בשנות פעילותו נזקפו לזכות המשרד תקדימים רבים, בהם: פסק הדין בעניין ציטרין ונבו נ' לישכת עורכי הדין (ב.ש.) - שקבע את זכות העיתונאי לחיסיון מקורותיו; בורוכוב נ' זאב יפת (ע.פ.) - שקבע את ההבחנה בין הדרישות הראייתיות בתביעה אזרחית בלשון הרע, לבין הקובלנה הפלילית הפרטית בלשון הרע, המחייבת הוכחת כוונה פלילית; בג"צ שניצר נ' הצנזור הראשי (פרשת קו 300) - שבו ביקש העותר לבטל את החלטת הצנזור הראש.

משרד ליבליך-מוזר עוסק במיוחד בענייני תקשורת ונדל"ן. בצד עיסוקיו אלה, עוסק בנושאים מסחריים, לרבות פיתוח מדעי וחברות סטארט-אפ. המשרד מייצג את קבוצת עיתוני שוקן (הארץ ומקומוני הקבוצה), את קבוצת ידיעות אחרונות (ידיעות אחרונות, לאשה, עולם האשה והמקומונים), את התאחדות המו"לים, ומ-1997 מייצג המשרד גם את רשות השידור בנושאים מסויימים.

ליבליך ומוזר משמשים פעמים רבות כסניגורים בתביעות הקשורות בתקשורת. עשרות תקדימים משפטיים נקבעו כתוצאה ממשפטים שניהלו עבור לקוחותיהם.

מ-1995 עוסק המשרד גם בענייני חוק הבריאות הממלכתי וענייני רשלנות רפואית. כמו כן בענייני נזיקין, לרבות ייצוג של חברות ביטוח.