s1 News1 מחלקה ראשונה
   |   15:07:40
דלג
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עדנה ויג
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם    כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
מירב ארד
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש    עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
אלי אלון
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
הרצל חקק
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים    זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
חיים כצמן [צילום: יח"צ]
איש עסקים, משקיע נדל"ן
אייל זמיר
מנכ"ל משרד הביטחון
אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
 יעל אלמוג זכאי [צילום: יח"צ]
אשת עסקים
יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"צ מגן מפני עריצות שלטונית
מאת: מדרכי איזנברג  |  15/01/2004
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
פשיעה ומשטרה
  zipi   15/01/04 23:06
בס"ד

לאריק באך, שלום!

רעיון נהדר: להקים גוף נייטרלי שיפקח, ישגיח וייעל את עבודת המשטרה המסועפת.

אבל, מי ישגיח על אותו גוף שלא יושפע לרעה מיתר הגופים, ושיהיה צח וטהור.

אכן, צריך ב י ק ו ר ת גם על המבקרים.
לדאבוננו, כולם נתונים היום תחת סחטנות גלויה ומוסווית, בגלל כל המערכת שהתרגלה להיות מסואבת ממורא המקורבים...

שבת שלום!
ציפי
כתוב תגובה ל- zipi
2
הזדמנות יוצאת מהכלל לגיוס אנשים
  המצליף   15/01/04 23:16
אכן הגיעו מים עד נפש,
יש צורך ברענון יסודי של אנשי המשטרה
ועם כל האכזריות, מותר להוציא לפנסיה מוקדמת קצינים ובד"א ,ולגיס במקומם אנשים עם ידע ,לא בעלי קיבעון.
אפשר למצא בשוק העבודה ,המון אקדמאים
שאינם דורשים שכר עתק, אלא מוכנים להתפרנס בכבוד ולתת למשטרה את היכולות שלהם שהיא כה חסרה.ארחיק לכת ואומר יש גל פיטורים משרות קבע, גם מהם אפשר למצא לא מעט אנשים מתאימים.
לעניות דעתי אין צורך במשאבים כספיים גדולים לצורך הרענון.





כתוב תגובה ל- המצליף
3
כל מילה בסלע
  ברק (לא אהוד)   16/01/04 00:56
אנו האזרחים הקטנים קורבן קל לשלטון נהנתן הדואג קודם כל לעצמו ולבעלי ההון אותם הוא צריך כדי להבחר.
לכן למשל אריק לא מסכים לקיצוץ בעובדים זרים לחקלאות (כי זה יפגע בו אישית) אבל אין לו בעיה עם הקיצוץ בבניה כשבפועל צריך לקצץ בשניהם כדי להקטין את האבטלה. וזו רק דוגמה קטנטונת ופצפונת. מאותה סיבה אריק ועומרי הצביעו נגד העברת הסרת החסינות מהחכים לועדה חיצונית. אין גבול לשחיתות ולצפצוף על כל נורמה חוקית. הכל כשיר כדי לשמור בכל מחיר על השלטון!!!
כתוב תגובה ל- ברק (לא אהוד)
4
זו הטעיה וגניבת דעת אוליגרכית!!!
  המבקר   16/01/04 00:58
טעות קשה. יש מקרים שבהם צריך לבקש מבית משפט סעד מן הצדק לנוכח מקרה פרטי, מסוים, שבו מופלה יחיד בניגוד לחוק כלשהו, על פי מה שנקבע על ידי הרשויות המחוקקת והמבצעת.
אבל החוק והשלטון עצמם מופקדים בידי הרשות המחוקקת והמבצעת!!! התקציב, הבטחון, מלחמה ושלום, רווחה וסעד, מעונות יום וכו' וכו' וכו', אינם עניינים שבית משפט עליון ראשי לפסוק בהם בניגוד לדעת השלטון. תראה לי מדינה אחת בעולם שבית המשפט קובע לשר הרווחה את תקן המטפלים במפגרים. ואתה קורא לזה תקין.
בית משפט צריך לקבוע דבר אחד בלבד: האם מקרה המובא לפניו נופל או לא נופל בגבולות החוק שקבע המחוקק. אין לו סמכות לשום דבר אחר. אני חוזר: לשום דבר אחר!!!
לא כמה מטפלים לסיעודיים, לא כמה מטוסים, לא כמה כבישים, לא כמה קצבאות.
אני חוזר: שום סמכות. שום סמכות!!! זה החוק, אלה אושיות הדמוקרטיה. רק נבלים שאינם אפילו ברשות התורה, מלאי אינטרסים פוליטיים,יעזו לטעון אחרת במאה ה21. זה פשוט לא נתפס. לא יאומן.
מי שטוען שלבית משפט יש סמכות שלטונית, הרי אינו מבין דבר וחצי דבר בדמוקרטיה. הוא חי בעולם רעיוני של משטרים אפלים שבאפלים. על פני כדור הארץ אין דמוקרטיה כזו. וגם ברור למה: מרגע שמיעוט לא נבחר קובע מדיניות (ולא רק חוקיות של מעשה המובא לפניו) יש למשטר שם אחר.
מי שמגן על בית המשפט כאן ראוי שישללו ממנו קצת זכויות, כי הוא רוצה לחיות בדיקטטורה או אריסטוקרטיה.
די לבריונות המשפט האנטי דמוקרטית.
כתוב תגובה ל- המבקר
מילים הרבה
  ראובן מנתניה   17/01/04 15:07
מילים הרבה כתב "הבמבקר" ועדיין לא ירדתי לסוף דעתו. התקציב נחקק בחוק - האם טוען המבקר שאין לבית-המשפט סמכות לדון בנושאים שהועלו בפניו כאשר יש טענה של אי קיום החוק? לא שאני שמח עם כל החוקים אבל אם נחקק חוק ולצורך ביצועו יש צורך בתקציב הרי שהרשות המבצעת, שכפופה אגב לחוק, חייבת לעשות זאת. יתכן מצב שבו יש חוק שקובע מצד אחד שיש לתקצב ומצד שני שאין תקציב. הדבר אז דורש הכרעה של אחד מפני השני. בשיטת הרשויות שלנו כאן הדבר נידון בבית המשפט. המבקר טוען, כפי הנראה מחוסר ידע, שהדבר אינו קיים באף דמוקרטיה בעולם, אך כאן הוא טועה ודי בגדול. אבל, לא זה החשוב. כרגיל במקומותינו, הטענה נשלחת למקום הלא נכון. כדי שהדברים הללו לא יקרו על המחוקק לחוקק חוקים שאינם בסתירה לחוקים אחרים ובודאי שאינם כנגד חוקי יסוד. לו היו עושים עבודה ראויה הדבר ככלל היה נמנע. לי נראה, לאור התנהלות רבת שנים ומכל המגוון הפוליטי, שהפוליטקאים למרות הצעקות מעדיפים שהדברים יוכרעו בבית המשפט. שתי דוגמאות קטנות הן גיוס בחורי ישיבה שבה בית המשפט ביקר את השיטה וביקש פתרון משפטי בצורה של חקיקה דבר שנמשך ונמתח מפני שהמחוקקים לא רצו להחליט. אותו הדבר קורה בענין הקיום בכבוד. כמעט שנה עברה עד שהמדינה מודה שאין בידה קריטריונים של קיום בכבוד - איך מתכוונת הרשות המבצעת לקיים את החוק אם היא אפילו אינה יודעת מה המינימום שנדרש כדי לקיימו? איזה מין מחוקק שם חוקים כאלה שאינם מגדירים הוצאה תקציבית כל כך רצינית בלי מידע מלא? ביננו, אם היו מנהלים של איזו חברה ספק רב אם בעלי המניות היו מוחלים על כך? לצערי בפוליטיקה שוכחים קצת שאנחנו האזרחים הפקדנו אותם כדי לשמור על אוצר יקר מאוד - מעניין שכאשר זה מגיע לקבלת הטבות ההסכמות שם רחבות מאוד!
כתוב תגובה ל- ראובן מנתניה
מילים הרבה כולם שלך
  המבקר   17/01/04 19:40
אתה מקשקש, כמו כל אלה המנסים להפגין ידע במקום שאין להם טיפת מושג. לא הבאת דוגמא אחת של ספר תקציב הנדון בבית משפט.
הבעיה עם ישראלים היא שהם שטופי בורות ושטיפת מוח של השמאל, עד שהם חושבים שדמוקרטיה וליברליזם הם זהים.
בעולם ברור שישנן שתי גישות. האחת אומרת: ניתן כסף. השניה אומרת: נעודד את המשק לפעול. במקום דגים נייצר סביבה של חכות ליד הים.
אתם מנסים, בהתחכמויות של ילדים, לאלץ ממשלה שמרנית לפעול כליברלית. אין דבר כזה בעולם, ולכן גם לא יכולת לתת דוגמא. אין קשר בין דמוקרטיה וליברליות. יש אלטרנטיבות דמוקרטיות: ליברליזם או שמרנות.
זו מלחמת דעות, ובשם הליברליזם אתם דורסים את הדמוקרטיה, ומתייפיפים.
כתוב תגובה ל- המבקר
גישת השמאל אינה ליברלית
  זאב בעור כבש   18/01/04 13:12
כמה ליברליות יש בגישה המותרת על שלטון העם למען שלטון האוליגרכיות?
כמה ליברליות יש במי שמגדיר את עצמו כנאור וחכם ואת האחר כנמוך מצח?
כמה ליברליות יש בהתפעלות עצמית?
כמה ליברליות יש במי שמגדיר את עצמו כפלורליסטי אבל מזלזל בדעת האחר?
כמה ליברליות יש בשמאל בכלל כאשר בעתונות, בפרקליטות, בבית המשפט העליון לא תמצא אנשים מהימין, מהספרדים, מהעולים החדשים, מהערבים, פרט לכמה עלי תאנה?
צריך עוד להמשיך?

