|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה  ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
למרות שאיילת שקד אינה נושאת בתפקיד ציבורי, היא חייבת לתת הסבר לציבור על השיחה המביכה שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
|
|
|
|
|
איתן לסרי
ברשימת החומרים שאסר ארדואן: פרופילים וכבלים מאלומיניום, מנחושת, פרופילים מפלדה, חומרים המיועדים לקונסטרוקציות בנייה, כבלים חשמליים, זכוכית המיועדת לבנייה ועוד ענף הבנייה צפוי לשל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חרדים שס ליברמן |
|
2/01/08 02:08
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
תוכי יוסי |
|
2/01/08 06:52
|
|
|
|
|
ואולי יותר של השמאל. שהרי הימין לא מאמין בהסכמים.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תוכי יוסי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יהוידע |
|
2/01/08 07:31
|
|
|
|
|
|
כבוד השר ליברמן, אנא קרא בעיון את נאומיך, כתבותיך והצהרותיך בתקופה טרם מונית לאיסטרטג שהצלחותיו עדיין לוטים בסודיות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהוידע
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
וולוו ומשכורת שר |
|
2/01/08 09:34
|
|
|
|
|
|
האיסטרטגיה של אביגדור ליברמן היא מצויינת. הוא יפרוש מהממשלה עם פנסיה של שר, אבטחה אישית וקבלת תרופות מחוץ לסל התרופות ע"ח תקציב המדינה. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
וולוו ומשכורת שר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
ליזה פלוקונסקי |
|
2/01/08 08:59
|
|
|
|
|
בחרתם באולמרט ופרץ להנהיג את המדינה ועכשיו אתם עומדים לבחור באהוד ברק (אותה גברת בשינוי האדרת).
אל תתפלאו אם התוצאות יהיו עוד ועוד מעשי רצח של יהודים. אחת ועוד אחת הם שתיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ליזה פלוקונסקי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
שושפרי |
|
2/01/08 09:34
|
|
|
|
|
אסור לתת לפליסטנאים נשק . הם לא אמינים אי אפשר לסמוך עליהם.
נעשה פה פשע. לאולמרט לא אכפת ילדיו לא התגייסו.
ילדיו בבית .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שושפרי
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
מצפה |
|
2/01/08 09:35
|
|
|
|
|
שממלא מקומו הינו עברין מין שהורשע בבית המשפט,שחברו הטוב, אותו מינה לשר אוצר, חשוד בגניבות.
וכולו מלא בספינים,יועצי עיתונות ויועצים אסטרטגיים העולים לנו הון תועפות?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מצפה
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
שי אלידע |
|
2/01/08 10:03
|
|
|
|
|
התגלית כי אין הבדל בין הפתח ובין החמאס אינה חדשה. היא מוצהרת מיום מינוי אבו-מאזן שהצהיר במפורש כי אין הבדל במטרות, שהן חיסול מדינת ישראל ורק הטקטיקה שנויה במחלוקת !!
עתונות מקצועית הייתה מצטטת בהקשר זה את כל אמירות הפתח ומעשיו במציאות ומוכיחה שהמושג מתונים איננו ידוע בעולם המוסלמי !!
כולם מתיישרים עם הקוצוני ביותר !!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שי אלידע
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מה הקשר?? |
|
2/01/08 12:13
|
|
|
|
|
|
אהוד ברק משתף פעולה עם הפלסטינים ויביא לחורבן מהיר על המדינה. תבחרו בו ותראו שצדקתי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מה הקשר??
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אמא 2006-2007 |
|
2/01/08 11:37
|
|
|
|
|
"תדע לה כל אמא כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך"
ציווה דוד בן-גוריון את צה"ל בראשית דרכו.
ידע לו כל אב וראוי כי ידוֹעַ תֵדַע לה כל אִמָא....
איך 'קָדִימָה'
לִגְלֵגָה, סרבה להכיר ולהודות בשְגָגָה,
באֲרֶשֶת רבת-נצחון שָאֵגה, כלל לא דאָגָה,
זִיגְזְגָה, להֲגָה, הִתְמוֹגְגָה, חַגְגָה,
ראשה כלל וכלל לא הִרְכִּינָה.
על בטחון חיי בנינו, חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
בקשת רחבה-גבוהה-יהירה,
קשת מנצחת-פולחת-ניצחת,
צִפְצְפָה, זִמְזֵמָה והִשְתִּינָה.
