבריינות כי גם בלעדיו יש מגמת החמרה בענישה. דוח ועדת דורנר התייחס לנושא והראה שהחמרה לא מובילה לשיפור מובהק בהרתעה". עו"ד לילך וגנר ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה במשרד המשפטים: "אנחנו במצב חירום שכל הרשויות מתגייסות לטפל בו. נרצה להביא תיקונים שנועדו לטפל בנושא הראייתי כמו השגת תיעוד ממצלמות אבטחה ביתיות ועוד דברים במישור החקיקתי והלא חקיקתי. אנחנו מקווים שזה יוביל לשינוי במצב". עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "שיעור הגשת כתבי האישום מבין התיקים שנפתחו עומד על 20 עד 25 אחוז שהוא נתון נמוך מאוד. דיברנו על כך שהצעת החוק אינה נדרשת כי מדיניות הענישה של בתי המשפט ממילא מחמירה וברוב המקרים כוללת מאסר בפועל, וככל שתהיה השפעה היא תהיה במקרים בהם בית המשפט חשב שיש להימנע ממאסר בפועל. עבירה של החזקת נשק יכולה להיות גם במקרה של נשק תקול, בקבוק תבערה או רימון הלם שפחות רלוונטיים להצעת החוק. שיעור המאסרים עלה ל-80% בשנתיים האחרונות. יש כ-10% של מקרים בהם לא הוטל מאסר בפועל או עבודות שירות ונכון יהיה להוציא את המקרים הבודדים הללו וללמוד מה מאפיין אותם מבחינת מנעד העבירות והנאשמים. נתון חשוב שחסר הוא הסדרי הטיעון. ייתכן שאותם עונשים קלים הם תוצאה שלהם. בשנים האחרונות המערכת עוברת מתוך הבנת דוח דורנר, למסלולים של חלופות כליאה מתוך הבנה שמאסרים קצרים יותר מזיקים ומדרדרים לעבריינות מאשר מונעים אותה. הצעת חוק זו מכתיבה מסלול הפוך".
|
ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה), יוזמת ההצעה: "החוק הזה הוא בדחיפות של מצב חירום. המכה של אלימות ופשיעה גם בחברה הערבית, מתחילה קודם בהרתעה של כניסה לפשע ולמשפחות הפשע. אנחנו לא שם. דיברו על כך שזה לא פתרון. בלוד יודעים בדיוק מאיזו משפחה ואיזו דירה הגיע הירי. אני שמה בצד את הפרעות של החודשים האחרונים, יש משפחות פשע שמסתובבות חופשי ויורות בכבישים ורוצחות ילדים. פשיעה חקלאית גם היא תוצאה של זה, כנופיות הפרוטקשן מגיעות ומסתובבות בביטחון עם כלי נשק באין מפריע ועד שהמשטרה עוברת את הסבך הביורוקרטי אדם יוצא עם מספר חודשי עבודות שירות. זו מכה שיש לגדוע אותה מידית. הוראת שעה לחמש שנים זה המינימום. אנשים צריכים לדעת שהם יכולים להסתובב חופשי בעריהם, זה התחיל בערים ערביות ועכשיו רואים את זה בעכו, בלוד, ובעוד מקומות. זה כלי אחד מתוך סט של כלים שנביא בחודשים הקרובים ואבקש לאשר כמה שיותר מהר". ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "ישנם אזרחים, בעיקר בערים ערביות ומעורבות שחיים במציאות בלתי אפשרית. עוד הרבה לפני הפרעות, היו שולחים לי מיפו, עכו ואום אל פאחם את קולות הצרורות שהם סובלים מהם. אנחנו כמחוקקים לא יכולים להשאיר את המצב כמו שהוא ולשמוע כמה זה מצר את ידי השופטים. יש לקרוא לכך מכת מדינה ולתת לה מענה. הטענה ששופט לא יוכל לקבל טעמים אחרים לא נכונה כי בחוק נכללו טעמים מיוחדים. צריך לטפל במציאות כפי שהיא ואם זה קורה יותר בחברה הערבית, שם יש להתחיל ולטפל. זהו חוק חשוב ואשקול לתמוך בו אם תוחמר ענישת המינימום לשנתיים". ח"כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן): "פחות מקובלות עליי הטענות כלפי המשטרה. מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים מסתובבים בחברה הערבית שנים רבות. מה שקרה במאי האחרון מבוסס על כך שהיו כלי נשק בידי האזרחים, בעיקר הערבים. יש להסתכל על אלימות ופשיעה והחזקת נשק בלתי חוקי בראיה אסטרטגית. רבים מחזיקים בנשק כהגנה עצמית וזה לא צריך למנוע אכיפת חוק באופן בלתי מתפשר. כשהמשטרה כבר מזהה ראיות, העונש שאדם מקבל, גורם לזלזול בריבונות של מדינת ישראל בחברה הערבית. אני אומרת את זה מקריאת בלוגים וכל הדברים שנכתבים. מדובר בלעג בשיח הערבי כלפי החוק ויישומו בפועל. לא צריך לקבל את זה. לא היה דבר כמו היום מ-48, לא באינתיפאדות ולא בשום מקרה אחר, לא הייתה התנפלות כזו וזה תוצאה של נשק חופשי". עו"ד רידא ג'עבר מנהל מרכז אמאן - המרכז הערבי לחברה בטוחה: "כ-80% ממקרי הרצח בחברה הערבית