נחום שחף

נ.ב.
קשה להתפעל מהרמה הממוצעת בכנסת אבל בניגוד לעליון הם חברי הכנסת נבחרו בשיטה הדמוקרטית ולא בשיטת "חבר מביא חבר".
שלטון האוליגרכיות כבר אמרתי?
כתוב תגובה ל- זאב בעור כבש
5
עוד נציג של הקרן החדשה לישראל
  אבנר   16/01/04 01:00
אתם עוקפים את הדמוקרטיה!!!
כתוב תגובה ל- אבנר
6
כבוד אדם: להתפרנס בכבוד!
  חוכמה ויושר   16/01/04 01:00
אין שום כבוד בקצבאות. ככל שיהיו גדולות יותר כך הן מבזות יותר.
השלטון חייב לספק סביבה בה אדם יכול להתפרנס. זה מה שמנסים לעשות. מי שגורם לאנשים לחיות חיי בטלה על חשבון אחרים, כמו שבג"צ והתנועות שונאות החברה רוצות, הרי הוא מנוול ויוצא נגד הכבוד של הפרט.
כתוב תגובה ל- חוכמה ויושר
7
תרבות המגיע לי לא מן הראוי שתידון
  פריער שמשלם מסים   16/01/04 06:42
בבג"ץ.

יש עניים, זו רעה חולה מאז ומעולם.
ככל שמתרבה מס העניים מתרבים מו הסתם מספר הגמח"ים.

אולם , מעולם לא קמו שופטים ואילצו את
הצבור, לתת סכום מינימום לנזקקים.

ייתכן, שהסיבה לכך היא, שכפיה ולא משנה
מהיכן תגיע, משניאה את המצווה.
שימו לב, אין כל חובה חוקית לערוך ברית
מילה, או לקיים סדר פסח כהילכתו, אולם רוב היהודים מקיימים גם מקיימים.

לעומת זאת, האיסורים , לנסוע בשבת,
או החובה לקבל תעודות כשרות משניאות
את המצוות.

