|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
יקיר דסא |
|
5/12/09 01:25
|
|
|
|
|
לצערי, הצטרפתי למשפחה הזו אחרי רצח אחותי, שרון יניב ז"ל.
רק פעם אחת יצא לי להשתתף במפגשים, וזאת משום שתמיד ביום של מפגש, אני נמצא בחיפה בבית המשפט, שם מתנהל המשפט של רוצחי אחותי ז"ל.
חבל שלא יכולתי להיות נוכח במפגש הזה המתועד כאן.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יקיר דסא
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ם]'קר |
|
5/12/09 02:48
|
|
|
|
|
ציטוט מדברי עינבל בר-און: "כשחושבים בישראל על רצח, חושבים על העתירות האינסופיות שיגיש ודאי הרוצח לבית המשפט, ולעיסוק האובססיבי ברוצח [ראה ערך יגאל עמיר וחיבתו לסיקור תקשורתי]."
כל המאמר השפל של ענבל בר און שואף רק למטרה אחת: לעשות לנו שטיפת מח ולשכנע אותנו שיגאל עמיר רצח את רבין.
ענבל בר-און מוכרת לי כעבד נירצע של כנופיית בייניש. אין לי ספק שהיא ראתה בדיוק כמו מיליוני אזרחים את השידור בערוץ 2, בו הראו שרבין נירצח מכדור שנורה מלפנים, וזאת עפ"י חור הירי בקידמת חולצתו. מאחר שיגאל עמיר עמד מאחוריו, אין כל אפשרות שהוא רצח את רבין. למרות שברור שיגאל עמיר חף מפשע, מתעקשת בר און לקרוא לו "רוצח" ולשלול את זכותו לעתור לבג"ץ. במקומו הייתי עותר עד סוף כל הדורות, עד שחפותי תצא לאור, כפי שעשה בשעתו עמוס בראנס.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ם]'קר
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
ע.ג2 |
|
5/12/09 08:03
|
|
|
|
|
|
הבעיה אינה רק בקלות הבילתי נתפסת של הרצח אלא בקלות הבילתי נסבלת של הענש. חלק לא קטן מהמיקרים היה נמנע לו מערכת המשפט היתה מבצעת את תפקידה וכולאת עברינים לתקופות אוכות ולו מאסר עולם היה באמת מאסר עולם ולא 12 שנות מאסר. הבעיה השניה היא שלמדינה יש הרבה כסף כדי לבזבז על העברינים בתנאים שהם מקבלים בבית הסוהר ובתנאים שמקבלות משפחות העברינים כאשר החלאות יושבות בכלא אבל אין לה כסף לשקום המשפחות שנפגעו בגלל מחדליה. בענין זה צריך לבטל בשב"ס את אגף חטו"ש (חנוך טפול ושקום, כן יש דבר כזה) ולהעביר את כל הכסף שיחסך לסיוע לנפגעי עבירה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע.ג2
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
גלי צבי ויס |
|
5/12/09 09:14
|
|
|
|
|
כשפגשתי לראשונה את חברי ארגון משפחות הנרצחים לפני כשנתיים, עדיין לא הבנתי עד כמה מוצדקים דבריהם. בכל מפגש הם התריעו כי המקרים הנוראיים שהם מתמודדים עמם - אינם האחרונים.
נראה כי אירועי העת האחרונה, פקחו את עיני כולנו. מקרי הרצח הסתמי הולכים ופושטים בחברתנו. מצב חמור זה מעלה את הנושא החשוב בו נגעה ענבל בראון הפך לצו השעה, עניין בעל דרגת חשיבות עליונה!
בהעדר ענישה מחמירה, המקרים יגברו עד כי לא נוכל לצאת מביתנו בבטחה. בדיוק כפי שתיאר מיכאלי-החושש להביט בפני אנשים מחשש להכעיסם.
החמרה בענישה - זו מילת המפתח במניעת הרצח הבא. זה עלול לקרות לכל אחד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלי צבי ויס
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אלף החדשים |
|
5/12/09 09:57
|
|
|
|
|
|
כיוון שהעליון לא שמע על עיסקה בדרך, ולא חושב ששחרור סיטוני של שפוטים הוא החלשת החוק, נקבל 1000 משפחות חדשות שיצטרפו לתיאורך, במקרה הטוב
לחיי החוק ומערכת החוק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלף החדשים
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אריקה |
|
5/12/09 10:12
|
|
|
|
|
מעבר לכאב הבלתי נסבל של אבדן בן משפחה, של בזבוז נוראי של חיים, המשפחה צריכה להתמודד גם עם הקלות הבלתי נסבלת של עיסקאות הטיעון שאליהן מגיעות הפרקליטויות במקרים רבים כי הפרקליטויות מעדיפות במקרים רבים ללכת בדרך הקלה ועל הרשעה בטוחה מאשר להתמודד. גם בתי המשפט לא יוצאים נקיים ופעמים רבות אני שואלת את עצמי, אילו בן משפחה של שופט היה נרצח, האם גם אז היו מקלים כל כך בענישה? חיי אדם שווים כקליפת השום בארצנו ושום פיצוי כספי לא יכול לפצות על אבדן בן משפחה. יחד עם זאת, ישנה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות מאז שמרכז נגה הוקדם וגם הצעד של פיצוי כספי של המשפחות הן משהו. אמנם טיפה בים, אך בכל זאת טוב יותר מכלום.