מבוצעים מירי ולכן הטיפול בנושא הוא מרכזי. הבעיה עם הצ"ח היא השלב הראשון, של צעיר ערבי שנתפס פעם ראשונה בחייו ומוגש נגדו כתב אישום. אני בעד טיפול בנשק בלתי חוקי כשמדובר על חזרה על העבירה ואז להחמיר ענישה. צעיר בן 20 שנתפס פעם ראשונה על החזקה, לא על שימוש, ונכנס ישר למאסר שנה ראשונה מתויג במסגרת החברתית כעבריין ומאמץ זהות עבריינית. כאשר מגבילים את בית המשפט כבר בעבירה ראשונה לא לשקול שיקולים של נסיבות אישיות, אנחנו עושים מעשה הפוך והופכים יותר צעירים לעבריינים ומחטיאים את מטרת ההרתעה". לרה צינמן יו"ר ארגון משפחות נרצחות ונרצחים: "הקשבתי לקולות הבעלים הערבים שנשיהן נרצחו בשוגג. לא נכון לומר שזו מנת חלקן רק של משפחות ערביות. זו מכת מדינה והרס משפחות המתחולל שנים. מעטים שייכים לארגוני פשע ועונש של שנה לא ירתיע, אך חלקם אנשים נורמטיביים שאיום במאסר בפועל יכול להרתיע. הרתעה אינה מדע מדויק כדי לקבוע מי יירתע ומי ירצח, אך יש לנסות לבחון את הרעיון בהוראת שעה". ידידיה צוקרמן, נציג תושבי לוד: "בלי קשר לפרעות שחווינו, מציאות הירי בעיר לוד יומיומית. לפעמים בשמחה בחתונות ולפעמים חיסול חשבונות. בפרעות הירי הופנה לעבר יהודים. יש חמישה פצועים בעשרות אירועי ירי והנשק רובו ממשיך להסתובב בעיר. הסובל העיקרי מהתפוצה הרבה של הנשק הם שכנינו הערבים שסובלים הרבה יותר מאתנו. במקרים של פרעות הנשק הופך לנשק אויב שרוצה לפגוע". היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "דוח ועדת דורנר הוא לא סוף פסוק, אלא משקף מדיניות ענישה וכלים אחרים לשגרת חיים שיש בה עבריינות. צריכה להיבנות דוקטרינה של תפיסה ממשלתית למהי המדיניות להתמודדות עם תופעה עבריינית רחבת היקף. המדינה עשתה זאת בסחר בבני אדם. שאלת ההסברה במגזר הערבי היא קריטית. אם הולכים על מהלך כזה, חייבים לראות איך הוא ישתקף בצעדי הסברה".
|
|
תאריך:
|
03/08/2021
|
|
|
עודכן:
|
03/08/2021
|
|
עידן יוסף
|
+ועדת הכנסת תדון ב"אלימות האופוזיציה"
|
13:43 03/08/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
לבקשת יושבי הראש של סיעות העבודה ומרצ, תקיים ועדת הכנסת דיון דחוף במה שהוגדר כ"התנהגות לקויה ומבישה" של חברי הכנסת מהאופוזיציה ▪ הדיון מתקיים קודם שהוקמה ועדת האתיקה בטענה ש"ערכי הדמוקרטיה הישראלית יינזקו וייפגעו קשות" (אורבך. נענה לבקשה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
|
|
+העלאת קצבאות הנכות תעוגן בתקציב המדינה
|
12:51 03/08/21 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
הקצבה הבסיסית ל-100% נכות תעלה ל-3,700 ש"ח, הדיסרידרג יעלה ל-5300 ש"ח ▪ הקצבאות יהיו צמודות לשכר הממוצע במשק החל מהשנה הבאה ▪ הביטוח הלאומי וארגוני הנכים: מברכים על היישום אך נדרשים צעדים נוספים (הדיון בוועדה [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
|
|
|
|
+"ביקשתי עזרה מהמשטרה וקיבלתי סטירה מצלצלת"
|
10:43 03/08/21 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
בעקבות פרשת שי אביטל והתלונות המצטברות נגדו מקיימת הוועדה בראשות ח"כ תומא סלימאן דיון מיוחד בנוגע ליחס המשטרה לנפגעות עבירות מין ▪ יו"ר הוועדה: "אתם האזרחיות והאזרחים, לא משנה מה אתם עושים, מגיע לכם לקבל יחס נאות" (גל גברעם בדיון בוועדה [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
|
|
|
|
+"הממשלה גדולה מדי, דרושה סבלנות"
|
09:59 03/08/21 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
מליאת הכנסת אישרה סגירת ארבעה משרדים ממשלתיים שהומצאו לצרכים פוליטיים: המשרד לעניינים אסטרטגיים, המשרד לענייני מים, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי ומשרד הדיגיטל ([צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
|
|
+לכונן את ישראל של כולם
|
08:34 03/08/21 | נעמה לזימי | לרשימה המלאה |
נאום הבכורה של חברת הכנסת מטעם העבודה במליאת הכנסת ה-24 [י"ח באב תשפ"א, 27.0.7.2021] (נעמה לזימי [צילום: תומר נויברג/פלאש 90])
|
|
|
|
+30% מהשירותים בחוק התקשורת יקבלו פטור מרישוי