באותה מידה, גם הפניה לבג"ץ לכפות על משלמי המיסים המעטים שנותרו במדינה הזאת
להקצות לנזקקים, סכומים שיאפשרו להם
לא לעבוד ולהתפרנס בכבוד.
ומקבלי הקיצבאות, מה עליהם? הם ימשיכו
להיות המעמד החברתי החדש במדינת ישראל
מעין פאודלים, שמיליונים עובדים
עבורם כדי שיתפרנסו בכבוד?
על עבודה שמעו?
בינתיים, כולם דורשים כח אדם מחו"ל
מפני שהבג"ץ מאפשר למקבלי הקצבאות
שילכו ויתרבו , לחיות בכבוד...
ומי יממן?
כתוב תגובה ל- פריער שמשלם מסים
יישר-כוח הגיע הזמן ללכת לעבוד
  רענן5   16/01/04 08:01
כתוב תגובה ל- רענן5
הגולם קם על יוצרו
  הדואג תמיד   16/01/04 10:12
לפרייר שמשלם מיסים אתה כמובן צודק
אולם אין מי שיצדיק אותך. הדברים עליהם הנך קובל אינם "פוליטיקלי קורקט"
החטא הקדמון הוא בכך שהמחוקק הסכים לרעיון "הכל שפיט" ללא כל התנייה , בג"ץ כמובן יכול לכאורע לפסוק שהמדינה חייבת לספק לנזקקים את כל מחסורם ללא גבול, אולם בניגוד לרשות המבצעת הוא פטור מהדאגה מאין יגיע הכסף. מבחינתו שישיתו עליך עוד מיסים כי משלמי המיסים הם פריירים.
כתוב תגובה ל- הדואג תמיד
8
Aharon Barak, our AYATOLLAH
  amirush   16/01/04 07:03
Who gave the Bagatz control to rule our lives as if we elected them ?!?
כתוב תגובה ל- amirush
9
"קיום בכבוד"
  AP   16/01/04 07:08
"קיום בכבוד" אינה הגדרה אבסולוטית שניתנת לקביעה משפטית.
כ"כ, נראה שגם הכותב מותח ביקורת ובאותם נושאים שהציבוריות הישראלית עושה זאת.
א"כ על מה הוא מלין?
כתוב תגובה ל- AP
10
בגץ
  לוי   16/01/04 07:32
הפוטיזם של ברק וחבר מריעיו שיבץ בבגץ כמה עשבים שוטים אשר הרסו את האמון בבגץ .הוא הפך לסניף של מפלגה מסוימת .
כתוב תגובה ל- לוי
11
בין נבלה לטריפה
  איציק ב   16/01/04 07:47
בגצ אינו מגן משלטון אלא מנסה להעביר שלטון לאליטות חכמות יותר וקשורות יותר.ההתנהגות של השופטים(ראה מקרה אסי דיין האחרון,ראה הנהג ההורג עם 6 חדשי שרות על הריגה ואלה רק דוגמיות יומיות) אין לשופט ברק יותר מוסריות מאשר לשר זה או אחר,יש לו השכלה משפטית,אז מה? זה מכשיר אותו למורם מעם?
כתוב תגובה ל- איציק ב
12
הפעם בעד
  ג. אביבי   16/01/04 08:33
התביעה מצד אזרחים רבים לשינוי הרכב העליון, סמכויותיו השלטוניות, כמו הטענות על התנכרותו לרוב שכבות העם וכו' מוצדקת.
אולם הפעם, מסתבר, 'מעז יצא מתוק (אולי)'.
ממשלת שרון המכילה 5 שרי שינוי ושר אוצר שנחוש להטיב עם העשירים ע"ח השכבות החלשות צריכה לראות ולחוש את הקו האדום שאותו אסור לה לעבור - קו תנאי המינימום למחית אדם באשר הוא אדם.

אם התערבות בג"צ תסתיים בחקיקה המגינה על תנאי המינימום לקיום, מפני עריצות השלטון (לא חשוב של איזה מפלגה), החברה הישראלית תצא נשכרת.
כתוב תגובה ל- ג. אביבי
13
העליון המגן
  בן מנחם   16/01/04 11:03
אכן בית המשט העליון מגן מפני עריצות השלטון אך אם בית נמשפט העליון יתחזק מדי יהפך הוא לעריץ ותצטרך הממשלה להגן מפני עריצות בית המשפט. לשם כך נוצר המושג 'הפרדת הרשויות' ובית המשפט העליון מנסה היום להפר אותו. כמו כן יש תקופת כהונה לכנסת ולממשלה ויש איפוא לקבוע תקופת כהונה דומה למערכת המשפט. למעשה כיהנו השופטים של היום כבר זמן רב מדי ויש להחליפם לאלתר.
כתוב תגובה ל- בן מנחם
אוליי תסביר לנו היכן הוא מתערב?
  רוני ינור   16/01/04 17:03
האם אין זה תפקידו המובהק של בג"ץ להיענות לבקשות אזרחים המאתרים הפרות חוקים של הכנסת ע"י הממשלה.

זהו עיקרה של הפרדת הרשויות.

הכנסת מחוקקת

הממשלה, הרשויות המקומיות, ורשויות ממלכתיות אחרות מפרות את חוקי הכנסת

ואז בית המשפט כופה על הרשויות לקיים את החלטותיה והחלטות הכנסת

בגישה המתלהמת נגד בתי המשפט ובייחוד נגד בג"ץ אנו יורקים לבאר ממנה אנו שותים.
כתוב תגובה ל- רוני ינור
14
בג"צ הוא מוקד של עריצות שלטונית
  עפרר   16/01/04 14:47
הטענה כאילו בג"צ מגן על הציבור מפני עריצות שלטונית של הרשויות האחרות היא טענה שמועלית רבות. זו טענה תועלתנית שנועדה לשרת את האינטרס של בית המשפט בנתינת לגיטימציה לנטילת הסמכויות שהוא עושה על דעת עצמו. לטענה אין כמעט שום בסיס עובדתי. מה שמגן על הציבור מעריצות שלטונית זה לא בג"צ ולא העתונות. מה שמגן על הציבור זה העובדה שמתקיימות בחירות כל ארבע שנים שבהן מתחלפים לפחות חלק מהשליטים, ועם הזמן כולם. ובכל מקרה הבחירות נותנות לציבור השפעה בבחירת אותם שליטים בין אם בצורה של בחירת מפלגה ובין אם דרך פריימריז.