איך לחזית, לתופת, למוות, להרג,
שלחה 'קָדִימָה' את לוחמינו כצאן לטבח קָדִימָה !
על חייהם הורידה מסך,
פתיל חייהם גדעה באחת, בְּבּוּם ! בְּהֵבְזֵק ! בְּמַטַח ! ב'טְרַח' !
שמחת-חיים פתע קטעה וניתקה,
פרחים חתכה ושיספה, משפחות קרעה וביתקה,
בעודן בחיים 'קָדִימָה' אותן חיסלה וקברה,
טיפת אחריות בגין כך לא לקחה, לא נשאה, לא נטלה.
בזילזול, רשלנות, שאננות, יהירות, הפקרות,
מרעימת-מערימת-מפקירת-מרקיעת שחקים
הפקרות אשר אין מחילה לה אף לא ביום כיפורים –
חיי אזרחים, חיי לוחמים, לחלוטין הִפְקִירָה 'קָדִימָה' !
ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא...
איך 'קָדִימָה',
לאחר מלחמה, התנהגה כבת-יענה,
את ראשה עמוק-עמוק בחוֹל כוֹפְפָה והִטְמִינָה.
איך... ? איך... ? איך... ?
השלימה 'קדימה' משימתה, סיימה מלאכתה,
לעם שלם שיר ערס שרה 'קדימה',
עם שתקן-מדושן-נהנתן-מנוון-שאנן-תועלתן-מנומנם 'קדימה' הרדימה.
עם כסיל, עם אויל,
עם מַחֲרִיש, עם אָדִיש,
עם בִּיש, עם מֵבִיש,
עם בִּלְתִּי-רָגִיש
עם אשר קוּרֵי שתיקה טווה סביב עצמו כעכביש,
את עצמו טוב והיטב בהם כִּסָה והִיסְוָוה,
לטֶרֶף צִפָּה, מָנָה עֲסִיסִית, מְלאָה, דְשֵנָה.
עם אשר משתיקתו נֶהֱנה בזמן ולאחר מלחמה כמו ממשחק פַּנְטוֹמִימָה.
איך 'קָדִימָה' שעורים לא למדה,
לא ספגה, לא שיננה, לא הכינה.
לקח להפיק לא חפצה,
בשגיאותיה ובאחריותה להכיר מאנה,
תמונת-אמת לגמרי טישטשה,
מציאות לחלוטין לא הפנימה.
את משמעותם העמוקה של חיים
'קָדִימָה' ביְהִירוּתָּה-כְּסִילוּתה-בּוּרוּתָה
כלל וכלל לא הבינה.
מאחריות אישית-שילוחית-לאומית,
כמו חתול מטיפות גשם, כליל התנערה 'קָדִימָה'.
במחדליה-כשלונותיה-אסונותיה-קורבנותיה
אף את עצמה ועמה 'קָדִימָה' הפליאה ! התמיהה ! הִדְהִימָה !
בחוסר-אחריות, עזות מצח, התנשאות, התעלמות,
התכחשות, חרשות, טיפשות, אדישות, התגוששות, 'קָדִימָה' הרשימה !
עריצות שלטונית, חוצפת מנגנון שלטון,
בקפדנות, דקדקנות, נחרצות ובנחישות 'קָדִימָה' הדגימה.
במציאות המזכירה גטו,
פרסה-מתחה 'קָדִימָה' בהשראת "מנהיגיה"
חוֹמה גבוהה בינה לבין עמה,
גדר-תַיִל, חַיִץ, ברזל, קונצרטינה.
רשלנות, פזיזות, יהירות,
שררה, זילזוּל וכוח, באכזריות רבה,
בשרירות-לב 'קָדִימָה' הפגינה.
איך וכיצד העזה ושלחה 'קָדִימָה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קָדִימָה ?
איך ערפה במלחמה 'קָדִימָה' את חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
בעוצמה ובדיוק כה רב, כמו גִילְיוֹטִינָה ?
אלמנות, יתומים, משפחות קורסות-הרוסות,
מאחור ביגונן השאירה 'קָדִימָה'.
