|
|
|
אלי אלון
נזילה ברפת מזרע  פרה מפרישה צואה ושתן בכמות גבוהה פי 40 משל בני-אדם, ורפת בגודל בינוני יוצרת זיהום בכמות גדולה מאוד הריכוזים העצומים של השפכים הללו לעתים קרובות מגיעים למקורות ה...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חיפוי |
|
6/09/15 07:14
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון פועל למניעת משפטים חוזרים
משפט חוזר הוא אמצעי על של "הבקרה העצמית" של בית המשפט. אלא שישראל יחודית במיעוטם: בית המשפט העליון הורה על 21 משפטים חוזרים בלבד ומתוכם רק 14 זכו, חלקם על ידי בית המשפט וחלקם על ידי היועץ המשפטי בשלב הבקשה. שורש הבעיה הוא באי יכולת להציג לבית המשפט העליון עילה לביטול ההרשעה הסיבות - חסרון מוסד וחקיקה מתאימים, אי שמירה על חומר ומוצגים ואיסורים שונים: 1. אין גוף מוסדי שירכז את הטענות. 2. המוצגים ברובם מושמדים לאחר תום המשפט. וממלא 3. זכות מוגבלת לעיון בחומר החקירה ובדיקת המוצגים. 4. כיון שאין מוסד מוסמך לבדיקה מוגבלת האפשרות לקבלת עדים לאחר תום המשפט. כיון שכך 5. אין חקיקה המחיבת שמירת חומר ומוצגים ומתן אפשרות עיון ובדיקה וחוקיות שיחה עם עדים.
בישראל בית המשפט תמיד מעדיף את עקרון "סופיות הדיון", ועל המורשעים לעמוד בנטל ההוכחות לעילה המספקת לחריגה מעקרון זה. במקום שהתביעה תבחן, זו טוענת שעמדה בנטל ההוכחות. אלא שחובת העמידה בנטל ההוכחה אצל התביעה קלה מאוד מאחר והיא מסתירה חומר מפריעה ומעוותת ושפטים מרומים מרצון וממשיכים את מלאעת הרמיה. מה עוד שניתן לפסוק הרשעה על פי "התרשמות" ושופטים אינם צריכים אף להסביר גם כנגד הראיות המוצגות. הוקמה ועדה בראשות השופט אליעזר גולדברג והוא המליץ על הוספת עילה למשפט חוזר והיא "חשש ממשי לעיות הדיון". עד לאותו התיקון, בית המשפט העליון הורה על משפט חוזר בשלושה מקרים בלבד. אחרי אותו תיקון בית המשפט הורה על עוד 18 מקרים אלא שכולם היו סמוך לאותו התיקון ואחר כך חזר המצב לקדמותו. משפטנים שוקדים כל העת להחמיר ולהגביל אפשרות למשפט חוזר, כך שאם נוספה עילה למשפט חוזר מייד צצו מגבלות רבות יותר.
במדינות אחרות קיימים הליכים מוסדיים לתיקון פסק דין חלוט. באנגליה למשל קיים ה -CCRC – Criminal Court Review Commission - המועצה לבחינת המשפט הפלילי. הנוהג האנגלו אמריקאי: פנית התביעה הפלילית לבית המשפט בבקשה לראות את כתב האישום כבטל, או חנינה על ידי מושל מדינה או גוף ממשלתי אחר, ואף הענקת חפות על סמך הראיות החדשות ללא משפט חוזר. בחינה מחודשת של תיקים מביאה במקרים רבים לביטול הרשעה ולעיתים אף למציאת חשודים מרכזיים. אלו מתאפשרים בין היתר בשל זכותם של נידונים לערוך בדיקות במוצגים לאחר תום המשפט. באנגליה הנוקשה יותר המועצה ה - CCRC בלבד מוסמכת להגיש בקשה לבית המשפט לעירעורים והוא קובע אם לבטל הרשעה ולזכות או לקיים משפט חוזר. בישראל אין גוף מוסדי שיעשה זאת.