לעומת זאת, יש בישראל מוקדים של עריצות שלטונית, ובג"צ הוא העיקרי שבהם. מדובר במוסדות שבהם אנשים מקבלים תפקידים בכסות של מינוי "מקצועי" כביכול. לאחר קבלת המינוי אנשים אלו לוקחים לעצמם סמכויות שלטוניות מהותיות שאמורות להיות נתונות בידי נבחרי הציבור. לאחר מינויים, האנשים המדוברים מכהנים בתפקידם תקופות ארוכות ביותר, לעתים עשרות שנים, עם הגנה שהיא בין מוחלטת לבין כמעט מוחלטת מפני האפשרות שיסולקו מתפקידם בגלל שימוש לרעה שהם עושים בו. זו עריצות שלטונית לשמה.
כתוב תגובה ל- עפרר
15
בג"ץ לא חרג מסמכותו
  נועם, תל אביב-יפו   16/01/04 16:44
בג"ץ לא קבע האם צריך לשלם קצבאות וגם לא כמה צריך לשלם. כל מה שהשופטת דורנר עשתה הוא להבהיר למדינה, שמכיוון שהמחוקק קבע שכבוד האדם הוא ערך מרכזי בישראל (חוק יסוד) ושקצבאות הן אמצעי להבטחת כבוד האדם (על פי חוק), הרי שעל המחוקק או הממשלה לקבוע קריטריונים מדוייקים שיצביעו על האופן שבו קצבאות אכן שומרות על כבוד האדם. ושימו לב - השופטת דורנר אפילו לא קבעה מהם הקריטריונים, אלא השאירה גם את העניין הזה להחלטת המדינה, ובלבד שקריטריונים כלשהם אכן ייקבעו. בג"ץ לא אמר לממשלה לשלם קצבאות - הכנסת היא שקבעה זאת. בג"ץ גם לא אמר למדינה מה צריך להיות גובה הקצבאות - את זה קובעות הממשלה והכנסת. בג"ץ גם לא אמר למדינה על פי אילו קריטריונים ייקבע גובה הקצבאות - את זה יעשו הממשלה והכנסת. אם כן, איפה חרג בג"ץ מסמכותו? בכך שהורה למדינה להציג בפניו את הקריטריונים שהמדינה עצמה אמורה היתה לקבוע? מה אתם מעדיפים, שהמדינה תחלק או לא תחלק כסף באופן שרירותי? טוב שיש מישהו במדינה המושחתת הזאת שמצביע בנימוס על חוסר הרצינות שבאופן בו מתנהלים הדברים.
כתוב תגובה ל- נועם, תל אביב-יפו
לא נכון
  עפרר   17/01/04 01:11
אין שום דבר בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שמחייב את השלטון לתת סעד כספי לאדם כלשהו מסיבה כלשהי. אם יש לך ספק, אתה מוזמן לקרוא את החוק באתר הכנסת.

יש חקיקה רגילה של הכנסת במסגרת התקציב שמחלקת סעד כזו או אחר. גם במסגרת התקציב של שנה זו. לא היתה כל פעולה לא חוקית של הממשלה בקביעת חלק התקציב שקשור לסעד.

לעתירה שהוגשה ונדונה בפני השופטת דורנר לא היה בסיס חוקי כלשהו. עליה היה לדחות אותה על הסף. במקום זאת, היא הוציאה צו לא חוקי שמנצל לרעה את סמכות הוצאת הצוים שניתנה לה שבו נתבעת הממשלה לענות על שאלה שאין לה כל מחויבות חוקית להתייחס אליה.
כתוב תגובה ל- עפרר
16
I need protection from our courts
  Ida Gerecht   16/01/04 19:43
Dear Mr. Eizenberg, I must disagree with you. I am not feeling any need to be protected from the decisions of my government. On the contrary, I feel a very strong need to be protected from the arbitrariness of our courts of justice, especially the Supreme Court and Bagatz. These institutions infringe upon my civilian rights constantly. Even if I had a legal problem in Israel, I would do anything in my power not to have recourse of our judicial system, because I am sure that their decisions would not correspond to the international judicial norms of the democratic world. i
כתוב תגובה ל- Ida Gerecht
17
עריצות השלטון מתחלפת בעריצות השופט
  יוסי,הנגב   16/01/04 19:46
ואנו נחליף עריצות בעריצות כי בני האדם לא מוכנים להשתנות.
כתוב תגובה ל- יוסי,הנגב
18
כל הכבוד לעליון
  משולחן המבקר   16/01/04 20:03
מזל שיש לנו מבקר מדינה ובית משפט עליון אשר ללא חת מעמידים תמרור עצור בפני המנגנון הממשלתי רעב התקציבים והג'ובים.

בהמשך מפורט הסיכום של הדוח המפורט ומלומד של מבקר המדינה על השילוב הכושל של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.

כמו אלה הקושרים את העגלה לפני הסוסים. מעביר מהשרד החינוך יותר ויותר תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לבתי הספר הרגילים, אך שוכחים שצרכים מיוחדים מחייבים מענה מיוחד, מחייבים היערכות, מחייבים תקציבים.