בדד בשדה זנחה 'קדימה' אותן דומעות, דוממות, מדממות
משפחות חסרות-אונים, אובדות, כפופות, שפופות, נעדרות-חיים, 'קדימה' הוֹתר הוֹתִירָה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמא 2006-2007
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אורית וישראל |
|
2/01/08 11:43
|
|
|
|
|
נזכור, לא נשכח,
בתודעה נצרוב, לא נסלח,
תקופה רעה-נוראה-איומה בראשות מפלגת 'קדימה'
איך אדמתנו מדם בחורינו כיאור האדימה.
איך וכיצד לישון השכיבה 'קדימה'
עם אדיש, עם ביש, עם מביש, עם מחריש,
עם שתקן, עם שאנן, עם מנומנם, מנוון, מדושן, עם נהנתן, עם תועלתן,
עם כסיל, עם אוויל, 'קדימה' לגמרי-לגמרי הרדימה.
איך חבורת פוליטיקאים עזי-מצח,
ניבזים-פוחזים-נלוזים, במקהלת פה-אחד, אך בכל-זאת בדד, שרה-השמיעה
הִמְנוֹן מירמה רעשני-קולני-תועלתני-אנוכי ל"קדימה":
"נס ואבוקה הבה נרימה!"
איך על עם שלם, בניצול כוח-שררה, עריצות שלטונית, תרמית, אולפן-איפור, יחצ"נים ותדמית,
חוצפת-מנגנון-שלטון, עזות מצח,
הערימה 'קדימה'.
אֵיך זילזול, הֶפְקֵרוּת, רשלנות, אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, לבְלִי-גְבוּל, ללא-סוֹף ודַי
מפלגת "קָדִימָה" הִפְגִינָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ,
רָצִינוּ בְּכָּל-מְאודֶנוּ כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה,
מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : "כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה"
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב"מַנְהִיגוּת" מִפְלָגָה חֲלוּלָה, נְבוּבָה, עָלוּבָה,
רְקוּבָה, חֲרֵבָה, מְסוֹאָבָה, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, כְּלוּם, שום טִיפַּת-עֵרֶך מלבד שררת-כוח-שלטון, תאבה,
לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לַחֲלוּטִין לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה,
שִיחֲקָה וחִייכָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה,
כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-כְּסִילִים-אֱוִילִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים-נוֹרָאִיִים
אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : "קָדִימָה" !
איך שלחו "מנהיגינו" את בנינו למוות, לתופת, להרג, לחזית, לשטח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּ אֶת בָּנֵינוּ בִּלְתִּי-מוּכָנִים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כְּצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל קוֹרְטוב חַיִים, שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר,
בִּשְעַת חֵירוּם, שעת מתח, שְעַת רֶתַח.
לא השאירו להם דרך מילוט, חילוץ, צוהר, סולם, חלון, פֶּתַּח.
ועוד זכו "מנהיגינו" אחרי-כן מנאמניהם-עמיתיהם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, לַהַג, קֶלֶס, פְּאֵר,
הַלֵל, זילזול בשכול, ביגון ובאבל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ "מנהיגינו" לִזְכּוֹר,
כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן נָאוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר,
בן אוהב. מלח הארץ. בן במלוא תפארת פריחת-עלומיו. בן יקר. בן פרח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פשע, בבחירות הבאות,
אשר כולנו תקווה כי ייערכו, מי ייתן, הלוואי, בעוד ירח
בשעטתם-דהרתם שוב לכוח שלטון הון ושררה,
הוֹאִיל ולא יסתפקו כמובן "מנהיגינו" אך בנתח
בהזכירם "מנהיגותם" בעת-מלחמה,
תקופה הרת-אסון,
שעה מלאת-ספוגת-רווית מתח
בהתעלמם מאי-התמצאותם
הבסיסית-אובדנית-אסונית-סופנית-חרבונית-חורבנית-גורלית
בה לעולם לא יודו "מנהיגינו" לבטח
אי-יכולתם, כישלונם, לקרוא מפת מציאות נכונה-הגיונית-אמיתית בשטח
ימים בהם שלחו,
ללא טיפת מחשבה, בלי היסוס,
למלחמה את בנינו, כעדר צאן לטבח.
עוד ינסו-יקוו-יבקשו וודאי "מנהיגינו"
להפיק מכך (איך לא?) מירב ומלוא רווח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורית וישראל
|
|
|
|
|
|
|