כשאני כותבת את זה, אני מנסה להיכנס לנעליהם של המשפחות השכולות ולחשוב מה אני הייתי מרגישה אילו זה היה קורה לי. כל מה שנותר לי לומר זה שעם כל הכאב הקשה מנשוא, אין מה לעשות והחיים חייבים להימשך.
אז חיזקו ואימצו יקירי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אריקה
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
סופיה |
|
5/12/09 10:31
|
|
|
|
|
מתוך הבנה מוחלטת את נפש המשפחות הללו ומתוך כאבם אשר נוגע בעומק הלב כולי תקווה שהחוטאים הללו-הרוצחים יישאו בעונש אשר יוטל בחומרה רבה כי אין לצערי נחמה למשפחות העוברות סבל וייסורים בכל יום שחולף ללא יקיריהם אשר הלכו ככה סתם כי נקלעו ברגע הלא נכון ובמקום הלא נכון.
כולי תקווה שמערכת המשפט בישראל תשתנה ולו במעט ותקפיד במתן העונש בחומרה רבה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סופיה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
משה עדן |
|
5/12/09 10:48
|
|
|
|
|
האשם העיקרי אני מטיל על בתי המשפט בארץ,שאני מטיל ספק בעונשים הקלים שהם פוסקים בגין עבירות הקשורות לנושא.
גזרי הדין ההזויים לפעמים נותנים לגיטימציה לרוצחים פוטנציאליים.לבי ומלוא האמפטיה למשפחות השכולות המשלמות את מחיר החלמאות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה עדן
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
חנה הילמן |
|
5/12/09 15:19
|
|
|
|
|
|
על ידי הרוצחים השפלים ועוד יותר כדי להכעיס, באי כוחה של המדינה שהם הסנגורים של הרוצחים השפלים האלה, נותנים ידם לעסקות טיעון המשאירות את משפחות הנרצחים בתחושה שדם יקיריהם מופקר. קשה לקרוא את טענות קרובי הנרצחים לעמוד מול זילות החיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חנה הילמן
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
שבולת |
|
5/12/09 20:54
|
|
|
|
|
הגיע הזמן שבתי המשפט בארץ יחמירו מאוד בעונשים
שהם קוצבים לחיות אדם הנוטלות חיים של חפים מפשע
ביד קלה ובלי לחשוב פעמיים.
יש לקבוע בחוק שרוצח לא יקבל חנינה לעולם,ויוכנס
היישר לצינוק עד סוף חייו.
רק עונש כבד עשוי למנוע את הרצח הבא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שבולת
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
אילנה קוסטיקה |
|
6/12/09 08:25
|
|
|
|
|
אין ספק שהשורות הסוגרות את הכתבה אודות מיכאלי אשר רצח בנו גורם לו לסכור את פיו בכל פעם שעלול להגרם ויכוח משום הפחד הנורא, שהרי סיבת רצח בנו ז"ל היתה ויכוח על כסא נח, צריכה לעורר את כולנו למלחמה צודקת למען החמרה אשר
תביא לרתיעה משמעותית, שהרי לא מספיק להקרא דמוקרטיה, יש לעשות והרבה למען התקיימותה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אילנה קוסטיקה
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
גקלין |
|
6/12/09 08:48
|
|
|
|
|
אני אמא של רינת רואס שנרצחה בשנת 2005 הרצח לא פוענח.
אתם הציבור שהשכול לא נוגע לו והלוואי ואנחנו נהיה אחרונים לא יכולים להבין את הכאב הנורא המלווה אותנו בכל שניה מחיינו. ואף אחד מהממשלה לא תמך בנו לכן הגיע זמן שנקבל סיוע נפשי ונהיה מוכרים כמו שאר משפחות השכול בארץ.
גקלין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גקלין
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
שרון נ |
|
6/12/09 09:51
|
|
|
|
|
בכל פעם מחדש קשה לקרוא את הכתבות הללו.
צובט בלב כשהכל מוטח לנו בפנים..
כשאתה שומע על אחד הרציחות הללו, זה מזעזע ומחר יהיה חדש..