בפועל, התוכנית הזו רצה ריצת אמוק - מבלי שהונחה התשתית הארגונית והתקציבית לקיומה. תוך שהיא פוגעת פגיעה קשה הן בתלמידים הרגילים והן באלה המשולבים.
==============================
בשנת 1996 החל המשרד ביישום חוק חינוך מיוחד, ובעקבות זאת החלה הזרמת תקציבים למסגרות החינוך המיוחד ושודרגו השירותים שהן מספקות לתלמידיהן; בד בבד, בעקבות מדיניות חברתית המצדדת בשילוב, החל המשרד בתהליך שנועד להפנות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מן החינוך המיוחד אל החינוך הרגיל והפעיל עבורם תכנית שילוב.
עמדת משרד החינוך היא, כי רק ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במסגרות החינוך המיוחד זכאי לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק האמור. נגד עמדה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, והיא עדיין תלויה ועומדת.
בתי הספר הרגילים שמשימת השילוב הוטלה עליהם לא היו ערוכים מבחינת כוח אדם מקצועי ומשאבים, לספק את הצרכים הלימודיים והרגשיים של תלמידים אלה. בנסיבות האמורות, רק התלמידים שנשארו במסגרות החינוך המיוחד - קבוצה קטנה, שהלכה והצטמצמה - נהנו משיפור השירותים שניתנו להם; לעומת זאת, לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל - קבוצה שהלכה והתרחבה במהלך השנים - הופחתו השירותים עד שכמעט התפוגגו.
יוצא אפוא, שהנטל הנפשי והכלכלי של שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל נופל על כתפיהן של משפחות התלמידים, שנאלצות לממן בעצמן את השירותים החסרים. מאחר שבשל מצבן הכלכלי רבות מהמשפחות אינן מסוגלות לעשות זאת, נפגעת אפשרות השילוב במערכת החינוך הרגילה בעיקר של תלמידים מהאוכלוסייה החלשה.
מהצהרותיו של המשרד ומעצם העובדה שבשנים האחרונות הוא פעל בנמרצות לצמצם את מסגרות החינוך המיוחד מתקבל הרושם, כי הוא רואה בשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ערך חשוב. עם זאת, המשרד לא התאים את קצב היישום של השילוב למגבלותיה של מערכת החינוך וליכולותיה לתת מענה הולם לצורכיהם של הילדים המשולבים. יש לתת לעקרון השילוב ביטוי מעשי הולם כדי שיהיה ניתן להשיג את מטרותיו.
על המשרד, הממונה על הטיפול בתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים, לפעול לכך שתלמידים הנמנים עם קבוצה זו המשולבים בחינוך הרגיל יזכו לטיפול הראוי. לשם כך עליו לבחון מחדש את מקומה של תכנית השילוב בסולם סדרי העדיפויות שלו ואת נתח המשאבים שהוא מקצה לה מתוך כלל משאביו. בד בבד עליו לבחון את עקרונות תכנית השילוב ואת יעדיה ולתכנן את קצב הפעלתה בהתחשב במגבלותיה של מערכת החינוך ובמציאות שבה היא פועלת.
כתוב תגובה ל- משולחן המבקר
19
אולי ללא השופט ברק שהוא שיכור כח
  מוטי   17/01/04 00:16
בג"ץ יחזור להיות מוסד מכובד ואהוד, בינתיים ברק משפיע על בג"ץ בצורה שלילית ודוחה.
כתוב תגובה ל- מוטי
20
חבל שבג"ץ לא מתערב יותר
  אזרח פשוט   17/01/04 10:25
ושיכורי כוח הם הפוליטיקאים ופקידים בשירות המדינה אשר נמצאים במערכת עשרות שנים ובידם כוח עצום.

המדינה יכולה לעצור אותך במעצר מינהלי ללא משפט וללא שיהיה לך זכות לראות את החומר נגדך, לעצור אותך עד תום ההליכים, להורות על אישפוז פסיכיאטרי כפוי שלך, לפסול את הספרים שלך ולהטיל עליך שומה על פי מיטב השפיטה, להפקיע ממך קרקע ולהפכה לצרכי ציבור, לשנות יעוד של קרקע שברשותך ולגרום לך הפסדי ענק ורווחי ענק למקורבים ועוד ועוד.

בארה"ב בית המשפט הרבה יותר אקטיבי ופוסל חוקים בסיטונאות. בישראל נפסלו 4 חוקים בלבד כגון החוק שמאפשר לצבא לעצור חייל (סדיר או מילואים) ל 96 שעות בלי לראות שופט והעמדת הזמן ל 48 שעות. בעניין הזה ברק לא ממציא כלום אלא רק פועל כמו שפועלים במדינות מתוקנות.
כתוב תגובה ל- אזרח פשוט
צא ולמד...
  תוכי יוסי   18/01/04 15:26
בארה"ב השופטים נבחרים ע"י פוליטיקאים !!! ולא בשיטת חבר מביא חבר.
כתוב תגובה ל- תוכי יוסי
21
מוטה פוליטית, מייצג מיעוטים
  ישראלי55   17/01/04 12:08
גופים שהם בשולי החברה בישראל ימצאו אוזן קשבת לטענותיהם בבג"צ.
רוב רובו של העם שאותו בא גוף זה לשרת זוכה לכתף קרה והתעלמות מצרכיו ורצונותיו.

גוף זה אינו נבחר בהליך דמוקרטי, ומתוקף כך רואה עצמו משוחרר מהכללים הדמוקרטיים, רצון ושלטון הרוב.
בסדרת החלטות מקוממות ותמוהות, החל מוועדת אור וכלה בזכות השיבה שהוא מבקש להעניק דה פקטו לפלשתינים דרך חוק איחוד משפחות מערער ביהמ"ש על עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

לא יפלא אם כן על האמון והתמיכה המועטים שהוא זוכה להם כיום.
גילגול העיניים לשמיים ותמימות קדושה לא יועילו כאן. ע"מ שגוף זה יזכה באמון מחודש של הציבור עליו לשים עצמו במרכז המפה הפוליטית. כיוון שתמיד יהיו השלכות פוליטיות לפסיקותיו, הכרחי שאילו במרכז הקונצנזוס ולא בשוליו.
כתוב תגובה ל- ישראלי55
לא נותר אלא
  ראובן מנתניה   17/01/04 15:16
נראה שלא נותר אלא לאחל לישאלי55 שהמדינה תבוא יום אחד בכוח הרוב תיקח ממנו משהו יקר לו מאוד. אז, כשירגיש בודד במערכה מפני שיחשוב שנגרם לו עוול כבד, יגידו לו לשים עצמו במרכז המפה הפוליטית מפני שבית המשפט תמיד מאשר מה שהמדינה קובעת.

