משה ליכטמן. יליד 1949, ישראל.

בוגר תיכון עירוני א'. בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. שירת בשריון. בעל דרגת רס"ן (מיל.). נשוי, אב לשלוש.

החל לעסוק בעיתונות ב-1976, בשבועון העולם הזה. עבד בירחון מוניטין בשנים 1983-1980, ובעיתון חדשות בשנים 1985-1984. מ-1986 עובד בעיתון גלובס. משמש תחקירן ועורך מוסף הנדל"ן בעיתון.

עסק בעיקר בנושאים הנוגעים לאישי ציבור ולגופים ציבוריים, בהם: המצאת האנרגיה של השר יעקב מרידור, ומעורבותו של בכיר בוועדה לאנרגיה אטומית בפרויקט; מיה קוך, העובדת שחשפה שחיתות בתנובה וחוות הדעת הפסיכיאטרית שנתפרה לה; התמוטטות הארגונים החקלאיים והמשבר בענף החקלאות; פרשת זיוף המיכסות בנהלל;

ב-1990 ערך תחקיר על אופן חלוקת כספי העזבונות על-ידי האפוטרופוס הכללי (כולל אלה שיועדו לבית המשפט העליון). בעקבות פרסום התחקיר נערך חיפוש בביתו ובמערכת גלובס, ובסופו של דבר בוטלה ועדת השרים לענייני עזבונות והוקמה ועדה ציבורית לחלוקת כספי עזבונות; טיפל במשבר קרנות הפנסיה של ההסתדרות; פרשת אריה גולדין, מנכ"ל כלל אינווסטמנט ושיטת הפיפסים; פרשת כרטיס האמריקן אקספרס של יו"ר הסוכנות היהודית, שמחה דיניץ; פרשיות שחיתות ברשות הנמלים והרכבות; פרשת המרינה בחיפה, ודרך הפעולה של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה; טיוח חקירות בנציבות שירות המדינה; פרשת מרכז השלום - הסכסוך בין היזם דוד עזריאלי לבין האדריכל אלי עטיה, וכן התנהגות עיריית תל אביב - יפו בפרשה.