|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"  מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
רפרף |
|
6/11/12 09:04
|
|
|
|
|
על פי ההגדרה היועץ המשפטי לממשלה מייצג את האינטרס הציבורי בתחום המשפטי ובתחום החקיקתי. תפקידו להגן על אינטרס זה במידה וחקיקה כלשהיא מבקשת לפגוע בו. הטענה היא שסמכויותיו הנרחבות הן למען האזרחים. סמכויות אלו מעולם לא נדונו וגם לא הוגדרו בחוק. אלא תולדה של לחצים והשתלטות. כיון שכך לא העם ולא נציגיו העניקו לו סמכויותיו. היועץ המשפטי גם אינו נגיש במיוחד לאזרחים, עד לא מכבר משכנו לא פורסם ברבים, לאחר פניות פורסם, אך ללא דואר אלקטרוני נגיש לציבור. בולט העדר פיקוחו בתחום המהותי של מגע בין השלטון לאזרח – פיקוח על המשטרה, למרות שרשמית קיים לעניין זה משנה ליועץ. לאור הטענה כי למען האזרחים נועד פקוחו של היועץ המשפטי, כיצד הפכה להמשטרה לארגון פשע מפלצתי נגד האזרחים אשר איבדו כל תחושת בטחון?
עד לא מכבר רוב האזרחים חשבו שהם חיים במדינה דמוקרטית בה לרשויות יחס הוגן כלפי האזרחים. המשטרה נתפשה כמי שעושה כדי להלחם בעברינות גם אם ללא הצלחה יתרה בשל חוסר השתדלות יתרה, ובכל זאת מטרתה לתפוס עברינים למטרת הגנה על האזרחים. אזרחים ברובם חשבו שבבואם אל המשטרה הם מגיעים אל החוק ולא ידעו שהם מגיעים אל אירגון פשע. גם לא ידעו שמטרת כל חקירה משטרתית היא להביא בשכל מחיר להרשעתו של נחקר בלא להתחשב אם ביצע או לא עברה כלשהי. האזרחים לא ידעו שהמשטרה שניתנו לה סמכויות רבות להפעלת שליטה על אנשים מנצלת סמכויותיה לפשיעה. אי לכך האזרחים ההגונים ביותר שחשבו שהמשטרה באמת ובתמים מחפשת עובדות אמיתיות, והיו חסרי מודעות לסכנה הנשקפת להם, שלא ידעו להתגונן מפני פשיעתה של המשטרה. אדם יכול להיות בזמן הלא נכון במקום הלא נכון להיות בסביבה שבה התבצעו עברה/פשע או בסביבה שבה אדם נחשד על ידי מישהו לפי סימנים או החלטה שלו, או אף במקום שבו עבריין עושה כדי להעליל, להטיל אשמה מסיבות שלו כגון נסיון סחיטה. "תודות" למשטרה הקורבן עלול להנזק מאוד אף חייו עלולים לההרס. כל האמצעים שנועדו להבטיח מהימנות משמשים למשטרה אמצעים לזיוף מראית עין ככזו. המשטרה נוהגת ככל העולה על רוחה, מתנכלת לאזרחים תמימים, טופלת עליהם האשמות שוא. מה שמענין את המשטרה הוא להראות כביכול השגים בעוד ששלום הציבור ולוחמה אמיתית בעברינות ובפשיעה אינם מעניינה. תמיד ישנה פשיעה חדשה וזה משמש לה כסות להטלתה אשמה באנשים הלא נכונים.הפרות חוק של המשטרה הם בתחומים מעצרי שוא מתוך כונה להטיל אימה לגרום לחשודים להודות. אי שמירה על זכויות הנחקר. למשל לנחקר תם שלא בצע עברה אי הודעה לו שהוא נחקר באזהרה. אי נתינה לנחקר להתבטא לחץ על נחקר לחתום בלא הקראה של מה שנכתב ובלא מתן אפשרות לקרא.
ישנן שיטות חקירה אסורות כיון שאלו אינן עוזרות להגיע לאמת אלא מעוותות אותה. דוקא באלו משתמשת המשטרה כדי להגיע לתוצאות עליהן החליטה מראש, כדי להשיג כביכול "הודאות". חוקרים מפריעים לנחקרים להעיד או אף לענות על שאלות, מייד בגסות מתפרצים לתוך דבריהם כאשר חשים שיש לנחקרים הסבר הגיוני. חוקרי משטרה מתשאלים מספיק כדי שיוכלו להשלים ולהחליף בנתונים משלהם המתאימים לבניית תיק, יהיה זה לפי ספור מראה לתלונה או לפי תרחיש שהגו. שואלים עם התניות עם קביעה מראש מה קרה, גם מפעילים שיטה של התעלמות מתיקון הנחקר וחזרה והתשה על הקביעת שהחליטו עליה ורישום כפי כקביעתם. משלימים את רישום העדות לבד כאילו מסכמים את הנאמר, אלא שחוקרים רושמים את רצונם ובאופן שיותיר רושם כאילו הנחקר אמר זאת. לדוגמא חוקר רוצה שהחשוד יאמר דבר מה הוא מנסה להשיג זאת על ידי שאלה מתנה אם לא קיבל את התשובה הרצויה חזרות רבות על קביע
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
רפרף |
|
6/11/12 09:16
|
|
|
|
|
אלו יכולים להיות לא רק אמירות אלא כל דבר עדות, למשל גם ציורים שהנחקר מתבקש לצייר. גם כאן תחבולות שונות להשיג עדות מפלילה. למשל הגשת דף והחזקתו בדרך מסויימת המשרתת את מטרתם והוראה לנחקר לצייר מזוית מסויימת – הנחקר אינו יודע את הסיבה לכך ומציר אחר כך מתברר שהחוקר מחזיק את הדף ומסתיר בידו את הנייר בנקודה הכי חשובה כדי שהנחקר לא יוכל לצייר במדויק, או בקשה מהנחקר לתאר בטרם יציר כך החוקר יודע מה ברצונו לשנות, אחר כך חטיפת הדף מידיו וציור על ידי החוקר תוך שינויים כביכול קלים כשלמעשה הם מהותיים ביותר להתאמה לתרחיש המעוות.