ברצינות אבל, מה שמוצע הוא כמובן מתכון ברור לאסון. בית המשפט אינו אמור להיות מקום פוליטי. כל צד רואה בבית המשפט, כאשר עמדתו לא התקבלה, את מקור הרע. מעטים המקרים בהם הצד המפסיד מקבל את ההפסד בשויון נפש. לא שאין מקום לביקורת, גם בענין בית המשפט אך כאשר הביקורת באה ממקום שיש בו גם עמדה פוליטית, ולא משנה מהיכן היא באה, ראוי לשמוע אותה בזהירות רבה. לעיתים יותר משהיא באה לשרת את האזרחים היא באה לשרת עמדה פוליטית קצרת טווח.
כתוב תגובה ל- ראובן מנתניה
מדינה יהודית-מטרה פוליטית קצרת טווח
  ישראלי55   18/01/04 09:23
ראשית, בג"צ אינו תחליף למפלגות השמאל המתרסקות גם אם אילו היו רוצות להאמין בכך.

שנית, אמת היא, ה"איזון" ההיסטורי במפה הפוליטית הופר ומסיבות שכולנו מודעים אליהם היטב. מפלגות השמאל אינן יכולות עוד להוות לשון מאזניים פוליטית, בדיוק אגב, בדיוק כפי שקרה למפלגות הדתיות ששיכרון הכח שלהם ודחפנות יתר דחפו אותם, מוקצים מחמת מיאוס אל מחוץ למשחק הפוליטי, כך גם מפלגות השמאל כיום.
בג"צ וביהמ"ש העליון אינם לשון מאזניים פוליטית כפי שהם מנסים להיות כיום.

בעבר, כאשר הונחו לפתחו של בג"צ נושאים בעלי השלכות פוליטיות מדיניות הוא ידע היטב להחזירם להחלטתה של הרשות המחוקקת. כיום הוא שש לקבל החלטות במקומה מתוך ראייה פוליטית שהיא שונה מרצון הבוחרים.

גם אם כיום עניין זה נראה לך הולם כיוון שהוא מתלכד עם דיעותיך הפוליטיות דמיין מצב הפוך שבו הממשלה מחליטה למשל על החזרת שטחים תמורת שלום אמת, ובג"צ קובע כי מסירת שטחי מדינה אינה חוקית.
נשמע מופרך לחלוטין, נכון, וזאת מכיוון שדיעותיו הפוליטיות של גוף זה ידועות היטב והוא פועל בעקביות לממשן.
כתוב תגובה ל- ישראלי55
22
מי הריבון? העם או העליון?
  נחום שחף   18/01/04 08:41
חבל שבמדינה דמוקרטית. לכאורה. בית המשפט העליון לא הפנים כי העם ריבון באמצעות הכנסת ולא בית משפט נאור ככל שיהיה. ואידך זיל גמור.
והנה לא מעטים בעם מאמינים בתפיסה האוליגרכית הגורסת שרק ה"חכמים", "הנאורים" יקבעו לנו מה נכון ומה לא נכון.

מדינה בה פסיקת בית הנבחרים הישראלי תלויה בהסכמתו הנאורה של בית המשפט – אינה דמוקרטית. בהכרח. שלטון האוליגרכיות אינו נחשב לדמוקרטי בשום מדינה מתקדמת באמת פרט לרפובליקות של בננה שם שליטים טוטליטריים מתהדרים בתארים מכובדים.
מדינה בה שופט עליון מאמין שלא העם ריבון אלא הוא וחבריו לכס העליון, אבל ליושב ראש הכנסת הוא מציג שאלה בהפוך "מי הריבון - העם או הכנסת?".
לא להאמין עד כמה ניתן לתעתע בציבור "הנאור".

נמשיך הלאה.
עד כמה בית משפט שלא מבין את מהות הדמוקרטיה "שלטון העם" באמצעות נציגיו בבחירות - יכול להחשב באמת נאור?
עד כמה בית משפט שרק מעטים בתוך השכבות "הלא נאורות" (דתיים, ימניים, עדות המזרח, עולים חדשים, ערבים) שותפים להרכבו יכול באמת להחשב כנאור.

מדוע הרוב המוחלט של הציבור בישראל – "בטל בשישים" בתוך ההרכב הנוכחי של העליון?

עד כמה יכול להיות נאור בית משפט הרואה עצמו כקשוב לתפיסות "הציבור הנאור" אך לא להלך הרוח של האיש הפשוט ברחוב (אמירה של ברק - ראה ספרו של עו"ד יוסי דר "אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק").
עד כמה נאור יחשב בית משפט הדוחה את התפיסה הדמוקרטית הרואה את כל הפרטים בחברה כשווים זה לזה?
האם בית המשפט העליון בישראל מאמין אולי כי המבנה הגנטי בשני שליש מאוכלוסית המדינה – נחות?

עד כמה חוכמה ופלורליזם ניתן למצוא במי שרואה את עצמו חכם – ואילו את האחר ה"נמוך מצח".
אני והדומים לי אינם טועים בהכרח. אנחנו כאמור נעלים.

האם לאור התפיסות האנטי דמוקרטיות בבית המשפט העליון - מפתיע לגלות כי לא מעטים שם נחשדים במעשים פליליים?
(קצה הקרחון: דורית בייניש - עד מדינה נוכל בפרשת דרעי, מתן הכשר להפללת סטודנט חף מפשע מבר-אילן שפרושו הטלת דופי שקרי בדתיים ובאנשי ימין, בעלה יחזקאל בפרשת העלמות מס, יעקב קדמי בהפללת ברנס וכיסוי פרשת חטיפתם של ילדי תימן, אהרון ברק בהעלמת חלקו של חברו זמיר היועץ המשפטי לממשלה באחריות למחדל טבח "סברה ושתילה", אור בחשד לאונס קטינה)

ומדוע הם לא נחקרים כאחד האדם?
מדוע הם לא עומדים למשפט?

מדוע בית המשפט העליון מתיר עלילת דם כנגד חיילי צה"ל (סרטו של בכרי "ג'נין ג'נין")?

מדוע בועדת החקירה הממלכתית לבדיקת מהומות ערביי ישראל באוקטובר 2000 – לא היה ולו נציג אחד לימין? למזרחיים? לדתיים? לנפגעי הטרור?
הכיצד הרכב "מאוזן" נקי מדעות קדומות על פי דרישות החוק בישראל הכיל רק שופטים ממרץ שמאלה?