|
23:11 02/08/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ועדת הכלכלה החלה לדון ברפורמת רשיונות התקשורת ▪ מנכ"ל משרד התקשורת: שוק התקשורת מתקדם בקצב אדיר והחוק לא השתנה מאז 1982 ▪ שר התקשורת הנדל: האסדרה מתאימה לשנות ה-80 וצריך להתאימה - העלות תפחת והציבור ירוויח ▪ היו"ר ביטון אמר כי המטרה היא לאפשר ליזמים לפעול ביתר קלות, למקד בקרה ופיקוח בנושאים החשובים באמת וכך להקל גם על ציבור הצרכנים ([צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
|
|
[צילום: דוברות הכנסת]
|
|
|
+המליאה אישרה הקמת חמש ועדות מיוחדות בכנסת
|
22:14 02/08/21 | איציק וולף |
מליאת הכנסת אישרה הקמת חמש ועדות מיוחדות בכנסת ה-24. ההחלטה התקבלה בתמיכת 13 חברי כנסת מול שני מתנגדים. חמש הוועדות המיוחדות שיקומו הן: הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה), הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אבתיסאם מראענה (העבודה), הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות בסמים ואלכוהול בראשות ח"כ רם שפע (העבודה), הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) והוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ מוסי רז (מרצ). יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ניר אורבך, ציין כי הוועדה המליצה להקים עוד שתי ועדות מיוחדות בראשות האופוזיציה בנושאים עליהם יוחלט בהמשך, אך בשלב זה לא הושגה הסכמה על הנושא בין הקואליציה לאופוזיציה.
|
|
+"נתניהו ממשיך לפגוע ביחסי ישראל-ארה"ב"
|
21:23 02/08/21 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
גורם מדיני תוקף את ראש האופוזיציה על טענתו שלפיה ממשל ביידן עלול להדליף מידע מודיעיני שיועבר על-ידי ישראל מתוך רצון לסכל מהלכים צבאיים ישראלים ▪ "מעמיד פנים שאכפת לו מביטחון המדינה, אבל בפועל ממשיך לפגוע ביחסים בשם שיקולים פוליטיים צרים" (נתניהו במליאה. "המידע שיימסר - יודלף לתקשורת" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
|
|
652 כתבי אישום על נשק לא חוקי
|
|
ועדת הכלכלה החלה (יום ב', 2.8.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, המבקשת לבצע רפורמה באופן האסדרה של מתן שירותי תקשורת. היו"ר מיכאל ביטון אמר בפתח הדיון כי המטרה היא שמשרד התקשורת יתמקד בטיפול בעיקר ולא בטפל, ויאפשר ליזמים לפעול בצורה פשוטה יותר. לדבריו, המטרה היא למקד את הבקרה והפיקוח בנושאים החשובים באמת, ובכך להקל גם על העוסקים בתחום וגם על הציבור.
|
|
|
גורם מדיני ישראלי תוקף את ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, בעקבות דברים שאמר בדבר הסכנה שלפיה ממשל ביידן עלול להדליף מידע מודיעיני שישראל תעביר לו מתוך רצון לסכל תקיפה של יעדים אירניים.
|
|
|
ראש הממשלה נפתלי בנט שיבח (יום ב', 2.8.21) בדיון 40 חתימות במליאת הכנסת את אישור תקציב המדינה. בתגובה לקריאות חברי האופוזיציה, אמר בנט: ""אמנם לא ישנתי 36 שעות אבל ב-36 שעות האלה עשינו את מה שאתם לא עשיתם ב36 חודשים. אם זה היה תלוי בכם לא היינו עכשיו במהלך תקציב אלא במהלך הבחירות החמישיות. 3 שנים מסיבות לא ענייניות, ישראל התנהלה בלי תקציב. במבחן התוצאה כשלתם מלהעביר תקציב, ואנחנו הצלחנו".
|
|
|
ועדת החוקה סיימה (יום ב', 2.8.21) את הקראת סעיפי הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021, לקריאות שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב הודיע כי מחר יתקיימו הנמקת ההסתייגויות וההצבעות.
|
|
|
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 2.8.21) לדיון מיוחד ברפורמה המתוכננת בענף החקלאות. את הדיון, שהיה סוער בחלקו, פתח היו"ר מיכאל ביטון ואמר כי "רפורמה לא עושים בגרזן קצבים אלא בסכין מנתחים, ולא עושים מהפכה חקלאית בניווט בדד אלא בעבודת צוות. החקלאים נכונים להתאים את עצמם למציאות, אבל צריך לבדוק לא רק אותם אלא את כל השרשרת".
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
|
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|