קימות שיטות לודא שהחשוד אכן מסר עדות מפלילה מתוך רצון וידיעה ולא כהסכמה מחלץ. לדוגמא שיחזור המעשה אלא שהמשטרה מתחכמת גם לזה, המשטרה כופה את אופי השיחזור על החשוד ועליו לחזור על הוראות המשטרה. מכאן שלשחזור אין כל ערך. קיים מסדר זיהוי החשוד, מציבים כמה אנשים דומים העונים לתאור ועל המתלונן או העד שראה את החשוד להצביע מיהו החשוד. התחכמות המשטרה היא בדרך שמציבים רק אדם אחד העונה לתאור, הוא האדם אותו ברצון המשטרה להפליל, והשאר אינם עונים כלל לתאור. כך המתלונן או העד יבחר בבחירת המשטרה.
המשטרה מתעללת ומטילה חיתתה על נחקרים. בין שיטות ה"חקירה" השתלחות הטחת האשמות בחשודים חקירות בצרחות אימים השפלות ואף מכות. במעצרים מניעת מזון וחמור מזה שתייה שינה כפיתה ממושכת ופגיעות גופםניות קשות ואף איומים ברצח. כמה אסירים ועצירים נמצאו מתים ולא ידוע כתוצאה ממשה. הכל כשר כדי לגרום לכך שאלו יתשו ויודו רק כדי שיעזבום. כלומר המשטרה מנהלת חקירות תוך שהיא פורעת כל חוק ומשבשת כל הליכים.
רק חקירות פשעים חמורים מוקלטות, אך גם כאן המשטרה מוצאת דרכים להתחכם. האמצעים: הוצאת נחקר מחדר החקירות ו"חקירתו" או ליתר דיוק הוראה לנחקר מה עליו לומר מחוץ למקום ההקלטה, החזרתו למקום לאחר ההוראות. נוסף על כך המשטרה מקליטה באמצעים המאפשרים עריכה – מחיקה והקלטה מחודשת. גם מפרידה בין הקלטת קול לצילום וכך אפשר לערוך מחדש וליצר תרחיש חקירה שונה. ליועץ המשפטי אין כל השגות. האין זאת כי ועדת השופט אגרנט קבעה שהיועץ אחראי רק בפני בית המשפט וההליך בא הוא המשפט, נתון לשקול בית המשפט? בית המשפט יודע לחפות על כל פשע של המשטרה ולהרשיע חפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סתם שאלה |
|
6/11/12 11:27
|
|
|
|
|
|
ולגדף את השופטים ? או שרק את המשטרה ושוטריה זה מותר ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סתם שאלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אניהי |
|
7/11/12 18:07
|
|
|
|
|
הרי בבית המשפט נגמר חופש הביטוי לשופטים צריך תמיד לתת כבוד ואין זה משנה איזוהי התנהגותם. גם אם התנהגותם מהזבל או מהביוב אסור לומר זאת! יש גם חוק זילות בית המשפט. זהו חוק שהמבחיל אהרון ברק יזם וקידם עוד בהיותו היועץ המשפטי לממשלה! כמדומני נחקק בשנת 77. החוק אומר שאם יש ביקורת על שופט יש לבטאה בהנימוס מירבי וכל מי שאינו נוהג כך העונש הקבוע בחוק הוא שלוש 3 שנות מאסר! מכאן נלקח עונשו של זורק הנעל. מהו נימוס האם זהו דבר אוביקטיבי לחלוטין? מסתבר שהחוק הופעל גם נגד מבקרים ומתלוננים נגד שופטים. הפרקליטות תובעת לפי חוק זה כאשר מתחשק לה. היה עורך דין שטען את מה שנכון על שופטים שהם שקרנים, לא עזרה לו הטענה 'אמת דיברתי', זה לא נימוסי! לכן שאלוהו איך אדוני מדבר? והוא נשפט ונענש!
מכאן שחופש הביטוי כולל גם להשמיץ ולהפיץ שקרים על מדינת ישראל אך לא אמיתות אודות שופטים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אניהי
|
|
|
|
|
|
|