מדוע כה רבים הזקוקים להגנת החוק בישראל לא מעיזים לפנות אל בית המשפט, למשטרה, לפרקליטת – לקבל את ההגנה הראויה?
מדוע ישראלים ישרים בעיני עצמם ממשיכים להגן על מערכת כה בעייתית?
ואם מן-דהו עדין מתפלא על מצבה של ישראל בחינוך, בפרנסה, בהעדר ביטחון, בשמה העלוב של ישראל בעולם, ראוי שיזכור כי הדג מסריח מהראש.
כתוב תגובה ל- נחום שחף
די עצוב לגלות את האמת
  מדינת ישראל לאבדון?   18/01/04 12:55
כתוב תגובה ל- מדינת ישראל לאבדון?
23
הבג"ץ הוא רע, אבל נימוקיכם טפשיים
  איפכא   18/01/04 12:35
כל אלה הסבורים כי הבג"ץ מוטה פוליטית, שמאלה או ימינה, מפספסים את הפואנטה.

כל אלה אשר תוקפים את הבג"ץ על ג'נין, ג'נין, היו מוחאים לו כפיים אם אם הוא היה פוסל את הסרט הזה, וכל אלה אשר תוקפים אותו על שהוא מתערב בשיקולי התקציב, היו מוחאים לו כפיים אם הוא היה עושה בדיוק את אותו הדבר בעתירותיהם-הם.

אז זה לא הוגן. לא הבג"ץ ולא שום בית משפט אחר נבחן לפני התוצאה, אלא לפי המקצועיות והיושר שלו, ואם הוא, במומחיות וביושר מגיש למסקנה משפטית מוטעית, לדעתנו, צריך לתקן את החוק כך שיחייב פרשנות אחרת.

אבל יחד עם זאת אני לא אומר מילה אחת לשבחו של הבג"ץ. הוא לא בית משפט של צדק, כי הוא עסוק כל היום, כל הימים, בכיפוף ידיים לעותרים, שימשכו את עתירותיהם, אחרת הם יחטפו הוצאות.

אז מי שרוצה לתקוף את הבג"ץ, אני אתו - אבל צריך להשתמש בנימוקים הנכונים.
כתוב תגובה ל- איפכא
נכון, חבל שהוא לא אקטיבי יותר
  אזרח פשוט   18/01/04 15:41
מה שאתה אומר מסתדר עם העובדה שרוב העתירות כנגד המדינה או נדחות או נמשכות בחזרה על ידי העותרים לאחר רמזים עבים של השופטים שאם העתירה לא תמשך היא תחויב בהוצאות.

אם כך הביקורת שלך היא בכיון שבית המשפט לא מספיק אקטיבי ושרק במיעוט מהמקרים הוא מתערב ואילו הביקורת במאמר ואצל המגיבים הנלהמים היא שהוא מתערב יותר מידי.

מי שהספרים שלו נפסלו בשרירות לב ע"י פקיד שומה והוטלה עליו שומה על פי מיטב השפיטה, מי שקרקע הופקעה ממנו, מי שנעצר לשוא, מי שנתקל בעריצות השלטונית מבין כמה בית המשפט לא מתערב וכמה זה מטופש מצד האזרח לבוא בתלונות על כך שבית המשפט לעיתים נדירות כן מתערב. צריך לבוא בתלונות על כך שבית המשפט לא מתערב הרבה יותר
כתוב תגובה ל- אזרח פשוט
כן ולא
  איפכא   19/01/04 00:04
לדעתי הבג,ץ מתערב יותר מדי במקום בוא הוא לא צריך להתערב, ופחות מדי במקום בו הוא כן צריך להתערב.

הבג"ץ מתנהג כמו מוישה-גרויס בעניינים בהם הכנסת והממשלה צריכים לטפל, ופחות מדי במקרים בהם האזרח נאנק תחת העריצות השלטונים - ואין מושיע.

שיירדו אל העם, במקום לטפוח לעצמם על השכם, ולהתרברב בכך שהם "יושבים בתוך עמם" -אחת השטויות הגדולות שאני שמעתי בחיי.
כתוב תגובה ל- איפכא
במה לדעתך הוא חרג מסמכותו ?
  אזרח פשוט   19/01/04 08:18
כתוב תגובה ל- אזרח פשוט
במה לדעתך הוא חרג מסמכותו ?
  אזרח פשוט   19/01/04 08:28
האם בפסילת חוק המעצרים הצבאי והעמדת הזמן שבו ניתן לעצור אדם על 48 שעות במקום 96 שעות הוא חרג מתפקידו ?

האם כאשר הוא פסל את חוק גל הוא חרג מתפקידו ? אם היו מאשרים את חוק גל הרי שבחקיקה ניתן היה לפגוע בקניין של גוף פרטי ובעיני זה בלתי מתקבל על הדעת. זה בדיוק תפקיד בית המשפט לרסן את פעילות השלטון וגם את שלטון המחוקק. נכון, יש מחלוקת בעניין פסילת חוקים למול חוקי יסוד אבל בסך הכל לא הומצא כלום ומדובר על משהו שמאומץ מהשיטה האמריקאית.

נכון, יש עתירות רבות שזועקות לשמיים והוא דוחה אותם. אבל בשביל מיעוט הפסיקות שבהם הוא כן עושה צדק וכן מרסן את פעילות המחוקק והשלטון, המיעוט הזה משדר לשלטון מסר, כי הריבון, איננו כל יכול במדינה דמוקרטית.
כתוב תגובה ל- אזרח פשוט
לא אמרתי שהוא חרג מסמכותו
  איפכא   19/01/04 18:59
אמרתי שהוא לא מפעיל את סמכותו כמו שצריך.

אני מוחא כפיים לפסילת חוק המעצרים הצבאי והעמדת הזמן שבו ניתן לעצור אדם על 48 שעות במקום 96 שעות, ואת פסילתו את חוק גל.