בישראל אין אף גוף מוסדי שיעשה זאת. שעד שנת 2004 ההרשאה להגיש בקשה למשפט חוזר היתה רק באמצעות היועץ המשפטי לממשלה שהיה מקבלה ומגיש אותה בתוספת תגובתו לבית המשפט העליון, והוא עצמו היה מופיע בדיונים לבקשות ומשיב למבקש. על פי התיקון כיום ניתן להגיש בקשה ישירות לבית המשפט העליון והמשיב יכול להיות גם כל מנהל מחלקה מפרקליטות המדינה. כיון שהפרקליטות היא הגוף שתבע, יש בכך ניגוד עניינים מוסדי. האצלת סמכות לפרקליטות מנע הקמת צוותי מדיקה, ולפרקליטות עמדה המאפשרת הגבלת העיון בחומר. בנוסף רק לסנגוריה הציבורית מותר ליצג ובהתאם לתיקון היא הקובעת באם יש מקום להגיש בקשה למשפט חוזר.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חיפוי |
|
6/09/15 07:22
|
|
|
|
|
איתור הרשעות השוא הינו קשה ועורך שנים. כל גוף מעורב מתיחס לחומר ומוצגי החקירה כאילו היו רכושו הפרטי. החומר מפוזר בין גורמים שונים ללא תעוד מסודר. המוצגים תכופות אובדים או בכונה מושמדים. חוק הארכיונים תשט"י אינו מתיחס מפורשות למוצגים. בגופים שונים הנחיות סותרות למשל בין המכון לרפואה משפטית ומשרד לבטחון פנים. ישנם גם חוקים סותרים, כך הוראות פקודת סדר הדין הפלילי – מעצר וחפוש מאפשר חילוט והשמדת מוצגים בהתאם לשקול דעת בית המשפט.
כעבור שנים החומר מצוי רק בידי רשויות המדינה ולעיון בו נדרשת הסכמת הרשות. בידי המדינה עשוי להיות חומר שלא היה חלק מחומר החקירה המקורי ולא הוגש או נבדק בבית המשפט. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מפרט את זכותו של נאשם לעין בחומר החקירה ולבדוק מוצגים אך אין התיחסות לזכותו של נידון לאחר תום המשפט לעשות זאת. בפסיקה נקבעה ההלכה כי זכות זו נגזרת מהזכות למשפט חוזר. סעיף 19 לחוק יסוד השפיטה: "בענין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק". גם על דרך ההקש מזכות הנאשם על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ומכוח הזכות למשפט הוגן. הסייגים: עקרון סופיות הדיון מגביל את האפשרויות. בדיקה שנידון ידע על קיומה קודם ובחר לא לבצעה לא תנתן לו זכות לעורכה. כמובן אין התיחסות לכך שהנידון היה מיוצג על ידי עורך דין על פי הדרך שעורך הדין החליט ולא היה לעל ידו בכל שלב להשפיע, מה עוד שבית המשפט "מסדר" עם הסנגור מעל לראשיהם של בעלי דין. על הבדיקה להיות עקרונית במובן שהיא עשויה לשנות את התוצאות.
כדי להגיע לחומר החקירה יש לבקש רשות מהיועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות ומהם לבקש אישור לבדיקות מדעיות. פרקליטות המדינה אף הוציאה הנחיה: "זכות העיון בחומר רגיש במסגרת הערכות הסנגוריה לבחינת אפשרות להגשת בקשה למשפט חוזר" וזו מגבילה את זכות העיון בחומר רגיש לאחר תום המשפט בהשואה לפני המשפט. גם זכות ההעתקה מוגבלת "אלא אם כן קיים טעם ממשי". על הסנגוריה גם לפרט מיהו המומחה ומהי סמכותו לבדוק, יש גם לחתום על התחיבות בכתב. מטעם התביעה יכול להיות מומחה כל מי שתבחר בו כולל מומחה מטעם המשטרה שיש לה ענין בתוצאות והוא מכון את "מומחיותו" בהתאם לתוצאות הרצויות. לגבי מומחה מטעם ההגנה, התביעה יכולה לבקש לפסול ובית המשפט בדרך כלל נענה לרצונה, לעיתים זהו מומחה שיש לו הוכחות מוצקות מדי לטעמה. אלו רק חלק ממגבלות על בדיקת מוצגים.