אבל מעבר לקלות בה נמחקים חיי אדם, יש גם משפחה שלמה שנהרסת ונרמסת, לא רק על ידי הכאב הנורא שילווה אותם לעד, אלא גם על ידי הממשלה הרשויות וכל מה שמסביב שבמקום לתמוך ולדאוג להם, גורמים להם לקמול.
הלוואי ויקומו עוד אנשי מקצוע שיכולים לעזור בהתנדבות כשתי הנשים המבורכות הללו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שרון נ
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
רוני אם הודיה |
|
6/12/09 18:12
|
|
|
|
|
בס"ד
איך אפשר להסביר זאת?להבין?להמשיך הלאה?
התהליך לוקח שנים.אחד מאיתנו הולך לטיפול,השני אוכל כדי לשכוח השלישית שותה כדי לשכוח את חרפת השתייה,הרביעית פועלת ללא ליאות לחקיקה מונעת,החמישי עובד כל היום על מנת לא לחוש את הכאב, אבל כולנו מאוחדים בידיעה שחייבים לשים קץ לאלימות הזאת,המשתוללת ברחובותינו.אנו בארגון המשפחות פועלים למען הקמת מרכזי סיוע,כדי שנוכל להמשיך לחיות,לא ניפול על צוואר המשפחה והחברה ונמשיך לתרום לחברה ולארגון כל אחד ע"פ מידת יכולתו.אנו חייבים מרכזי סיוע יחודיים לטיפול בטראומה שגורם הרצח בראש וראשונה למשפחה הקרובה ופוגע גם במעגל של 100 איש בממוצע ע"פ מחקר שנעשה.זהו כאב שלא נגמר,אך המדינה יכולה להקל עלינו במעט,בעיקר בנושא זה.תודה לכל מי שתורם לכך מח כ יעל דיין ועד שר הרווחה בוז'י הרצוג."..כי כולנו רקמה אנושית אחת גדולה ואם אחד מאיתנו הולך מאיתנו.."
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רוני אם הודיה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לרה צינמן |
|
6/12/09 23:23
|
|
|
|
|
רוני היקרה, לבי אתך מחר ובשאר הימים. את גיבורה בלתי רגילה.
זוכרת את הרצח המפלצתי וכל מה שהיה סביבו. מי יכול היה אז להעלות על הדמיון שמעשי רצח כאלה יחזרו שוב. במקום הצעות חוק פופוליסטיות לעונש מוות צריך להנהיג קודם כל מאסר עולם עד עולם.
אחרת מתרבות המשפחות שנמצאות במאסר עולם אמיתי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לרה צינמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יקיר דסא |
|
7/12/09 21:28
|
|
|
|
|
והנה, שוב עולה הזעזוע. איתך בכאבך שלא נגמר ומי כמוני יכול להבין אותך ולחבק בהזדהות.
יהי זכרה ברוך!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יקיר דסא
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
הלמן יוסי |
|
7/12/09 18:19
|
|
|
|
|
גם לקולות חלושים, כואבים ודלי כוח, יש עוצמה היכולה לסדוק וגם להפיל את חומות החשיכה.
גם קולות חלושים, מצער, מאימה, מתהומות של יאוש, הם קולות שיש להם עומק וכוחות הבאים מתוך האפילה אליה נפלו יום אחד, וקמו.
קולות, גם אם הם חלושים ויגעים, חייבים להשמע ברמה ממש כאותם קולות רמים וגסים המאיימים עלינו לכלותינו, לעמוד כנגדם בזכות, לקרוא עליהם תגר בעבור הדם שכבר נשפך, שלא ישפך עוד. קול, כל אחד וקולו היחודי, גם אם הוא חלוש או נרפה, חייב להצטרף אל קולות אחיו הקוראים, לאחוז יד ביד וליצור יחדיו הד אחד גדול שיקרא לכולנו מקצה הארץ ועד סופה. די!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הלמן יוסי
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
אלי משעלי |
|
8/12/09 09:17
|
|
|
|
|
הענישה של רוצחים בדם קר חייבת להיות יותר קשה,
לאף אחד אין זכות לקחת חיי אדם ככה סתם.
מבחינתי מגיע לרוצח כזה רק עונש אחד - עונש מוות ואחרי עינויים קשים.
סבלן של משפחות הנרצחים אינו רק בעצם האובדן הקשה, אלא גם בהתמודדות מול מערכת משפט שלצערינו לא יודעת להתמודד עם מקרים כאלו ומעדיפה להקל ראש.
אני משתתף בכאבן של המשפחות
ולא יודע אם יש מילה או מילים המתאימות לעידוד ותמיכה
אז רק קבלו את השתתפותי בצערכן משפחות יקרות
חיזקו ואמצו
אלי משעלי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלי משעלי
|
|
|
|
|
|