אני מסכים אתך שזה בדיוק תפקיד בית המשפט לרסן את פעילות השלטון וגם את שלטון המחוקק, אבל לדעתי הוא עושה זאת מעט מדי, כי הוא חושש מהצפה.

ועל כך נפשי בוכיה.

אתה אומר כי "בשביל מיעוט הפסיקות שבהן הוא כן עושה צדק וכן מרסן את פעילות המחוקק והשלטון, המיעוט הזה משדר לשלטון מסר, כי הריבון, איננו כל יכול במדינה דמוקרטית".

אבל לדעתי מיעוט הפסיקות האלה דווקא משדר לשלטונות את ההיפך: אתם יכולים לעשות כאוות נפשכם - אנחנו בדרך-כלל נעמוד לצידכם.

אין לי מחלוקת שהבג"ץ מוסמך "לפסול" חוק של הכנסת (דהיינו להכריז על בטלותו), ולדעתי אפילו בימ"ש השלום מוסמך לעשות כן (אבל אז זה לא יהווה הלכה פסוקה, דהיינו תקדים מחייב, וכל בימ"ש אחר יוכל לפסוק את ההיפך), אבל כאשר בית המשפט קובע שחוק פלוני אינו חוקתי, הוא יכול רק להכריז על בטלותו, אבל לא להחליפו בדרך של חקיקה שיפוטית.

נניח שהכנסת מחוקק חוק לפיו אדם חייב מס הכנסה בשיעור של 99% מהכנסותיו, ובית המשפט קובע שזה בלתי חוקתי - מקובל עלי.

אבל השאלה היא אם הוא יכול "לתקן" את החוק, ולקבוע שיעור-מס אחר תחתיו.

לדעתי לא, וזה גם מתיישב עם זכויות האזרח, שעדיף לו להישאר בלי חוק המחייבו במס, מאשר להיות חייב במס "מופחת".
כתוב תגובה ל- איפכא
סלט ירקות
  ..   19/01/04 00:37
תפקידו של בית המשפט לבדוק את תפקוד משרדי הממשלה אבל לא במקום הממשלה והכנסת.
מבין את ההבדל?
כתוב תגובה ל- ..
תכיר את העובדות ואח"כ תדבר
  .   19/01/04 00:35
ומעבר לכך יש שאלה של דמוקרטיה. האם בית המשפט העליון יכול לבוא במקום בית המחוקקים שנבחר בבחירות דמוקרטיות?
ומה על הפרדת רשויות?
כתוב תגובה ל- .
24
אין מערכת משפט חוקית הכל הצגה מכורה
  המוחרם   19/01/04 01:06


המשתתפים בפורום הזה, מתייחסים ברצינות יתרה למוסד (מערכת המשפט הישראלית) אשר מזה זמן רב ירד מן הפסים ויש להפסיק פעילותו בכל ההקדם.

שופטים שמפרים בריש גלי את הוראת "מרות הדין" שבסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה שומטים מידם על אתר את סמכותם השיפוטית והם מייצרים פסקי דין נגועים בחוסר סמכות ובטלות מדעיקרא.

השופט אהרון ברק חולל בפועל את הסיט שחרדו ממנו אבות משפט אחרים - "שלטון המשפט ולא שלטון השופט" (הזהיר השופ7השופט מנחם אלון) אך ברק הוביל מהפכה - לא חוקתית אלא בלתי חוקית בעליל, אל מול בית הנבחרים הישראלי, הוא ביטל וזיעזע את עיקרון הפרדת הרשויות, הוא מתעקש לקיים "דיאלוג" עם הרשות המחוקקת, החוק אוסר דיאלוג בין רשויות בכלל ובין רשות השיפוט והרשות המחוקקת בפרט.

גם אין כל צדק טעם והגיון בדיאלוג כזה.

האם קיים איזה נאשם פלילי אשר יסכים לקיום "דיאלוג" בין המשטרה לבין בית המשפט שלא בדרכים המקובלות של חקירה, הגשת אישוםף עיון בהוכחות, ומתן פסר דין וגזר דין.

כל חריגה נוספת מן הכללים הללו תהפוך לעוד נדבך בהרס עמנו.

היום זה כבר מאוחר מדי, כל כך הרבה אנשיפ פוחדים מברק, והוא מצידו חייב לנהוג כרובספייר בשעתו, כל עוד ידבר וכל עוד יערוף ראשים יוכל לשרוד,עם המערכת הכוחנית הבלתי מבוקרת שהקים.
אבל ברגע שיתעייף ברק צריך לקום ולפעול ככל שמורה החוק הישראלי.
המדרש אומר: "אוי לו לדור ששופטיו" צריכים להישפט, ואני אוסיף: אוי לו לאזרח שצריך שהישפטב בבית משפט ישראלי בו נעקרו שורשו וסולקו כל הגנות החוק מתחת לרגלי עניי עמנו.

אבות המשפט בראשות השופט ברק מובילים את ישראל לכוון האבדון, אנרכיה, אלימות אנדרלמוסיה, ניהיליזם.

מעל לכל אלה ובעטיין עלולה להתתחולל מלחמת אזרחים שתתפתח לכלל מלחמה איזורית כוללת שתגרוראליה אצעשואולי מלחמה עולמית סופנית.
כתוב תגובה ל- המוחרם
ברק אומר כי הדיאלוג ייעשה בחקיקה
  דיאלוג חיובי בלבד   19/01/04 10:44
לו השכלת היית קורא לפחות את מאמרו של ברק ורואה כי גם הוא שולל דיאלוג כדבריך. ה"דיאלוג" שעליו הוא מדבר הוא מעגל של שפיטה, תיקוני חקיקה ופרשנות
כתוב תגובה ל- דיאלוג חיובי בלבד
25
פה שולט משהוה אחר עד לאנרכיה
  רומי יצחק   19/01/04 21:19
גוף מסוים שולט פה במדינה והופך הכל על פיו גוף זה מעל המיפלגות ומעל החוק
עושה בימנים ומתעתע בשמאלנים חשבו על זה למה אין לנו אמון בכלום ולא עושים כלום
כתוב תגובה ל- רומי יצחק
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il