|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
וילהלמינה |
|
1/05/16 14:49
|
|
|
|
הניתוח מעולה . הוא נותן תמונה מלאה של הספר הפרובוקטיבי. קצת התעלמת מהפרובוקציות. אבל זה סגנונך.
ומה אתה אומר על הסוגיה ?
|
|
כתוב תגובה ל-
וילהלמינה
|
|
|
|
2 |
|
|
י כ אלרן |
|
1/05/16 16:36
|
|
|
|
פרוקציה, אולי טבע שני לדיסטופיה שהוגשה לנו כאן. האין זה בא לעורר? אולי דבריי הבאים יראו שוב כפרובוקציה, אך עובדות שהיכרתי, ברובן המוחלט העדיפו מנהלים גברים על מנהלות נשים כי אלו היו נוקשות ואפילו לעתים רעות כלפיהן, כך שהקיצוניות כנראה אחזה בהן להוכיח כי גם הן יכולות והגזימו. הגברים דווקא אוהבים נשים, זה משונה שבדרך לבקשת שוויון זרם ידוע של נשים נעשה שונא ונקמני. דעתי שאל לאותם נבחרי ציבור לנהוג כלאחר יד וחוסר חשיבה מעמיקה לגבי שום חוק שנחקק, ושיהיו זהירים מאוד בהצבעותיהם, כי גורל של עם תלוי בהצבעות אלה. אכן יש בספר פרובוקציה שהתעלמתי ממנה, כי הוא בא לעורר את הפרובוקציה ולהזהיר מפני היתפסות והילכדות בהגזמה. אבל זו גם אירוניה, וכדאי להתייחס גם לצד הזה לדעתי כדי ליהנות מהיצירה. אני מכיר את דר' גרנות והוא מלא חיוך והומור, ואני בטוח שחייך רבות כשכתב את הספר, גם ידע בחוכמתו שתישאלה שאלות כאלה. ותודה לך כמובן שהגבת על הרשימה, כי גם הגברים שיקראו או שלא צריכים להיזהר שלא לגלוש אל עבר הכוחנות והיהירות שמצויה בתוך הרבה מהם. ועובדה, אנו רואים שחיתות של גברים שיש להם כוח, גם אם אינו שלהם, להשחית. זה עתה מגיש נשיאנו לשעבר בקשה לחון אותו מכלאו, כאלו לא עשה דבר ולא למד דבר. ושוב תודה.
|
|
כתוב תגובה ל-
י כ אלרן
|
|
|
|
3 |
|
|
וילהלמינה |
|
1/05/16 17:51
|
|
|
|
ודאי הנך מכיר את המושג "הפליה מתקנת". האם , לדעתך, כמי שכתב "רצנזיה" רצינית על ספרו של משה גרנות, לא ראויות הנשים גם כן ל"תיקון"? או במלים אחרות- כדי לא לעורר מדנים, לא לזעזע את אמות הספים צריך להמשיך בדפוס הקיים? אפילו אם הדפוס עושה לא פעם סטיית "פָרָה" בכמה מעלות?
|
|
כתוב תגובה ל-
וילהלמינה
|
|
|
|
4 |
|
|
י כ אלרן |
|
1/05/16 19:07
|
|
|
|
אגלה לך, שבזמנו למדתי באוניברסיטת תל אביב משאבי אנוש מתקדמים וזה כלל קורס אחד על מעמד האישה ואני נרשמתי אליו. קצת הרימו גבה, אבל הייתי מנהל משאבי אנוש שהעסיק הרבה נשים ורציתי להכיר את עולמן יותר טוב. בסוף הקורס לא התקיים ויודעת למה? נשים לא נרשמו. ובכן צאי ולמדי עד כמה אכפת לי מעמד האישה וכמה אכפת לי אפליה מתקנת וכמה היא נכונה אבל לא בכל מחיר אלא למי שמתאימה. אישית עשיתי לא מעט לקדם נשים מוכשרות לתפקידים גבוהים יותר כולל תפקידי ניהול. אלא שאני אומר, לא להפוך את העניין קרדום לחפירה ולא לשנות את מינו של הגבר. יש גברים לא טובים שחושבים עצמם שיחים מתקופות עבר ואני מכיר מקרים הפוכים. בכל מקרה אני אתך במה שהתכוונת, כפי שהבנתי את הדברים. כל מה שכתבתי וכל הנאמר מתייחס לקורה בספר "האי", ואם הוא בא לעורר אזי במה שעורר, ונראה שכן - ואת יודעת שכל הנשים שבספריי שלי הן דמויות חזקות ואפילו מאוד חזקות. ושונות מכאן.ואני מוקירך תמיד.
|
|
כתוב תגובה ל-
י כ אלרן
|
|
|
|
5 |
|
|
ר. מיפו |
|
2/05/16 04:44
|
|
|
|
ליוסי שלום
הרשימה שלך מרתקת. קראתי אותה בשקיקה.
באשר לספר, לא קראתי אותו, אינני יודעת האם כדאי לי לקרא, כי הרי זה עניין של השקעת זמן. האם הוא ראוי לבזבז עליו זמן?
באשר לרעיון של הספר.