ישנו קושי באיתור עדים וקבלת הסכמתם למסור מידע. הפרקליטות מערימה קשיים רבים. בישראל ישנן גם נורמות המגבילות איסוף עדות מאנשים. סעיף 37ב' לכללי לשכת עורכי הדין אוסר על עורכי דין לשוחח עם עדי הצד שכנגד ללא הסכמתם או הסכמת באי כוחם. לפי הדין הפלילי סעיף 244 לחוק העונשין אסור לשבש מהלכי משפט. "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת...... לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט". וסעיף 249 אוסר על הטרדת עד "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי....." כלל 37ב' ללשכת עורכי הדין הוא לגבי העומד להעיד אך לא לאחר המשפט, אלא שעורכי הדין חוששים להראות כפועלים בניגוד לכללים גם אם המשפט כבר הסתיים. מבחינת החוק הפלילי היתה פסיקה שהחוק תקף גם לאחר המשפט. אחת הדרכים לגלות הרשעות שוא היא שיחה עם עדים לקבלת מידע שלא מסר או תיקון מידע
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
חיפוי |
|
6/09/15 07:28
|
|
|
|
|
רק בישראל קיים איסור מפגשים ושיחה עם הצד שכנגד. בארצות רבות הסנגוריה לא רק שרשאית לשוחח עם עדי התביעה אלא מחויבת אם אינה רוצה להתרשל בתפקידה. ישנן ארצות בהן החוק אף אוסר על התביעה להורות לעדיה להמנע מלשוחח עם הסנגוריה. הסיבה שניתנה: "זכות הקורבן ובני משפחתו להנות מסופיות הדיון". משפטנים טוענים להניח לעדי התביעה לשם שלותם הנפשית אם כי לא ידוע שאלו נשאלו לרצונום. משפטנים טוענים כך בשם כל העדים לא על שום סיבה אחרת מאשר כדי לתרץ את עניינם ונוחותם הם. ישנם קורבנות העברה וישנם עדים אחרים. ישנם עדים שמוכנים ואף רוצים לשוחח עם נידונים או עורכי דינם ויש המסרבים וגם לכך צריכה להיות סיבה שיתכן לפתור אותה. העדים שלא היו קורבנות אינם כה משתוקקים ל"שלוה הנפשית" כפי שהחליטו עבורם משפטנים מטעם התביעה ומטעם השפיטה. עדים שהיו קורבנות, הרי שאירוע העברה שנעשתה אינו מניח להם. קורבנות העברה רוצים שהאמת תודע ולא תחסם בפניהם כי חסימה מפני גילוי האמת והספקות הם המטלטלים את הנפש. נראה שהמשפטנים חיים בשלות נפש גמורה עם קביעות שלא הוכחו כיאות ואף הוכחות שאינן תקפות. הרשעת חפים אינה פוגעת בשלותם הנפשית. גם היועץ המשפטי לממשלה בדרך כלל אינו מוצא לנכון לבדוק את העברות שבצעה המשטרה.
בישראל אף לא די להראות שהמורשע הינו חף, אלא חייבים להראות שההרשעה בטעות יסודה. רוב הרשעות השוא אינן תוצאה של טעות כי אם של זדון, של רצון להרשיע בכל מחיר. שופטים מזדהים באופן פאשיסטי עם החזק עם המדינה ולכן עם התביעה. יש להם תפישה מעוותת שלשפוט פרושו בהכרח להרשיע. גם לא די להראות שהמסקנות מהראיות הקימות לא היו נכונות, זה בשעה ששופטים מתעלמים או מסלפים ראיות ומרומים מרצון על ידי התביעה. יש להראות ששופטים טעו, וכי עיקר העיקרים שהנידון הוא חף אינו מספיק? וכי לא נגזר מכך שההרשעה מוטעית? ומדוע העמידה על כך שיש להראות ששופטים טעו, אם לא כדי שיוכלו לסתור ולהכחיש זאת! לצורך משפט חוזר יש גם לאתר ראיות חדשות. צריך גם לערוך בדיקות עם עדים ועל כך שוב יש מגבלות חוקיות.
בעת החקירה והמשפט ישנם מוסדות האמורים לפעול לברור האמת ולא כך בהכרח עושים. לאחר המשפט לא קיימים מנגנונים מוסדיים והסנגוריה הציבורית חסרת סמכויות חוקיות. מבחינת בית המשפט העליון ביטול הרשעות שוא פרושו שהיה שותף לעיות הדין לכן הוא מציב דרישות הולכות וגוברות. לאחרונה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז שוקדת ברוב חריצותה על תקנות מחמירות במיוחד. במילים אחרות בית המשפט העליון הופך עצמו מחוקק לנוחותו הוא דוקא לרעת האזרחים, בניגוד ליומרתו להטיב ולשמור על זכויות האזרח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
עברית |
|
6/09/15 07:38
|
|
|
|
|
משפט שגוי: "הופרו הבטחות ניצן על משפטים חוזרים". צריך להגיד ולכתוב הבטחות למשפטים חוזרים ולא הבטחות על... מבטחים ל...
במילת היחס 'על' יש שימוש יתר, גם כאשר זו אינה מתאימה כלל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עברית
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
דגדג |
|
6/09/15 10:48
|
|
|
|
|
|
צדק צריך וחייב להיות שווה לכולם, אחרת ביום מין הימים תקום מהפכה. בפרקליטות לא יודעים שהכל "בומרנג" בסופו של דבר???
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דגדג
|
|
|
|
|
|
|
