שלמה להט. יליד 1927, גרמניה.

ב-1933 עלה עם הוריו ארצה והתיישב ברחובות. למד בתיכון בתל אביב, בוגר בית הספר למפקדי גדודים בצה"ל ובית הספר לפיקוד ומטה בקנזס, ארה"ב. למד שלוש שנים משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודיו הופסקו עקב יציאתו ללימודים בבית הספר לפיקוד ומטה בארה"ב.

ב-1944 הצטרף לשורות ההגנה. מ-1946 שירת במנגנון הקבע של ההגנה. במהלך מלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 בחטיבת גבעתי, כמפקד מחלקה ובעיקר כמפקד פלוגה. המשיך בשירות צבאי לאחר קום המדינה, ומילא תפקידים בכירים בצה"ל: מפקד גדוד, מדריך בבית הספר לפיקוד ומטה, מפקד חטיבה 7 בשריון, סגן מפקד גייסות השריון וראש מטה פיקוד המרכז.

ב-1969 מונה למפקד הכוחות המשוריינים בסיני. ב-1970, בעת מלחמת ההתשה, מונה לראש אגף כוח אדם במטה הכללי - תפקיד אותו מילא עד שנת 1973, עת פרש מצה"ל בדרגת אלוף.

עם פרישתו מצה"ל הצטרף למפלגה הליברלית. בדצמבר 1973 התמודד מטעם מפלגת הליכוד על ראשות העיר תל אביב - יפו ונבחר לראשות העיר. בתפקיד זה כיהן עד נובמבר 1993, במהלכו זקף לזכותו הישגים רבים, בהם שינוי מערכת החינוך עם דגש מיוחד על חינוך בשכונות המצוקה, טיפול בשכונות המצוקה בכל האספקטים האנושיים, הקמת הטיילת לאורך חוף ימה של תל אביב, דאגה לקשישים ולמשפחות נתמכות סעד, בניית מרכזי תרבות כמו המשכן לאמנויות הבמה, מרכז סוזן דלל וכן מרכזי תרבות, נוער וספורט בכל רחבי העיר ובמיוחד בשכונות המצוקה. כמו כן הקים את קרן תל אביב לפיתוח, שגייסה מאות מיליוני דולרים מתורמים לעזרה מיוחדת לשכונות המצוקה.

שלמה להט עוסק בייזום עיסקי. תורם חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית, ועוסק במיוחד בעידוד פעילות תמיכה בתהליך השלום.

ב-1995 הקים עמותה - קרן יד ושם, שמטרתה לגייס תרומות ליד ושם.