אולי אם יתאפשר לך, קרא את השירים שאני עוסקת בכתיבתם מאז צוק איתן בשם הכולל: "חברתי פטימה." אם תהפוך את תכן הספר במקום הגברים תהינה אלה נשים, והן לא נשלחו לאי עונשין אלא כך חייהן מאז אולי מאז ומעולם, הרי התאורים אותם תאורים. כך נוהגים בנשים הרעולות רעלות. הן לא כל כך מעטות , הן מליונים. כך גורלן ובלי משפט ובלי הגליה ובלי גייסות של זרים יוונים.
אותה סצנה של האשה שצריכה להיניק באמצע הלילה, הרי היא דבר של יום ביומו בחיי כל הנשים ותמיד. בלי לשלוח אותן לאיזה אי.
כתיבת הספר היא הפחד הנורא של הגברים מכך שפתאם הנשים לוקחות את גורלן בידן. מי יודע לאן כל זה יגיע.
אינני פוחדת מדבר נורא שכזה, זה בנגוד לאופיין הבסיסי של הנשים. הסופר שאינני מכירה אותו יכול להרגע.
|
|
כתוב תגובה ל-
ר. מיפו
|
|
|
|
6 |
|
|
חיה בנצל |
|
2/05/16 18:47
|
|
|
|
בקריאת כתבתו הממצה של יוסי כהן אלרן, לא יכולתי שלא להיזכר בספרו של גון גריי "נשים מנוגה, גברים ממאדים".בספר זה טוען המחבר שהחיבור החיובי בין שני "צבאות" אלו שיכול אולי להתרחש על כוכב לכת אחר, הוא חסר סיכוי על אדמתו של כדור הארץ. מאחר ובינתיים אין באפשרותנו להגר לאותו מקום בלתי מושג, ניאלץ להשלים זמנית עם המצב הקיים. האם האי היווני יכול להוות פתרון נאות? לפי ניסיון ההסטוריה הלא כל כך רחוקה, "פרשת האי היווני" שנרכש ע"י אישיות ישראלית נודעת, הצמיחה פירות באושים עוד בטרם מילא את ייעודו.לפיכך אין מנוס מהתהייה כיצד תשפיע השהייה על האי הנבחר על העולם הגברי שיישלח לעשות בו תיקון. נחמה פורתא למין הגברי האנושי היא העובדה שאיננו נימנים על משפחת החרקים, כגמל שלמה או עכביש "האלמנה השחורה", בו הנקבות נוהגות לטרוף את בן זוגן לאחר ההזדווגות. בנוסף, לאור היכרותי ההדוקה עם בנות נוגה ה"המושלמות", קרוב לוודאי שבוגרי ה"סדנא" ה"מאולפים" יתקבלו על ידיהן בזרועות פתוחות. בשנים הרבות שיחלפו עד "לתיקון", אם זו בכלל אפשרות ריאלית, כל הצדדים יזדקנו וישכחו על מה הייתה כל המהומה.
חיה בנצל
|
|
כתוב תגובה ל-
חיה בנצל
|
|
|
|
7 |
|
|
י. כ. אלרן |
|
2/05/16 18:51
|
|
|
|
אני משוכנע שכותב הספר דר' משה גרנות רגוע, ומוכר הוא לי בחוש ההומור שלו. זוהי סטירה וספרים דיסטופיים נכתבים, לעומת אותה פואמה שלך על פטימה, שאני מכיר, ואהבתי מאוד, שמתארת דברים חיים וקיימים. לבי לאותן נשים מדוכאות, אם הן בעולם אחר ומפגר, וגם הן בעולם החדש ונשלטות אל ידי אגו מפגר של גבר זה או אחר. התייחסות אל הספור היא כאל סטירה ולא ייתכן אחרת, כי אי שדים יווני כזה לא נראה שיכול להתקיים במציאות שלנו. לאחר הכול יש הרבה יותר נשים נשלטות מגברים נשלטים ובזאת אני מסכים אתך וצר לי מאוד שזה כך, לא לשם כך נולדו נשים ובני אדם בכלל. רק אומר שמצאתי עצמי מתדיין ושוב מתדיין על ספר שלא אני כתבתי. כנראה שיש בו חיות לאחר הכול, או בנושא שעליו כתב באופן פרובוקטיבי כל כך. הלא גם זאת אינה לאחר הכול אלא עוד אחת ממטרותיה של האמנות.
.
|
|
כתוב תגובה ל-
י. כ. אלרן
|
|
|
|
|
|
|
דיתה שביט |
|
2/05/16 22:51
|
|
|
|
בעולם אוטופי כל אדם גבר או אישה יוערכו על פי כישוריהם ויהיה שוויון זכויות לכל ללא הבדל מין גזע או דת. זה מאבק כוחות שעלה מדרגה בעשורים האחרונים אבל עד שזה יקרה אם בכלל נשים רבות בעולם תיהינה נחותות ועוד יצאו לאור הרבה עבודות אמנות בכל התחומים. דיתה
|
|
כתוב תגובה ל-
דיתה שביט
|
|
|
|
8 |
|
|
ונשים |
|
3/05/16 10:29
|
|
|
|
תחרות, מאבק ,ניצול. לא יכול להיות אחרת? אולי מישהו יכתב ספר על מציאות אחרת?
|
|
כתוב תגובה ל-
ונשים
|
|
|
|
|